התפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השלישי של 2022
תיק הנכסים הפיננסים
החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל מעדכנת כי ברביע השלישי של שנת 2022 יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ירדה בכ-11 מיליארד שקל (0.23%-), לרמה של כ-4.82 טריליון שקל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.8% ועמד בסוף הרביע על כ-280%, זאת כתוצאה משילוב של עלייה בתוצר וירידה ביתרת תיק הנכסים. יחס זה חזר לרמה הממוצעת שאפיינה אותו לפני משבר הקורונה.
במהלך הרביע השלישי ההתפתחות ברכיבי תיק הנכסים לא הייתה אחידה: חלו ירידות ביתרת האג"ח הממשלתיות והמק"ם (3.6%-), ביתרת ההשקעות בחו"ל (3%-). לעומת זאת, יתרת המזומן והפיקדונות, יתרת האג"ח החברות ויתרת "הנכסים האחרים" עלו.
יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם ירדה במהלך הרביע בכ-32 מיליארד שקל (3.6%-) ועמדה בסופו על כ-852 מיליארד שקל. הירידה נבעה מהירידה באג"ח ממשלתיות סחירות (כ-38 מיליארד שקל), על רקע פירעונות נטו וירידות מחירים, שהתקזזה במעט כתוצאה מעלייה ביתרת המק"ם וביתרת האג"ח הממשלתיות הלא-סחירות. יתרת המזומן והפיקדונות עלתה במהלך הרביע בכ-29 מיליארדי שקל (1.5%) והגיעה לרמה של כ-1.98 טריליון שקל. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-1.3 מיליארד שקל ועמדה בסופו על כ-374 מיליארד שקל, על אף ירידות המחירים. זאת כתוצאה מהשקעות נטו (אומדן של כ-12 מיליארד שקל).
- כל הכותרות
יתרת ההשקעות בחו"ל ירדה במהלך הרביע בכ-20 מיליארדי שקל (3%-) ועמדה בסופו על כ-647 מיליארד שקל, המהווים כ-13% מסך תיק הנכסים: יתרת המניות בחו"ל ירדה בכ-32 מיליארד שקל (6%-) ועמדה בסוף הרביע על כ-471 מיליארד שקל. זאת בעיקר כתוצאה מירידות מחירים וכן ממימושים נטו (אומדן של כ-4 מיליארדישקל), אשר התקזזו במקצת כתוצאה מפיחות השקל מול הדולר (1.2%). יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-12 מיליארד שקל (7.2%) ועמדה בסופו על כ-176 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה משילוב של השקעות נטו בהיקף של כ-13 מיליארד שקל ומפיחות השקל מול הדולר (1.2%), אשר קוזזו בחלקן כתוצאה מירידות מחירים.
כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה ירידה בשיעור הנכסים במט"ח ובשיעור הנכסים הזרים של כ-0.4% (מ-21.7% ל-21.3%) ושל כ-0.4% (מ-13.8% ל-13.4%) בהתאמה.
יתרת הנכסים המנוהלים בידי כלל המשקיעים המוסדיים ירדה ברביע השלישי בכ-23 מיליארד שקל (1%-) ועמדה בסופו על כ-2.25 טריליון שקל (כ-47% מסך התיק הנכסים הפיננסים של הציבור). הירידה ביתרה כללה את מרבית הגופים המוסדיים, למעט קרנות הפנסיות החדשות. הירידה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: אג"ח ממשלתיות – ירידה של כ-25 מיליארד שקל (3.2%-); מניות בחו"ל – ירידה של כ-12.1 מיליארד שקל (9%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים; מזומן ופיקדונות בארץ – עלייה של כ-3 מיליארד שקל (1.5%).
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
