נתניהו מעריך "גירעון של רק 1%" - אבל יהיה קשה להגיע לשם

"אנחנו כנראה צופים גירעון של 1%. אני לא זוכר דבר כזה בכל שנותיי כאן כראש ממשלה או כשר האוצר. זה סימן טוב לבאות. כלכלת ישראל היא אחת מהכלכלות המובילות בעולם כיום. התקציב הזה וחוק ההסדרים שיבוא בעקבותיו יבטיחו את המשך המגמה הזאת", כך אומר היום ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה בנושא תקציב המדינה לשנים 2023-2024.

ראש הממשלה אמנם מנסה להרגיע את המשק הישראלי עם אמירה - חשובה - שהמשמעות שלה היא שהממשלה לא תשתולל בהוצאות במסגרת התקציב, אבל השאלה היא כמובן אם זה בכלל אפשרי, כשיש את כל ההסכמים הקואליציוניים, הדרישות של שרי הממשלה (שכל אחד מהם מוכן לכל קיצוץ אפשרי, בכל משרד ממשלתי אחר - רק לא במשרד שלו) וכאשר במקביל באוצר צופים ירידה של 3.5% בגביית מסים וקרנות פנסיה אמריקאיות שהכניסו עשרות מיליארדי דולרים לישראל (ולכן גם המדינה קיבלה 15 מיליארד דולר מס הכנסה ב-3 השנים האחרונות) כבר לא צריכות להשקיע בישראל ומוציאות את הכסף שלהן - ללא קשר לרפורמה המשפטית ועוד לפני שהזכרנו את המילים הללו. נחזור לכך עוד רגע.

נתניהו חזר על הבטחתו להעניק חינוך חינם מגיל 0 עד 3, "התחייבות שהבטחנו אותה ואנחנו נקיים", ובנוסף הוא גם התגאה בתוספת של מיליארדי שקלים למערכת הביטחון (למרות הפנסיות המנופחות ולמרות הגדלות הרמטכ"ל הלא חוקיות, שאותן אישרה בדיעבד הממשלה הקודמת - להרחבה: כאן וכאן) וכן בתוספת כסף למשרד לביטחון לאומי (לשעבר - המשרד לביטחון פנים) כדי להביא עוד אלפי שוטרים למשטרה, הקמת משמר לאומי, הקמת תחנות משטרה ועוד. הוא מבטיח להקצות "סכומי ענק" לתכנון של מערכת רכבות מהירות שייסעו במהירות של מאות קמ"ש, "כדי לחבר את מדינת ישראל מקריית שמונה ועד אילת. אזרחי ישראל יוכלו לגור במה שקרוי 'הפריפריה' ולהגיע למרכז, לתחנה המרכזית בתל אביב, בתוך שעה".

השאלה הגדולה, שנכון לעכשיו אין עליה תשובה, היא מאיפה יגיע הכסף לכל התוכניות הללו - וזה עוד לפני שדיברנו על חוסר ההיגיון הכלכלי בתוכניות כמו חינוך חינם מגיל אפס ורכבות קליע לפריפריה. מדובר על התחייבויות של מיליארדי שקלים, וזאת בשעה שהמשק הישראלי צפוי להתמודד עם ירידה בהכנסות בשנה הקרובה של 3.5%, כך על פי הערכת הכלכלנית הראשית באוצר (אבל תקווה לעלייה של 3.4% בשנת 2024). הוצאות הממשלה צפויות להגיע ליותר מ-480 מיליארד שקל השנה ויותר מ-500 מיליארד בשנה הבאה. בינתיים יש פער של 11 מיליארד שקל בין תקרת התקציב המותרת לבין תוכניות הממשלה.

