פרופ' בן בסט, מה דעתך על עסקת הראל - ישראכרט? "אסור למכור להראל"

ועדת בכר שקמה ב-2005 לקחה את הכוח מהבנקים והעבירה אותו לחברות הביטוח. אלה כבר מזמן לא רק חברות ביטוח. הן שולטות בהכל - בפנסיה, בגמל, בקרנות הנאמנות, בניהול תיקים. הן מחזיקות גם גופי אשראי. עכשיו - הראל רוצה את ישראכרט, כלל רוצה את מקס. כלל ומקס זו עסקה שמתעכבת והיא עוד על הנייר. אלפרד אקירוב בעל עניין בכלל עם יומרות להשתלטות, לא רוצה את העסקה. הנהלת החברה רוצה אותה. בהראל יש תמימות דעים - רוצים מאוד את העסקה. העסקה רצה, היום כבר נקבעה אסיפת בעלי המניות של ישראכרט לאישור העסקה.

במאמר הזה הרחבנו כבר מדוע אסור לאשר את עסקת המיזוג הזו, שטובה בעיקר להראל. הסברנו גם למה יאיר המבורגר הופך להיות "מפלצת", ואיך ועדת בכר שנלחמה בבנקים הפכה את חברות הביטוח לגופים החזקים במשק. אם נסכם, אז תחשבו על גוף שיספק לכם גם ביטוח, גם ינהל את הפנסיה, גם תשקיעו בקרנות נאמנות שלו, גם יספק לכם כרטיס אשראי וגם ייתן לכם הלוואה. אם לבנקים זה היה אסור, למה לחברות הביטוח כן?

"המצב התהפך, היום חברות הביטוח שולטות. צריך לעשות משהו בעניין הזה, אתה מבין לבד למה הכוונה"
בכיר במשרד האוצר לשעבר, שאיתו שוחחנו השבוע ולא רצה להיות מצוטט לכתבה, אמר לביזפורטל: "אני עדיין בתחום ולא רוצה להיות מצוטט, אבל המטוטלת הלכה צעד חזק מדי, צריך לייצר מוצר מאזן יותר. הסיטואציה התהפכה. מהמצב בו הבנקים היו בשליטה, היום חברות הביטוח שולטות. לא לגמרי, אבל יותר מהכוח עבר אליהן. צריך לעשות משהו בעניין הזה. אני לא יכול להרשות לעצמי להיות זה שייצא נגד, אבל אתה מבין לבד למה הכוונה".

לא מעט אנשים עימם שוחחנו, כולל מועדת בכר עצמה, חששו להיות מצוטטים. בצדק. הם חשופים לפגיעה. הם יודעים שאם ידברו על המצב הקיים, זה יכול לחזור אליהם כבומרנג. איך אמר לנו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב, שכיהן בתפקיד לאחר הרפורמה ההיא? "יש מצב של ריכוז כוח בידי המוסדיים. צריך לתת על זה את הדעת ולטפל בזה בצורה נכונה".

חשבנו שאנשי ועדת בכר לא יוכלו לדבר בפתיחות מלאה על החסרונות של מעבר הריכוזיות מהבנקים לחברות הביטוח (אז חשבנו, תראו בהמשך מה אומר דרור שטרום), לכן פנינו לאנשים ניטרליים. פרופ' אבי בן בסט כיהן בשנים 1999–2001 כמנכ"ל משרד האוצר, לפני הרפורמה. הוא גם עמד בראש ועדות שעסקו ברפורמות עוד לפני הוועדה. כשתשמעו מה הוא אומר על המיזוג בין הראל לישראכרט, תבינו למה המיזוג הזה לא נכון, בלשון המעטה. בשיחה עם ביזפורטל הוא אומר:

"ועדת בכר היא הועדה החמישית שהמליצה על אותו דבר. אנשים פשוט לא מודעים לכך שמי שקבע את המעבר הזה הייתה ועדת ביילסקי ועוד ארבע ועדות שונות. גם אני עמדתי פעמיים בראש ועדה כזאת", מצהיר פרופ' בן בסט. "המטרה הייתה לפצל את הכוח של הבנקים מקופות הגמל והנאמנות. זה אפשר תחרות כך שחברה עסקית יכולה להנפיק אג"ח. הבעיה שהקופות היו בבעלות הבנק, גם אם הנפיקה אג"ח. המטרה שלהם הייתה שברגע שהקופות היו בבעלות הבנקים גם אם החברה הנפיקה אג"ח, קנו  אותה המוסדיים. אבל הם היו בשליטת הבנקים. ברגע שאמרו בוא נפריד, הם הפחיתו ריכוזיות. כלומר, כשחברה תחליט האם לקחת הלוואה מהבנק או להנפיק אג"ח היא יודעת שהעיקר הוא לא בבנק. החברות הגדולות קיבלו את הכסף בריבית נמוכה".

