אורי לוין, יובל דיסקין ואבי חימי - איך עבר השבוע שלכם?

1. מצעד הכוכבים של השבוע. כמה מביך. צבע אדום בסימן אורי לוין. מנכ"ל דיסקונט -0.61% , הואשם (בצדק או שלא) בנפילת מניות הבנקים ביום ראשון. לילה קודם ניצב הנ"ל בדאגה גדולה בהפגנה נגד הממשלה. יום קודם, שישי, בפגישה עם בכירים במשק ורה"מ בנימין נתניהו, איכשהו הגיע ציטוט מדבריו לתקשורת הייעודית.

ביום ראשון נפלו מניות הבנקים ב-4.3%. תזכורת: "אורי לוין מנכ"ל בנק דיסקונט הוא אזרח, אזרח מודאג. האם האזרח לוין שיוצא להפגנות נגד הרפורמה שמקדמת הממשלה רשאי בכובע של מנכל הבנק לטעון שהדמוקרטיה תיחלש, בית המשפט ייחלש והכלכלה תיחלש; ואומר בפגישתו לראש הממשלה: אי אפשר להתעלם מכל אנשי הכלכלה שמביעים חשש כל כך גדול מהמהלכים... אולי אנחנו טועים ואתה צודק אבל מחיר הטעות שלך יכול להיות פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובכלכלה. אסור לעשות דברים כאלה" (ביזפורטל, יום א' 29/1 שעה 11.50).

אפשר שהבורסה ומניות הבנקים ירדו בגלל פעילות צה"ל בג'נין על הרוגיה הפלסטינים, אפשר שבגלל הפיגוע בנווה יעקב על נרצחיו היהודים. אולי, אבל את זה נשאיר לכתב ההגנה שאולי יזדקק לו, אולי לא.

השאלות: האם יש גבולות ל"חובת הזהירות" המחויבות לנושא משרה בתאגיד בכלל ובבנק ציבורי, עם בעלי מניות ולקוחות מהציבור בפרט. האם יש גבול ל"אחריות האישית" שמוטלת על נושא משרה בכיר לתוצאות מעשיו והצהרותיו. האם זכות ההפגנה והבעת הדעה קודמת לאחריות האישית על מי שנסמך על החלטותיך? איך כל התשובות הנ"ל משליכות/ישליכו על חבותו של הבכיר בנזקים הכספיים שנגרמו, אם נגרמו, למי שנפגע מאותו יום=לוין=האדום - ולא התאושש מההתעשתות שבאה בימים שאחרי. למשל מי שמכר מניות בלחץ הירידות, מי שבדיוק באותו יום היה חייב לשחרר כסף שהזדקק לו לרכישת דירה.

• אבי חימי: "הפכתי מעורך דין מכובד לעבריין מין בעיני הציבור"
• זה הכל? אבי חימי הושעה על תנאי, מחברותו בלשכת עורכי הדין לחצי שנה

תזכורת ללוין: פחות מעשרה ימים לפני שהרמת בפומבי את דגל הסכנה, ביום 19/1/23, ימי שיא אזהרות הכלכלנים ואיומי המומחים ההייטקיסטים, האמנים ועוד, סיים דיסקונט את שלב ההתמחרות בהנפקת החוב הבינלאומית הראשונה בתולדותיו, וגייס 800 מיליון דולר בהנפקת אג"ח למוסדיים מארה"ב, בריטניה, מדינות האיחוד האירופי ונוספות. שבוע קודם סיים לאומי גיוס בחול בהיקף 500 מיליון דולר.

את כל העניינים הללו מחויבים היו לברר השבוע שלושה רגולטורים: המפקח על הבנקים יאיר אבידן, מנהלת הרשות לניירות ערך ענת גואטה והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. שלושתם יחד וכל אחד/ת לחוד, מעצם תפקידם ואחריותם, אמורים לקרוא ללוין ולשאול: על מה נסמכו דבריך. תוכיח שיש פגיעה, או סכנת פגיעה, בבנק. תציג מסמכים על משיכת פיקדונות חריגה במיוחד, על ביטול יוצא דופן של עסקאות מאז הוכרזה הרפורמה.