• שר הביטחון יואב גלנט פוטר מתפקידו - איך זה ישפיע על הבורסה?
• המדליף ממדליף פטור; הגול העצמי של התקשורת

"קיים פער משמעותי בין סך מחויבויות הממשלה לבין מגבלת ההוצאה המותרת הנוכחית, אשר עומד על כ-11 מיליארד שקל בשנים 2024 עד 2027 בממוצע" אומרים היום במשרד האוצר. "על מנת לשמור על המסגרות והכללים הפיסקליים, פער זה מצריך צעדי התכנסות מצד הממשלה בצד ההוצאה" - כלומר קיצוצים. 

המדינה עלולה להכניס פחות כסף מהתחזיות - יש לכך כמה סיבות מעבר לכך, ברוב השנים המדינה 'מפספסת מלמטה' את תחזיות התקציב. ברוב השנים המדינה מכניסה בפועל פחות. שנת 2022 הסתיימה עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל (עודף של 0.6%) אבל זה היוצא מן הכלל שממש לא מעיד על הכלל. למעשה, מדובר בשנה הראשונה מאז 1987 שיש כזה עודף תקציבי. גירעון הוא הפער בין צפי הגבייה של המדינה לבין הגבייה בפועל. תוכנית העבודה של נתניהו היא גירעון של 1%, אבל מה יקרה אם הגבייה תהיה בפועל משמעותית פחות ממה שהוא תכנן? במקרה כזה הגירעון יהיה גבוה הרבה יותר מאותו 1% שאליו מכוון ראש הממשלה.

ובנוסף, כלכלנים מתריעים שהכסף שנכנס בשנים האחרונות להייטק כבר לא יגיע באותן מאסות של השנים הקודמות. תגידו, ברור שלא, זה בגלל הרפורמה המשפטית. אז האמת היא אחרת - קרנות הפנסיה האמריקאיות חיפשו איפה להשקיע את הכסף כאשר הריבית בעולם הייתה אפסית. הן הגיעו גם לישראל (ממש לא רק) והזרימו לפה השקעות בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים בשנים האחרונות. על פי ההערכות, מדובר על 30 מיליארד דולר ב-3 השנים האחרונות. אבל בשנה האחרונה המגמה השתנתה, שוב - הרבה לפני הרפורמה המשפטית - והם מוציאים את הכסף. למה? כי בארה"ב הם מקבלים תשואה של 5% באג"ח והם כבר לא צריכים לחפש השקעות מסוכנות יותר מחוץ לארה"ב. כשהמדינה נותנת אג"ח אטרקטיבי משקיעים נוטים לקחת פחות סיכון (להרחבה לחצו כאן). אתם קוראים גם כאן בביזפורטל שהמניות הפכו לפחות אטרקטיביות בעקבות עליית התשואות בשוק האג"ח ושעכשיו זה "זמן אג"ח" (למשל כאן וכאן) ואם זה נכון לנו בישראל - זה נכון גם לאותן קרנות פנסיה ענקיות. בשורה התחתונה - ההכנסות של המדינה יצטמצמו גם בגלל זה.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כך אמר לאחרונה בראיון לביזפורטל, ד"ר עדו קאליר, ראש ההתמחות ניהול סיכונים בקריה האקדמית אונו: "זו לא חכמה להיות שר אוצר בתקופה של אביגדור ליברמן או ישראל כץ ולהגיע לאפס גירעון כשנכנס לפה כל כך הרבה כסף. יהיה הרבה יותר קשה לסמוטריץ' לעשות את זה כשהכסף יוצא מישראל".

תוסיפו לכך גם את הסיפור של הרפורמה המשפטית - אם גם זו באמת תשפיע לרעה על המשק, כפי שמעריכים הכלכלנים - ותקבלו עוגה הרבה יותר מורכבת לתקציב המדינה מאשר בשנים קודמות.

בשורה התחתונה, האוצר עצמו צופה ירידה משמעותית בהכנסות. אז בזמן כזה צריך לצמצם הוצאות ממשלתיות. כיצד נתניהו מתכוון לרבע את המעגל? נצטרך להמתין ולראות מה נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' יעשו בפועל ואלו שרי ממשלה ש'נשכבים כעת על הגדר' יספגו בסופו של דבר את הקיצוץ (המתחייב).