אז רפורמת בכר בעיניך הצליחה?
"מאוד הצליחה. רואים ירידה בשיעורי הריבית. ומכאן בא הרעיון לפתור את הבעיה למשקי הבית. אמרו: בואו נפצל את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, כדי שיהיו עצמאיות ולאזרח תהיה אפשרות לקבל שירות מהבנקים או מחברות כרטיסי האשראי".

אבל רגע, היום חברות כרטיסי האשראי נקנות על ידי חברות הביטוח. אז הרפורמה עוברת מיד ליד.
"אני נגד להעביר את השליטה מיד ליד ונגד עסקת הראל-ישראכרט - כי זה להעביר את הריכוזיות ממקום אחד למקום אחר. הבנקים מאוד גדולים. הריכוזיות ירדה, אבל עדיין יחסית גבוהה. לכן כשאנחנו מוציאים את חברות כרטיסי האשראי מהמשחק אנחנו גורמים לבעיה. במוסדיים הריכוזיות גבוהה, זה לא הגיוני. מה שעושים עם הראל-ישראכרט ובכלל עם מכירות כאלה זה להעביר בעיה ממקום א' למקום ב'. יש פה גם ניגוד עניינים. נניח שיש בעלים של הגוף המוסדי ומנהל לי את הפנסיה. הוא גם מנהל חברת כרטיסי אשראי. היא צריכה מקורות ונשענת על קרן הפנסיה. יכול להיות שהריבית שהוא ישלם על הפנסיה תהיה נמוכה מדי, לא ריבית שוק. דווקא אם חברות האשראי יהיו מופרדות הוא יוכל להפקיד שם כסף, כי הוא יתמקח. זה ניגוד עניינים ברור. לא זה רק שמעבירים ריכוזיות, זה ניגוד. אסור שזה יקרה".

"עסקת הראל ישראכרט - ניגוד עניינים ברור". פרופ' אבי בן בסט. צילום: שלומי יוסף

לאחרונה, בן בסט העלה את הדברים על הכתב. "המהפכה בשוק ההון", הוא קרא לספר שלו, וכתב פרק שדן במוסדיים. הוא פרסם גרף של הריכוזיות. "אתה יכול לראות שבקופות הגמל הריכוזיות נמוכה ובחברות הביטוח היא גבוהה, כמו בבנקים. מוציאים את חברות כרטיסי האשראי ומעבירים לגוף אחר ריכוזי? מה עשינו בזה? לא צריך למכור את חברות האשראי לגופים המוסדיים".

אבל רגע, אתם בוודאי שואלים, מה יגידו חברי ועדת בכר על העניין הזה? אז הנה, דרור שטרום, חבר הועדה דאז והממונה על ההגבלים העסקיים, בשיחה עם ביזפורטל: "אני חושב שיש חשש מתופעה של יותר מדי כוח בידיים של המוסדיים ובעיה של ניגודי עניינים שם", הוא מספר. "בסך הכל, צריך להבחין בין שני סוגים של העברת נכסים. בבכר העברנו את הגמל וההשתלמות מידי הבנקים למוסדיים. מה שקרה שנוצרה כן תחרות בריאה על הגופים הגדולים בגלל שלהם במילא יש יכולת יותר טובה להיות יכולה טובה יותר לתחר. הם יודעים לגייס כספים בבורסה בשוק המשני, הם מודעים לתחרות. אכן התחוללה תחרות ורואים אחרי 15 שנה ברכה רבה ברפורמה. אבל יש את הצד השני, של חברות האשראי".

והוא?
"שונה לגמרי. אם באמת יהיה קו גורף שמותר למוסדיים להשתלט על חברות האשראי, אנחנו מדברים על קהל שונה. האשראי של החברות לא ניתן לעסקים גדולים אלא לצרכנים קטנים בלי ידע וכוח ומיומנות. הם לא יכולים לתחר בין גורמים שונים. זה ניצול כוח. התוצאה היא שכאן ניגודי העניינים במוסדיים משחקים תפקיד משמעותי. אני הייתי נמנע ממנו".

פרופ' אבי בן בסט אמר לנו שאסור לעשות עסקה בין הראל לישראכרט.
"אני מכיר את הדעות של אבי, היה איתי בוועדות. אני לא הולך לגישה כל כך גורפת. אסביר למה: העסקה של מקס וכלל היא אחת, היא יצרה בעלות של בעלות של גוף מוסדי באחד אחר. אבל אם כולם ישתלטו, אתה מקבל את אותה בעיה כי אתה מכניס את כל ניגודי העניינים לחברות כרטיסי האשראי. התמריץ להתחרות שם נמוך יותר. אתה יוצר מחסום בפני תחרות. תחשוב על בעלים של חברות ביטוח, עם מבוטח שהוא בנק הפועלים, לאומי או מזרחי, ומשתפים אותו בהלוואות ובנוסף לזה הוא מחזיק באמצעות החברה המנהלת 5%-8% בבנקים האלה. אז עכשיו הוא הולך לחתוך אותם?".

"יכניסו את כל ניגודי העניינים לחברות כרטיסי האשראי". דרור שטרום. צילום: דוברות הכנסת