על מי האחריות להנגשת דוחות של חברות ציבוריות? זה מה שחושב בית המשפט
לא פחות מ-66 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל אביב שעניינן טענות לאי-הנגשת דיווחים מיידים של חברות ציבוריות לבורסה ולרשות ניירות ערך, בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
התובעים, כל אחד בדרכו, טוענים שכתאגידים ציבוריים על החברות חלות חובות דיווח במערכת המגנ"א של רשות ניירות ערך ומערכת המאי"ה של הבורסה לניירות ערך, ושעל דיווחים אלו חלה חובת הנגשה לאנשים עם מוגבלות בהתאם לחוק השוויון ותקנותיו. לאור מספרן הרב של הבקשות לאישור, ולאור העובדה שהשאלות המשפטיות בעניינן דומה, החליט השופט עודד מאור לאחד את התביעות לתיק אחד ובמידה שיידחו טענות התובעים, ידון בית המשפט בנפרד בשאלות העובדתיות הפרטניות ביחס לכל נתבעת.
בדיון שהתקיים בחודש שעבר התברר במסגרת הטיעונים שלמעשה הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך (שהן אינן צד לאיזה מההליכים) פועלות להנגיש את כלל הדיווחים באתרי האינטרנט שלהן, והן נמצאות בעיצומו של תהליך שיש בו כדי להביא לידי מיצוי את השאלות המרכזיות שבבסיס הבקשות לאישור, כך שטעם זה מצטרף לקשת השיקולים שבמסגרת הדיון בבקשות לאישור.
לאור הקשיים המשפטיים שהוצפו במהלך הדיון ובשים לב לאמור לעיל, הציע השופט כי בנסיבות אלה ייסוגו התובעים מהבקשות לאישור מאחר שלא קיימת אפשרות סבירה שהשאלות המשפטיות תוכרענה לטובתם. התובעים הסכימו להצעת בית המשפט, ואף נאותו לוותר על הוצאותיהן, על סמך הצהרות הנתבעות בדיון כי במידה שהמבקשים יקבלו את הצעת בית המשפט, יהיה בכך סוף פסוק מבחינת ההליכים, ואכן, בשבוע שעבר הודיעו התובעים כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט, וביקשו שהבקשות לאישור יידחו ללא צו להוצאות.
השופט כבוב מבית המשפט העליון הוסיף שלהשקפתו, בנסיבות אלה ההתדיינות בתיקים אלו מיצתה את עצמה, גם – אך לא רק - לאור פעולתן של הבורסה לניירות ערך והרשות לניירות ערך. בעניין זה העיר שממילא לא הבורסה ולא הרשות צד בהליכים, כך שלא ניתן לקבוע את מידת ההשפעה של הליכים אלו על פעולתן, וככל שהיתה השפעה כזו בכלל. הבסיס המשפטי לדחיית בקשה לאישור במצב זה של מיצוי התובענה הוא סעיף המורה שתנאי לאישור תובענה כייצוגית הוא שבית המשפט יימצא כי "תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין", וכאמור, ברי שאין כל תועלת בהמשך ניהול ההליך, כשעלות ניהולו עלולה להיות גבוהה משמעותית מהתועלת שתצמח ממנה.
לסיכומו של דבר - על מנת שלא להרבות בהליכים ובעיכובים נוספים, ולאור הסכמת הצדדים, דחה השופט את כלל הבקשות לאישור שבכותרת, ללא צו להוצאות. את מרבית החברות הנתבעות ייצגו עורכי הדין אייל נחשון, זוהר חיים-לוינגר ונעמה בן ארוש משה ממשרד ברנע ג'פה לנדה.
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "האחריות להנגשה של דיווחים היא של הרשות לני"ע שאכן פועלת בימים אלה לאפשר הנגשה מלאה של החומרים שעולים באתרי הדיווחים המגנ"א והמאיה. אנו תומכים ביישום הנגשה שצריכה לבוא כשירות לציבור מטעם רשות לני"ע, החברות הציבוריות לא צריכות לשאת בנטל הזה. עיקר המשמעות של דחיית מועד החלת ההנגשה הוא פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים החל קודם לתחילת האכיפה. עוד לבקשתנו, נוכח העמימות הפרשנית, הובהר על ידי משרד המשפטים כי האכיפה צופה פני העתיד בלבד. יש כאן דוגמה מצוינת לחשיבות של החלת רגולציה חדשה באופן מדורג, כך שלא תפגע מהותית בהתנהלותן של החברות הציבוריות".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה