הריבית לא צריכה לעלות כמו שהכלכלנים סבורים

נתוני האינפלציה שפורסמו בשבוע שעבר, מסבירים מדוע הריבית לא הולכת להיעצר בהחלטה שתתפרסם וכנראה גם לא לעלות בשיעור צנוע של 0.25%. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3%, גבוה מתחזיות מוקדמות שדיברו על 0.1%. קצב האינפלציה עומד על 5.4%, הקצב הזה יירד במהירות. המדד בחודש הבא ייבטא על פי ההערכות התמתנות (0.2%-0.1%) וזה יוריד את הקצב השנתי ל-4.7%-4.8% (בגלל מדד גבוה בפברואר 22) ועדיין בנק ישראל נחוש להוריד את האינפלציה השנה מתחת ל-3%. כדי שזה יקרה, אין לו זמן למשחקים. האינפלציה עולה מהתחזית, הוא חייב להפגין נחישות ולהעלות את הריבית ביותר מהתחזית הקודמת. האמת שזה לא נחוץ. אנחנו בריבית ריאלית של כ-1% - הריבית במשק בנטרול האינפלציה הצפויה היא כ-1%. זה מצב מצוין לעומת העולם, בארה"ב למשל הריבית הריאלית היא סביב האפס.  

ולכן, למרות שבשבוע האחרון הכלכלנים סיפקו תחזיות להעלאה של אפילו 0.5% בריבית, האמת היא שהכי נכון לנגיד להראות מצד אחד שהוא מתרגש מהאינפלציה ונחוש להילחם בה, אבל מצד שני לתת את התחושה שהכל בשליטה. 0.3% יעביר את המסר. זה ההימור שלנו. 

לנגיד יש גם וזה בולט בתקופות כאלו, את התפקיד  של המבוגר האחראי. האם הוא רוצה שהמשכנתאות יתייקרו ביותר, כאשר זה כבר מבטא קושי גדול ללווים. אולי כן, כי הוא רוצה להוריד ביקושים וצריכה, אבל דווקא הנתון האחרון על הצמיחה והצריכה ברבעון האחרון של 2022 צריכים לעודד אותו. הכיוון נכון. ברבעון הראשון היתה עלייה בצריכה הפרטית של 10.6%, אבל כשמנטרלים את  רכישות הרכבים החדשים (שזינקו פי 13) מקבלים שהצריכה דווקא ירדה! 

במצב עולם שכזה, כשלאנשים קשה ורואים את זה בצורה בולטת במספרים-נתונים, עלייה דרמטית תהיה מיותרת ובוא נסתכל על לוקחי המשכנתאות. ההחזר החודשי של לוקחי המשכנתאות עולה. הוא עולה כי הריבית בעלייה וגם המדד בעלייה. כל רבע אחוז בריבית זה 120-150 שקל בהחזר חודשי של משכנתא ממוצעת. וזה אחרי שההחזר הממוצע גדל ביותר מ-1,000 שקלים. הנגיד צריך להסתכל עליה ולאזן בין המלחמה באינפלציה ובקושי על נוטלי המשכנתאות, קושי שמתגלגל על כל המשק כי עובדים שלא יכלים לגמור את החודש מגיעים למעסיקים ודורשים עליית שכר ומעסיקים שלא מרוויחים מגלגלים זאת על המחירים שעולים. כלומר, עלייה דרמטית-חזקה מדי דווקא עשויה להשפיע לרעה על המחירים.

אז זו הציפייה שלנו - עלייה צנועה, אבל חייבים לומר שרוב הכלכלנים מדברים על 0.5%.  כך או אחרת, ריבית בנק ישראל עומדת כיום על 3.75% - אם היא תעלה בחצי אחוז היא תעמוד על 4.25% שזה ריבית ריאלית צפויה ש 1.25% וכשבמקביל זו תוספת של 250 פלוס להחזר המשכנתא. אז אנשים מותחים את ההחזרים, וברבעון הקודם התברר שגם צורכים פחות.

הנגיד, פרופ' אמיר ירון, העלה כבר 7 פעמים ברציפות את הריבית מאז חודש אפריל.  זו תהיה הפעם השמינית, ושאלה אם יהיו פעמים נוספו בהמשך? עקב הציפיות להעלאת הריבית בארצות הברית, הולכת וגוברת ההערכה שישראל לא תוכל להרשות לעצמה פערי ריבית גבוהים מול ארצות הברית ותלך בעקבותיה. אם זה יקרה, הריבית תמשיך לעלות, אם כי אנחנו במקום אחר מבחינת האינפלציה. ש מדברים על ירידה ל-4.5%-5% השנה, אנחנו ב-3%.

הכלכלנים מעריכים כי המדיניות תתמתן לקראת סוף השנה - אז הנגיד עשוי לעצור את הריבית או להתחיל לרמוז על הורדתה. זה יקרה, כמובן, רק אם האינפלציה תתמתן וסיכויים טובים שאנחנו בדרך לשם. צריך לזכור שבאופן יחסי מצבנו טוב. לא מושלם, לא מזהיר, אבל האינפלציה אצלנו רחוקה מלהשתולל, היו הרי מדינות שהאינפלציה הגיעה שם למעל 10% לרבות בבריטניה והולנד, שוק העבודה שלנו חזק, נתוני המקרו שלנו טובים. ולמרות זאת - אנחנו רגע לפני תהום. התקציב שיעבור בקרוב יבטא גירעון גדול בשל הצורך לספק את כל המפלגות בקואליציה. הגירעון בחודשים האחרונים הלך וגדל ומדברים כבר על גירעון שניתי של 3% מהתוצר, וזאת אחרי שרק לפני שנה היינו בפלוס נדיר.

קחו את זה ותוסיפו את האווירה והסנטימנט השלילי וגם אם תנסו להתרחק מעניינים פוליטיים ורפורמה משפטית, תבינו שזה לא משנה אם יש או אין רפורמה, אם היא פוגעת או לא פוגעת בבית המשפט. מה שחשוב זו האווירה. האווירה שלילית. מי ישקיע אצלנו כשההייטק, הכלכלנים, האקדמיה, עורכי הדין, אנשי העסקים וביטחוניסטים אומרים שהמצב כאן מסוכן?