מסכמת שבוע: על תקשורת מוטה, ומה באמת גרם לצניחה בהשקעות בהייטק? (רמז: לא הפוליטיקה הישראלית)
1. בנק ישראל מאיץ את ההתקדמות לתכנון לייצור ולהנפקת מטבע דיגיטלי משלו. כך הסתבר השבוע. בקרוב נאמר CBDC (סנטרל בנק דיגיטל קארנסי) ישראל. משהו כזה. באופן רשמי חוזר הבנק המרכזי ומדגיש שההחלטה טרם התקבלה. זה בערך נכון. בנק ישראל רוצה, מתכוון וגם יודע שהחליט – רק שהחלטה רשמית טרם יצאה. בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים, עושים הכל לאט, ממש לאט, ו"לפי הספר". לא בכדי. זו הכנה משפטית להתנגדויות. והן עוד יבואו. ולא קלות.
כבר ב-18' פרסם בנק ישראל סיכום עבודת "צוות לימוד ובחינה של מטבעות דיגיטליים", אחר כך הוקמה "ועדת היגוי" שפרסמה דוח במחצית 21', אז יצא הבנק ב"קול קורא" להתייחסות הציבור, כולל הארכה, וכל הזמן מדווח שהוא "משתף פעולה עם בנקים מרכזיים אחרים". בימים האחרונים פורסם "תרחישים אפשריים להחלטה על הנפקה של השקל הדיגיטלי". כל זה כדי שבבוא העת, כשתתקבל החלטה, ותקום התקוממות ציבורית אי אפשר יהיה לומר שבנק ישראל כופה שליטה על האזרחים באמצעות שקל דיגיטלי, בהפתעה.
זו הדאגה המשותפת לכל הבנקים המרכזיים בעולם. בעיקר בדמוקרטיות. אגב, בשלב הבא שיתחיל איפה שיתחיל ברחבי העולם (כנראה בהודו) יידרשו בנקים מסחריים לבדוק את המטבע בקרב כמה עשרות אלפי לקוחות-משתמשים. מומחי התחום החדש אומרים שבברזיל כבר נקבע תאריך השקה: 2024. עם אופציה ל-2025. הליך "הבדיקה והבחינה" מלווה בציטוטים וראיונות של מומחים ומקצוענים שונים. היתרון הוא למי ששפתו ברורה לציבור הרחב שאיננו מומחה בתחום.
- כל הכותרות
הרעיון המרכזי שמתאמצים לשתול בקרב בני העמים אומר כך: מצב תנועות הכסף הנוכחי סבוך מדי, ארוך מדי, עם הרבה יותר מדי גורמי תיווך - ולפיכך יש בו סיכונים גדולים מדי והוא גם יקר הרבה יותר מדי. כל כך סבוך, מסבירים לעם, עם כל כך הרבה גוזרי קופונים, שמי שמרוויח זה רק, ואך ורק, בעלי ההון הגדול, הגלובליסטים, שלהם גדודי יועצים ומקצוענים יקרים במיוחד. כשבזמן הזה "העם", כלומר משקי בית ועסקים קטנים ובינוניים שהם הבסיס, התשתית הכלכלית ברוב המדינות, נפגעים מהמצב ומפסידים הרבה מאוד זמן ובעיקר כסף. התאור הזה נכון, מספיק לחוות את הטראומה של הבירוקרטיות, בבנק, ברשות המיסים, מניעת הלבנת הון, טפסים, התחשבנויות, שפה הלא ברורה במכוון, פערי ריבית, חובות דיווח, מהלכי וקצב הסליקה.
אבל - וזה האבל הגדול: האם הנוחות הזו שבאה, כשתבוא, לביטוי מעשי באמצעות הרחקת המזומן מהחיים, כל כך חשובה ועקרונית שהיא שווה את אובדן כוח הפרט? את חיסול עצמאותו הכספית? האם הביורוקרטיה הפיננסית התנפחה עד כדי כך שכדאי לפרט למסור את עצמאות המזומן שלו לידיהם של בנקים מרכזיים שבמרבית המצבים, בכל העולם, נשלטים על ידי פוליטיקאים או תלויים בהם.
דבר אחד בטוח: מאז נכנס השתכלל והתחזק השימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין על רשתות מחשבים מחוברים ללא גורם מרכזי מנהל או מתווך או מפקח - היתה הדאגה המרכזית של הבנקים המרכזיים בכלל ובעולם המערבי בפרט מפני אובדן השליטה של המוסדות הממונים במערכת הפיננסית. מפני אובדן הכתר.
מרגע שנכנס המטבע הוירטואלי, המבוזר, הקריפטו הוא איים על שליטת השלטון והבנק המרכזי בחיי האזרח. היה ברור שהם יחפשו דרך להחזיר את הכוח הגדול.
לקח זמן, ניסויים שונים בבנקים מרכזיים שונים, מודלים שונים ופתרון דומה, שמה זהה? אחד לכל העמים, הממשלות והבנקים המרכזיים: מזומנים – OUT מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי, של הממשל - IN. או אפשר לקרוא לזה כך - CENTRAL BANK DIGITAL CURRENCY , צמוד למטבע המקומי. בדרך כלל תוך הבטחת שיתוף פעולה של גדולי הבנקים המסחריים, אלא אם אלה יחליטו שהתכנית הגדולה הזו הולכת למוטט את רווחיותם וידרשו לשמור על מעמדם כמתווך פעיל כתנאי לשת"פ (ואז אולי נחזור לאותה סחבת בירוקרטית יקרה של היום?)
