על הקשר בין יזמי סטארט-אפים וחתולים

הקמתם סטארט-אפ? יכול להיות שנדבקתם מחתול - מחקרים מהשנים האחרונות מראים שיש בקרבנו אנשים שיש להם נטייה ליזמות וללקיחת סיכונים כספיים מכיוון שהם נשאים של טפיל שמקורו בחתולים. נתחיל בעובדות המדעיות: אם אי פעם היה לכם חתול, רוב הסיכויים ששמעתם על טוקסופלזמוזיס. זו מחלה הנגרמת מטפיל חד תאי בשם ט. גונדי(T. gondii) . מחזור החיים של הט. גונדי שזור באופן הדוק בזה של חתולים - בשל פעילות אנזימים ייחודית, מעיים של חתולים מכילים עודף של חומצה שט. גונדי זקוק לה כדי להתרבות. הטפילים מתרבים במעיים ואז החתול משיל את התאים שלהם בצואה שלו. כאשר חיות אחרות אוכלות או שותות רכיבי מזון המזוהמים על ידי התאים, הן נדבקות. אך מכיוון ולקרביים שלהן אין את תכולת החומצה שט. גונדי צריך כדי להתרבות, הטפיל חייב למצוא את דרכו חזרה אל בן משפחת החתוליים.

ואז לפעמים קורה משהו מדהים. הטפילים חודרים למוח ולרקמת השריר של מארח הביניים ומשנים את התנהגותו באופן שמגביר את סיכוייו להיאכל על ידי חתול. ממש כך. התופעה מוכרת בעיקר במכרסמים: עכברים שנדבקו בט. גונדי מאבדים את הפחד המובנה שלהם מחתולים ואינם נמנעים עוד מהריח של שתן חתולים. העכברים הנועזים האלה מכינים עצמם כארוחה קלה לחתול, ובאכילתם, החתול מבלי משים, מניע את התהליך שוב.
קיימות עדויות להשפעה של ט.גונדי גם על זאבים אפורים. מסתבר שלהקות של זאבים שנדבקו בטפיל, חיות בסמיכות הרבה יותר גבוהה לטריטוריות של פומות אמריקניות (שמסכנות אותם) מאשר להקות שלא נדבקו בטפיל. מדוע? הם כנראה פוחדים פחות מהזאב הממוצע. גם הסיכוי של זאב אפור זכר שנדבק בטפיל לעזוב את משפחתו ולנדוד ולהקים להקה משלו (או להצטרף ללהקה זרה) גבוהים פי 11 מאשר זאב שלא נדבק בטפיל.

נדבקתם? כנראה שאתם פחות פוחדים
מתברר שלא פחות מרבע מאוכלוסיית כדור הארץ נגועה בט.גונדי ואין לכך שום ביטוי רפואי חיצוני. יתירה מזו, במדינות המפותחות זהו אחד הטפילים הנפוצים ביותר. ואכן במקרים מסוימים אדם הנדבק בטפיל עלול לעבור שינוי פסיכולוגי. מדובר בתהליך שמשנה משהו באמיגדלה שלו. האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד, שנמצאת בעומק האונה הרקתית התיכונה במוח של בעלי חוליות מורכבים ובהם האדם והיא מעורבת בתהליכי בקרה רגשיים. השינוי שמייצר ט. גונדי באמיגדלה גורם במקרים מסוימים לבני אדם שנדבקו בו לפחד פחות ומכאן לקחת יותר סיכונים. הט. גונדי גם ידוע כקשור למספר מחלות פסיכיאטריות, כולל סכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית והתנהגות אובדנית.

אנשים עם הפרעה פסיכיאטרית הכרוכה בהתקפים חוזרים ונשנים של כעס קיצוני ואימפולסיבי - "זעם כבישים", למשל - נוטים יותר מפי שניים להיות נשאי הטפיל מאשר אנשים ללא אבחנה פסיכיאטרית. ממצאים אלו עלו במחקר של צוות בראשות חוקרים מאוניברסיטת שיקגו שכלל 358 נבדקים בוגרים שממצאיו פורסמו ב-2016.

הקמתם סטארטאפ? יכול להיות שנדבקתם בט. גונדי
מפתיעים עוד יותר הם מחקרים עדכניים שמראים שזיהום בט. גונדי הוא מנבא עקבי וחיובי לפעילות יזמית. פחד מכישלון ומהפסד כספי פחות מטרידים חלק מהנשאים - הם מוכנים יותר מאחרים לפתוח עסק משלהם ולקחת סיכונים כספיים. נמצא שבמדינות עם שיעורי נשאות גבוהים של הטפיל, חלק נמוך יותר מהנשאלים ציינו 'פחד מכישלון' כפקטור הבולם מבחינתם כניסה למיזמים עסקיים חדשים.

מחקר שפורסם ב-2018 שנערך על 1,495 סטודנטים מצא שאלו מביניהם שהיו חיוביים לט. גונדי היו בסבירות גבוהה פי 1.4 להתמחות בעסקים ובעלי סיכוי של פי 1.7 לתת דגש על 'ניהול ויזמות'. בקרב 197 אנשי מקצוע שהשתתפו אף הם במחקר נמצא שאלו מביניהם שהיו חיוביים לט. גונדי היו בהסתברות גבוהה פי 1.8 לפתוח עסק משלהם לעומת משתתפים אחרים.

לאחרונה, הרווארד ביזנס רוויו פרסם מחקר של בית הספר למינהל עסקים במדריד בו בחנו את ההיסטוריה הרפואית והמקצועית של 74,291 נשים דניות. המחקר גילה שלאלה מהן שנדבקו בט. גונדי יש, בממוצע, סבירות גבוהה יותר ב-29% מאחרות להקים סטארטאפ. כמו כן הן בעלות סבירות גבוהה יותר ב-27% להקים מיזמים מרובים, ויותר מפי שתיים מהן הקימו את העסקים שלהן לבד. בנוסף, המיזמים שלהן היו מוצלחים יותר, בממוצע, מאלה שהושקו על ידי עמיתותיהן הלא נגועות.

ומה קורה אצלנו? בישראל יש אוכלוסיית חתולים גדולה במיוחד. מעניין לכמה סטארטאפיסטים ישראליים יש חתול?

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"