בן 29. חבר טוב רוצה להיות שף - קורס של 30 אלף ש' ועבודה שעשה בגיל 17
קורס
ביום חמישי שעבר הלכתי עם חבר טוב שלי ל״בישולים״. אנחנו בני עשרים ותשע ומסתבר שלמרות כל הקלישאות, זה טיפל׳ה מאוחר. לא מדי, אבל מאוחר. מספיק מאוחר בשביל לא לקבל מימון מההורים ולא מלגה מהמקום ולא כספים של השתחררות מהצבא.
הוא עובד כראש צוות ׳דאטה אנליסט׳ בחברה שמתעסקת בהוצאת ושליחת נתונים בכדורגל כבר שבע או שמונה שנים. כלומר, זה לא שהוא ראש צוות כבר שבע או שמונה שנים, בשנים הראשונות הוא היה עושה תפקיד של אוסף נתונים פשוט עד שקידמו אותו.
בהתחלה העבודה הזאת הייתה לו מושלמת בעיקר בגלל שהיא הייתה תלויה בהספקים ולא בשעות. אז הוא היה מגיע למשרד, עושה במשך שלוש שעות את מה שלאחרים היה לוקח שש או שבע שעות והולך הביתה. היה לו את כל הזמן שבעולם ועם משכורת של משרה מלאה. של הייטק. החלום שלו מאז ומעולם היה להיות במטבח, אבל אחרי אפיזודה קצרה אי שם בגיל שבע עשרה כשהוא עבד בשתי מסעדות איטלקיות ובמסעדה יפנית אחת, הוא ירד מזה. את הזמן הפנוי מהעבודה הוא ניצל ללימודים. בהתחלה תואר בפסיכולוגיה וכשהבין שלא זה הכיוון עשה קורס של שנה בג׳ון ברייס, מתוך מחשבה שהוא כבר מושקע בעולם הזה ודי טוב עם מספרים, והשנים בחברה יספקו לו ניסיון רטרואקטיבי בתחום. אבל מסתבר שחלומות לא מפסיקים לגרד אף פעם, אלא רק נרגעים לתקופות.
- כל הכותרות
אז ביום חמישי שעבר הלכנו ביחד ל״בישולים״. את המחיר למסלול ידענו מראש. שלושים אלף שקל לחצי שנה. משהו כזה. לפני שהלכנו החבר ניסה להסביר לי שזה מחיר של תואר, רק שאתה לא יוצא עם תואר. ולא רק זה, כשאתה בן עשרים ותשע כבר היית אמור לעשות תואר, בטח מבחינת ההורים או עצמך. כאילו, אתה מגיע לגיל הזה שאתה כבר עצמאי לגמרי, חי בקושי על משחק סכום אפס עם הבנק, עובד כמו חמור כדי לחיות כמו בן אדם, אז עוד להשקיע בעצמך? אמרתי לו שאני מבין אותו, אבל שלפחות נלך לראות במה מדובר. שלפחות נשמע ונראה ונחווה את המקום, ושגם אם לא, שידע שלפחות הוא יודע מה הוא מפסיד.
אז התיישבנו עם אחד המנהלים שם, כנראה זה שאחראי על הצגת ומכירת התכנית והתחלנו לדבר. בהתחלה שיחת חולין על מי אנחנו ומה אנחנו עושים שם ואז על כל מיני מסעדות בארץ ובעולם עד שלבסוף הוא הניח בפנינו ברושורים עם כל מיני מסלולים אפשריים והתכנים שלומדים בכל אחד מהם.
הוא הסביר לנו מה עושים בכל מפגש, דיבר איתנו על שיטות בישול שונות, שיטות חיתוך, שיטות צריבה, על עבודה עם דגים, עם בשר, עם ירקות, עם פירות, עם מאפים. הוא דיבר על המרצים הנהדרים שיש להם והתגאה בזה שבסוף כל מסלול יש שיתוף פעולה עם המסעדות הכי נחשבות בתל אביב.איך שהוא אמר את זה ראיתי את חבר שלי מתקפל קצת בתוך עצמו, כנראה לנוכח המחשבה שבהנחה והוא ילך על זה, כשהוא יסיים, הוא יחזור בדיוק לאותו המקום שהוא היה בו לפני שתים עשרה שנה בגיל שבע עשרה. וזו באמת שאלה, אם אתה לומד בשביל באמת ללמוד או בשביל לצאת עם משהו? הרי בסוף, כל החב׳רה הצעירים שלומדים פה ומסיימים הולכים לעבוד במסעדות ומתחילים מלמטה כמו כולם.
