האינפלציה גואה – וכך גם סליקות האשראי של הלקוחות הישראלים
מאז תחילת מגפת הקורונה ומתן המענקים על ידי הממשלות השונות, ערך הכסף ירד. בתוך כך, האינפלציה החלה לעלות ובמדינות רבות כבר שברה שיאים של עשורים רבים. האינפלציה בישראל עומדת נכון לחודש נובמבר על כ-5.3%, בעוד שבארה"ב עומדת האינפלציה על כ-7.1%.
בתוך כך, מעלים הבנקים המרכזיים ברחבי העולם את הריביות, דבר אשר מייקר את כלל ההלוואות – בתוך כך גם הלוואות על המינוסים בחשבונות העו"ש וכיוצא בזה.
מנגד, הבוקר דיווחה הלמ"ס כי בין החודשים ספטמבר לנובמבר, חלה עלייה של כ-4.3% בסך כל הרכישות בכרטיסי אשראי במדינת ישראל. בנוסף לכך – דיווחה הלשכה כי חלה עלייה של אותם 4.3% בשני ענפים נוספים – ברכישת מוצרים ושירותים אחרים, וברכישת מזון ומשקאות כולל שירותי אוכל. בתוך כך, חלה עליה של לא פחות מ-11.1% ברכישת מוצרי תעשייה.
- כל הכותרות
מנגד, הנתון היחיד בו צויינה ירידה הינו ענף רכישות השירותים, שם הופיעה ירידה של כ-0.6%.
קרדיט: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
עלייה גם בחישוב השנתי
בקבוצת מוצרים ושירותים אחרים, המהווה 48% מסך הרכישות בשנת 2021, נרשמה עלייה של כ-6.1% בחישוב שנתי בענף מחשבים ותוכנה, בענף ציוד ושרותי תחבורה עלייה של 4.2% בחישוב שנתי, בענף ציוד ושרותי תקשורת עלייה של 3.4% בחישוב שנתי, בענף דלק, חשמל וגז עלייה של 2% בחישוב שנתי, בענף שירותי רפואה ותרופות עלייה של 1.6% בחישוב שנתי, ובענף ספרים, ציוד משרדי ופרסום עלייה של 1.5% בחישוב שנתי.
בקבוצה מוצרי תעשייה, המהווה 17% מסך הרכישות בשנת 2021, חלה עלייה של 7.9% בענף ההלבשה והנעלה בחישוב שנתי, בענף מוצרי חשמל ואלקטרוניקה עלייה של 5.1% בחישוב שנתי, ובענף הרהיטים עליה של 4% בחישוב שנתי.
עקב התפרצות הקורונה בישראל ובעולם, הנתונים מנוכי העונתיות החל ממרץ-2020 ועד פברואר-2022 עבור שירותי הטיסות, תיירות ואירוח חושבו באמצעות החלפת הנתונים המקוריים החריגים לתקופה זו בנתונים חזויים שהתקבלו ממודל שהותאם לסדרה בתקופה של עד פברואר-2022, והפעלת השיטה הרגילה של חישוב נתונים מנוכי עונתיות. הלשכה מציינת כי הסדרה מנוכת העונתיות והמגמה עד לפני משבר הקורונה, כלומר החישוב עבור תקופת העיבוד עד פברואר-2020, נעשה לפי השיטה הרגילה לניכוי עונתיות ואמידת המגמה, כך שהנתונים מנוכי העונתיות והמגמה עבור תקופה זו לא הושפעו ממשבר הקורונה ויישארו ללא שינוי במהלך השנים הבאות.
לקריאה נוספת:
>>> למרות העלייה בהוצאות האשראי של הצרכן הישראלי - הרווח הנקי של שב"א נחתך ב-52%
>>> חברות האשראי: הצרכן האמריקני ממשיך להוציא למרות האינפלציה הגואה
>>> שב"א: ביולי-אוגוסט הוציאו הישראלים 77.67 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי
>>> על אף העלאות הריבית; עלייה בהוצאות האימפולסיביות בארה"ב
חרף העובדה כי הריביות עולות, עושה רושם כי דווקא הצרכנים עצמם, אלו שלמורת רוחם יאלצו לסבול במקרה של מיתון – ממשיכים להוציא כספים כאילו אין מחר. חברות האשראי האמריקאיות דיווחו כי הוצאות האשראי של הצרכנים האמריקאים גם היא זינקה, כאשר אמריקן אקספרס דיווחה על גידול של 21% בהוצאות הכלליות בשנה החולפת, בעיקר בסחורות ובשירותים כמו נסיעות ובידור. גם בנק אוף אמריקה דיווח על זינוק של לא פחות מ-10% בחודש ספטמבר.
מנגד, דווקא חברת שב"א, העוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב כרטיסי אשראי, דיווחה כי אמנם הגדילה את ההכנסות לעומת הרבעון המקביל, אך הוצאות המימון שלה ברבעון החולף עמדו על כ-2.4 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות מימון של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל, כל זאת חרף העובדה שהישראלים ממשיכים להגדיל את הוצאות האשראי שלהם.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