למה חינוך חינם מגיל אפס ורכבות קליע לפריפריה לא הגיוניות מבחינה כלכלית? רכבת קליע היא דבר מיותר, ממש כמו שהרכבת לאילת לא הגיונית מבחינה כלכלית. מדובר בהוצאות עתק של עשרות מיליארדי שקלים כדי ליצור פרוקייטים שלא 'יחזירו את ההשקעה'. למשל: כשעוד בנו את הרכבת המהירה ירושלים ת"א נשאלו פעם המתכננים מדוע הם בונים את הרכבת כדי שזו תיסע במהירות של 140 קמ"ש ולא הרבה יותר. הם ענו שאין בכך שום טעם, כי עד שהרכבת תאיץ למהירויות של 200 קמ"ש היא כבר תצטרך להאט לקראת העצירה. מדובר בהוצאות גדולות נוספות ואין בכך היגיון שיחסכו אולי עוד כמה דקות בנסיעה של הרכבת. הם יודעים כמובן על מה הם מדברים. הרכבת הזו עלתה 7 מיליארד שקל, וזה כנראה שווה את ההשקעה, אבל אין טעם להשקיע עוד הרבה מאוד כסף בשביל תועלת קטנה מאוד.  

כך גם ברכבות המהירות שיחברו את הפריפריה - קודם כל אין מספיק תושבים בפריפריה הרחוקה כדי שזה ישתלם כלכלית לשנע אותם כך ברחבי הארץ. בנוסף, מדובר בעלות עצומה שספק אם אי פעם היא תחזיר את ההשקעה. וכמובן - רכבות קליע מגיעות ממדינות שבהן המוני אנשים (לא כמה עשרות אלפים במקרה הטוב אלא מיליונים) צריכים לעבור ממקום למקום ולחצות כל יום מאות קילומטרים. מדינת ישראל כולה היא רק 410 קילומטר, ממטולה עד אילת (בקו אווירי). מהצפון ועד תל אביב זה רק 140 קילומטר (קו אווירי). האם בשביל מרחק כזה ומספר תושבים כל כך נמוך הגיוני להוציא עשרות מיליארדי שקלים? כלכלנים יגידו לכם שממש לא. 

ומה לגבי חינוך חינם מגיל אפס עד 3? - הקואליציה הנוכחית נשענת (כמו רוב ממשלות ישראל בעבר) על המפלגות החרדיות. לחינוך חינם מגיל אפס יש - אולי - הצדקה, רק אם היא תינתן למשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים, ובמשרה כמה שיותר מלאה. ההצדקה לחינוך חינם כזה היא כדי לעודד אנשים לצאת לעבוד, אבל אם אנשים בוחרים ללמוד תורה (וזה בסדר גמור, זו זכותם המלאה), אין שום סיבה שמשלם המסים יממן בייביסיטר על הילדים. מעבר לכך - אם תחשבו על זה, הציבור החילוני בישראל מביא לעולם פחות ילדים מאשר הציבור החרדי. כלומר, כלכלנים חוזרים ואומרים שהמשמעות של חינוך חינם מגיל אפס היא בעצם העברת כסף ממשלם המסים החילוני לציבור החרדי. האם זה מה שרוב הציבור רוצה? אתם יודעים לבד את התשובה.

נציין כי בנוסף להבטחות שתוארו לעיל, נתניהו גם הבטיח היום להגדיל את היצע הדיור, בין היתר - "באמצעות תמרוץ השלטון המקומי לתעדוף פרויקטים בתחום הדיור, קידום התחרות והפחתת הריכוזיות במשק, כמו מזון וחקלאות, בנקאות, ביטוח ושוק הרכב, צמצום הבירוקרטיה והרגולציה למגזר העסקי והציבורי, ייעול המגזר הציבורי באמצעות הפחתת העומס על מערכת הבריאות וקידום הדיגיטציה במשרדי הממשלה".