זה לא איזה בונוס מיוחד אם למדת אוכל. זה כמעט הכרחי. זה מצופה. המנהל המשיך והסביר לנו שהוא יודע שהמחיר די גבוה, אבל שנאמין לו שהוא לא יוצא עם רווח גדול מזה. ושהם עובדים רק עם הדה בסט של הדה בסט. בהכול. אם זה חומרי גלם, אם זה הסכינים, אם זה התנורים המיוחדים או האינדוקציה המטורפת ושלא נדבר על המרצים או על כמה עולה להם שכירות ולהפעיל את המקום, ואז הוא המשיך ואמר את מה שכנראה הוא אומר לכל מי שהוא רואה שמתנדנד, את משפט סגירת המכירה שלו וזה שאנשים באים לכאן מהלב, לא מהראש. וזה לא שהוא לא צודק, כי אתה באמת לא יוצא מכאן עם איזה תואר או עם הבטחה לשום דבר, אפילו לא עם ניסיון. אתה יוצא מכאן עם ידע. זה הכל. ואז אתה צריך להתחיל מאפס עם זה מה שאתה בוחר לעשות.
בגיל עשרים ואחת זה נראה שמיימי, זה בדיוק מה שאתה צריך ורוצה, או אפילו בגיל ארבעים שאתה כבר מיושב ויודע שזה נטו לפאן שלך, אבל בגיל עשרים ותשע אתה כבר הרבה יותר מחושב, הרבה יותר בראש, וכל שינוי קטן כרוך ברעידת אדמה פנימית. אמרנו לו תודה והחבר שלי אמר שהוא יחזיר לו תשובה בהמשך. יצאנו מהבניין והתחלנו ללכת.
הבנתי את ההתלבטות שלו. ברור. אין פתרון קסמים. בשביל שלושים אלף שקל עכשיו הוא צריך לקחת הלוואה. אין שאלה. אבל תראה מה קורה סביבך, אמרתי לו, זה לא שבלי ההוצאה הזאת אתה תגיע לאן שהוא או שתקנה משהו בעשור הקרוב, אנחנו גם ככה חיים בתקופה של משחק סכום אפס, גם ככה הכל יקר ואי אפשר לחסוך, אז לפחות תעשה את הדברים שאתה רוצה בדרך.
נמרוד סופרין, סופר. מונולוגים על כסף ואני
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
7.מה נותן קורס של 30000 שלא מקבלים בקורס של 10000?מר בחור 21/02/2023 09:53הגב לתגובה זו0 0עובדים עליכם, זה הכל. אגב, אפשר ללמוד דרך יוטוב איך לצרוב ואיך לחתוך...סגור
-
6.מה בן אדם מצפה ממכללה?פער ציפיות 20/02/2023 11:31הגב לתגובה זו1 0לא הבנתי את הקונספט, מכללה פרטית היא עסק לגיטימי שצריך גם להתפרנס בעולם קשה. אף אחד לא מבטיח לך כלום (לי הבטיחו בצבא, שאם אני אסיים תואר בהנדסה בטכניון אני אעבוד במקצוע, בפועל שלחו אותי לנהוג בטנק בלבנון, ללא כל הכשרהסגור
-
5.נמרוד, עוד כאלו!!איש חכם 18/02/2023 22:36הגב לתגובה זו0 1בדיוק כאלו. בלי תשובה. מושלם. תודהסגור
-
4.טיפה אחריות אישיתמה נסגר? 18/02/2023 21:17הגב לתגובה זו14 0אם חבר שלך עובד כבר כמה שנים במשרה עם משכורת של הייטק ואין לו ילדים, אם הוא לא הצליח לחסוך 30 אלף שקל הוא זה שלא בסדר פה.סגור
-
3.בבקשה...לפיד 18/02/2023 20:47הגב לתגובה זו0 1למה לחלל שבת?!סגור
- טען עוד
-
2.יפה מאודלרון 18/02/2023 17:42הגב לתגובה זו1 0המשך להתלבט,ולכתוב! התלבטויות מעצימות כתיבה וכתיבה משככת מעט מעוצמתןסגור
-
1.מקומי בעבוה לא מאתגר, ולא מעניין אותי...רק התזריםסווינגר 18/02/2023 14:26הגב לתגובה זו3 2התזרים מזומנים מהעבודה מהוון בהשקעות סווינג. להחליף מקצוע לא יעשה אותי מבסוט יותר, אבל המטרה מקדשת את האמצעים. אני סובל את העבודה בשביל התזרים החודשי. ברגע שאגיע למצב בו התיק גדול מספיק, עם קרן מחייה מספקת בעו"ש/קרן כספית (נכון לריבית היום), אצמצם את התזרים מהעבודה בחצי (חצי משרה, רק בשביל ההפקדה לפנסיה/פיצויים כתשואה לגיל השלישי). התכנית הנ"ל לרוב לא מתאימה לנשואים/עם ילדים. התזרים שלי ברובו מהוון כל חודש, בזכות הגמישות הכלכלית.סגור