אבל הם לא קראו לו. כל רגולטור על סיבותיו. כך שלוין, כמו חבריו שליטי הבנקים לדורותיהם, לא צריך להוכיח שום דבר ובטח (בינתיים) לא לעמוד בחובת האחריות האישית. יש לו על מה להסתמך: מנהלי הבנקים ששילמו מאות מיליוני דולרים לרשויות המס האמריקאיות בגין פרשות הסיוע ללקוחות להעלים מס בארה"ב – לא נדרשו לאחריות אישית, לא נחקרו כאן ולא נשאו בנטל הפגיעה הכספית (היו היו שלושה בנקאים, שנהנו מעשרות מיליוני שקלים שכר, ובזמנם אירעו האירועים הפליליים הנ"ל, הם נתבעו, ואחרי שנים נדרשו לשלם לקופת הבנק כ-5.5 מיליון שקל, שלושתם יחד! הם ביקשו שזה יהיה בתשלומים. אישרו להם).

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

2. מכתב אישי ליובל דיסקין, ראש שירות הבטחון הכללי 2005-2011. היום איש עסקי סייבר. מכובדי, בלהט ההתנגדות פרסמת טור מיוחד (ידיעות אחרונות 26/1). קראת להפגין, להשבית את המדינה, אבל איכשהו חשפת את עולמך ועולם חבריך באוליגרכיות העל שהשתלטו על המדינה. כך כתבת: "...שביתות כאלו יסבירו ל"רוב" שדווקא במגזרים החיוניים של המדינה, "המיעוט" שמתנגד במיוחד למהפכה המשפטית והמשטרית הוא בעצם "הרוב" כשזה מגיע לנשיאה בנטל. ההיי-טק, הרופאים, עורכי הדין, האקדמיה ועוד...".

בקיצור כבודו, הארץ שלך מתקיימת רק בזכות אותו "רוב", שהוא מיעוט מספרי העומד בראש "הנשיאה בנטל". אלה, אם אקפיד על דבריך, הם האוליגרכיה הצבאית, האוליגרכיה המשפטית, האוליגרכיה האקדמית ואוליגרכיית העושר. אפילו נזהרתי מלומר חונטה. חונטות.

רק דבר אחד שכחת, עם כל הכבוד על העבר המזהיר, או שזה לא מזיז לך: לצד "הנושאים בנטל" חבריך, יש אלפים רבים שנשאו ו"נושאים בנטל" הכי כבד שיש כאן: נטל החיים. נטל השכול והיתמות. אלה חללי צה"ל בלחימה השוטפת בגבולות, הוריהם, אלמנותיהם, ילדיהם היתומים, האחים האחיות, החברים שלהם. מסתבר שרובם ככולם לא מהמילייה שלך=שלכם. הם גרים רחוק ממך, הנגישות שלהם להון, לדין ולשלטון לא מתקרבת למאית מזו שלך ושל חבריך "במגזרים החיוניים של המדינה".

תרשה לי לעורר את זיכרונך. פרופ' יגיל לוי, חוקר ותיק ליחסי צבא וחברה. רגע אדון דיסקין! אל תברח! יגיל איננו "ביביסט" ואף לא "בבון" הוא מרצה לקצינים בכירים בצבא ובמערכת הבטחון שהגדיר עצמו "שמאלה משוברים שתיקה..." כלומר: הוא מה'חברה' שלך! וכך מצא הפרופ' החוקר יגיל: "78% מחללי צה"ל בבט"ש – הם בניה ובנותיה של הפריפריה החברתית מעמדית בישראל". לידיעתך, ראש השב"כ לשעבר, "המעקב אחר ההרוגים לא משקף באופן מלא את ההרכב החברתי של הצבא, אבל הוא כן עונה על השאלה על מי מוטל הנטל". אתה מבין דיסקין, אתם הגדולים והחשובים מדברים, והם, הפשוטים שחיים בצנעה ומאמץ שלא מצטטים את הגיגיהם - מתים. אתה בטח מבוייש ורוצה לדעת פרטים נספים. אפשר לקרוא בספריו ומאמריו של יגיל, אבל נקצר לך את הדרך: בשבוע הראשון של מלחמת לבנון הראשונה, 1982, היו 68% מההרוגים "מהמעמד הבינוני גבוה" (המילים של יגיל), ו-32% מהפריפריה החברתית-מעמדית. בפעילות מבצעית באינתיפאדה השנייה מסוף 2000 עד להתנתקות ב-2005 היו 45% מההרוגים בני המעמד הבינוני-גבוה ו-55% מהפריפריה החברתית-מעמדית. ההרוגים בפעילות בט"ש בגבול עזה והגדה מאז ההתנתקות: 22% מהמעמד הבינוני-גבוה, 78% מהפריפריה החברתית מעמדית. בקיצור אדוני, האם לא הגיע הזמן שגם לפריפריה החברתית מעמדית תפנה מקום של כבוד בעולמך (הצר?)?

3. להיט השבוע: הסרטון בכיכובו של אבי חימי א. נאמר זאת כך: הסיפור לא יירגע עד שיראו כולם את האירוע בו יו"ר לשכת עורכי הדין, שנחשף השבוע בקלונו ופרש בחרפתו, משלשל מכנסיו ו"מענג את עצמו" כפי שתיארה איילה חסון מחדשות 13 שצפתה לפני שפרסמה, או "נגע בעצמו" כפי שאומרים בנימוס. עד שהאמת לא תתקע מול העיניים עוד ימשיכו ללהג על "חיסול פוליטי". גברת אחת תמשיך לזעוק "די לטהרנות. למחנה המחאה אסור להיענות לקריאות להתנער מחימי", ואדון מכובד, שאימץ את חימי כמנהיגו, יכאב "לאיפה חזקת החפות נעלמה?" (שאלה: הייתם מעדיפים להשתיק את הסיפור ולקבור את הסרטון רק כדי לשמור על כבוד ההפגנות?).

ב. ביום רביעי הודלף ש"אין מנוס מפתיחה בחקירה פלילית", מאחר ומעמדו של חימי רם ונישא, לפחות היה כזה, אין ספק שפרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, חייבים לאשר את ההליך. אז למה "אין מנוס"? – מי חיפש ועדיין מחפש "מנוס" - את זה נדע על פי קצב החקירה. כי כשרוצים – חוקרים, וכש"אין מנוס" – מורחים.

ג. "היממה האחרונה הייתה הקשה ביותר בימי חיי. איני יכול להביט לאשתי ובנותיי בעיניים" דמע הנ"ל בראיון לחדשות 12. ובערב ההוא אחרי שחשפת ערוותך מול פניה המבוהלות של עורכת הדין שעבדה תחתך וביקשה המלצה לוועדת לבחירת שופטים לבית משפט השלום – כן יכולת להסתכל להן בעיניים? בטוח שכן. קשה לך רק כי נחשפת, כי אתה רואה בעיני זוגתך ובנותיך את הסרטון העלוב, לא כי אתה אדם מוסרי, בן זוג ואבא.

ד. איך גברים, לא לומדים לקח? ומה זה אומר על שיקול הדעת שלכם. לא למדתם מיצחק מרדכי, איש צבא אמיץ ובכיר ופוליטיקאי שפרץ תקרות זכוכית, שנעלם אחרי שבשנת 2000 הוגש נגדו כתב אישום על מעשים מגונים שביצע כמה שנים קודם? לא למדתם מהחרפה של משה קצב שהתפטר מהנשיאות כבר ב-2007 בגלל מעשים מגונים והטרדה מינית של נשים כפופות לו? לא מזיזה לכם תנועת המחאה העולמית METOO על המנהלים שקרסו, נחשפו, התאבדו? אפילו הבושה של אפי נווה, קודמו ומדריכו של אבי חימי, לא השפיעה. אחד אחרי השני אתם נופלים לבור האגו של "הגבריות".

ה. האם לא הגיעה העת לבטל את החוק ולחסל את "לשכת עורכי הדין", הגילדה, הממלכה הפרטית של עורכי הדין שמקבלת הגנה תמידית ומבנית משופטי העליון שתלויים בשני נציגי הלשכה שיושבים בוועדה לבחירתם, ממשרד המשפטים שנציגו הבכירים יושבים דרך קבע וכבוד במועצה הארצית שהיא הגוף המחוקק והמבצע של הלשכה? במועצה 44 מושבים – חלקם נבחרים בבחירות, וחלקם – בעלי תפקידים בכירים וקבועים בממשלה (מנכ"ל משרד המשפטים, פרקליט המדינה, פרקליט צבאי ראשי ועוד) שהם חומת המגן. לאנשי הלשכה מעמד מכריע בוועדות למינוי שופטים לבית משפט שלום, מחוזי ועליון. עורכת הדין שמדובר בה בפרשת חימי, כמו בפרשת השופטת ואפי נווה, ביקשו תמיכה במועמדות לבית משפט שלום.

לשכת עורכי הדין זכתה (מעניין למה...) לחקיקה כל כך גורפת, שהיא מפקחת על עצמה, מנהלת את וועדות האתיקה של עצמה, המוסדות הפנימיים יכולים להרים ולחסל מקצועית – והדיונים סגורים. יש להם עוד ועדה חשובה במיוחד "הועדה להגנה על המקצוע" שבכוחה לחסל גופים שנדמה שהתארגנות עסקית כלשהי עלולה להפריע לחברים – הם פועלים לחסל אותה. החוק הכל כך רחב מחייב, ממש מחייב, את עורכי הדין להרשם ללשכה – אחרת אסור להם לעבוד כעורכי דין. הלשכה גם אמונה על בחינות הסמכה בהן מחוייבים כל בוגרי המשפטים שסיימו לימודים, וסיימו התמחות. אגב שתי תופעות: שיעור הנכשלים בכלל הבחינות גבוה במיוחד, שיעור הנכשלים שלמדו במכללות גבוה משמעותית יותר מאשר באוניברסיטאות, אבל הלחץ לפתוח יותר מכללות פרטיות למשפט ממשיך להתקיים ( החבר'ה צריכים להחשף כפרופסורים..?).

עוד תופעה: אחוז העוברים בהצלחה את בחינות הלשכה גבוה משמעותית אצל אלה שמתמחים בממשלה, כלומר: בפרקליטות, בבתי המשפט, בלשכות משרדי הממשלה.. למה? יש יאמרו: כי אנחנו מלכתחילה לוקחים רק את המוכשרים במיוחד, אבל יש הלוחשים: כי למקומות האלה מגיעים בדרך כלל בעלי קשרים ולכן מאפשרים להם הרבה מאוד ימי לימודים בבית בתשלום, לעומת המגזר העסקי שמתקשה לעשות את זה.

ואז הגיע אנתוני ג'ון בלינקן. מזכיר המדינה האמריקאי, ביקר פה השבוע, אושר ושמחה פשטו במעוננו הדל, "הוא הכניס לביבי", "העביר שיעור בדמוקרטיה", "אמר לנתניהו בדיוק מה שהוא צריך לשמוע", "..אמר מה שברור לכולם: הממשלה מובילה את המדינה למקום לא טוב", "דיבר על ערכי הדמוקרטיה..".

הנה כמה מילים על הדמוקרטיה בארצות הברית של אמריקה. שיעור השחורים/אפרו אמריקאנים/אמריקאים שחורים עומד על כ-13%-14% (יש בעיה בספירת הילדים המעורבים). הם מהווים 45% מכלל האסירים, 45% מהנידונים למוות. פעם בכמה חודשים מתפרסם סיפור וסרטון קשה על רצח שחור בידי, או באגרופי, או בברכי, שוטרים לבנים. האפליה הלבנה של מערכת האכיפה והמשפט האמריקאים ידועה לשמצה. בסוף 2021 הוקרא בג'ורג'יה פסק דין שהרשיע 3 גברים לבנים שרצחו את אמאוד ארברי, גבר שחור שיצא לריצה והותקף. הנשיא ביידן אמר "פסק הדין מלמד שמערכת המשפט שלנו עושה את עבודתה", ומייד הוסיף במבוכה שהאירוע כולו "הוא עדות לאי השוויון הגזעי המתמשך". עוד כמה נתונים ללמוד מהם: 17% מהילדים ברובם שחורים חיים בעוני, מעל 40 מיליון משפחות מקבלות תלושי מזון.