בנק השלטון ינפיק מטבע שלו ויפקח עליו - כך תחזור השליטה לידיים "הנכונות" ה"אחראיות". במקביל, בלי שום ספק, תימשך הפעילות במטבעות הקריפטו הלא שלטוניים – ונראה מי יהיה יותר חזק ממי.
2. ובינתיים, מכינים את הקרקע להתשה גדולה עוד יותר שאחריה נזעק: הצילו! ולא חשוב איך. הנה כמה מתוכניות הממשלה שבדרך, לכולן עילות מופלאות של "צדק", "דאגה לאזרח הקטן" ועיקר העיקרים "מאבק בהון השחור". כמה דוגמאות:
בחוק ההסדרים מוצעים שינויים שיגרמו לכך שנישומים, עצמאיים, ישלמו את כל מיסיהם ברגע שרשות המיסים תקבע שומה סופית. כלומר: קודם תביאו את כל הכסף אלינו אחר כך תדברו או תערערו. עוד תיקון שנידון בכנסת בימים אלה: רשות המיסים תקבל סמכות בחוק לעקוב בכל עת אחרי כל חשבון בנק, בכל מקום שעל הגלובוס, לדרוש ולקבל נתונים. רעיון נוסף שמקדמים: כל עסקה שיבצע בעל עסק, מעצמאי עד חברה, בסכום של 5000 שקלים ומעלה – יידרש לו אישור מראש של רשות המיסים (לא סתם קפץ מנהל רשות המיסים ערן יעקב והסביר לעם כי "החוקים הללו דרושים כדי להיאבק בהון השחור ובהעלמות המס בישראל ביתר יעילות והם חסרים לנו כעת למנוע העלמות מס" ידיעות אחרונות 20.4).
3. השבוע נפתח בסערת מודי'ס. מדינה שלמה על עשרת מיליוני תושביה זקניה וילדיה ציטטו משהו מדוח חברה שלא ידעה שהיא כל כך מסעירה וחשובה שאפילו נשיא המדינה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו כרעו ברך והתחננו לפגישה עם האנליסטים - הם אפילו זכו בה. כמה מביך וכמה מיותר.
כמה נקודות: זו חברת החזקות. עסקית. סוכנות דירוג לווים, נסחרת בבורסת ניו יורק. נוסדה ב-1909 על ידי ג'ון מודיס. את דירוג האשראי של ישראל, 1A, קבעו ב-2008 ומאז לא שינו (עובדה מעניינת נוכח ההתפתחויות ב-15 השנים האחרונות). זו לא פעם ראשונה שהתחזית יורדת. בדצמבר 2014 ירד אופק הדירוג מחיובי ליציב וחזר לחיובי ביולי 2018. פעם נוספת הורד האופק באפריל 2020 וחזר ליציב באפריל 2022.
אכן, יש סימן לבעיה בהורדת התחזית השבוע בעייתית, אבל הבעיה הגדולה היא שיתוק הפעילות הכלכלית של הממשלה בכלל ומשרד האוצר בפרט. אבל הורדת התחזית איננה "רעידת אדמה", לא "בהלה נוראה" גם לא "פצצת אטום כלכלית שהטיל הימין" גם לא "חורבן הבית". בקרוב P&S.
4. השבוע נמשכה גם סערת כותרות צניחת ההייטק והשכנוע הפנימי שזה הכל בגלל הרפורמה/ ההפיכה. האמנם? בתחילת ינואר 23' פורסם דוח IVC ולאומי טק שמצא כי היקף ההשקעות בהייטק בישראל ירד ב-22' ב-42% לעומת 21'. בעיקר בענף הסייבר. באותה עת, ינואר 23', התפרסם גם דיווח של סטארט אפ ניישן סנטרל (SNC) לפיו "הצלילה החדה ביותר בהיקף ההשקעות" נרשמה בענף הסייבר, שכונה "בועה" - "בין 2021 ל-2022 נמדדה ירידה של 60% בהיקף ההון שגויס לחברות הסייבר הישראליות, בהשוואה לירידה ממוצעת של 42% בכלל ענף ההייטק" ( גלובס, "חברות המחקר הגדולות בהיי טק הישראלי: האקזיטים נעלמו, מי שענף שנפגע הכי קשה?" 10.1.23). תזכורת: הממשלה הנוכחית הושבעה ב-29.12.22. נאום הרפורמות של יריב לוין הוצג ב-4.1.23.
נמשיך לעניין האקזיטים. חברת המחקר IVC מצאה כי שנת 2022 היתה החלשה ביותר מאז 2014 מבחינת האקזיטים - מיזוגים, הנפקות או מכירות-רכישות של חברות ישראליות. ב-22' נרשמו 125 אקזיטים המהווים ירידה של 52% לעומת 21'. נציין, המגמה, המשבר, נמשך לתוך חודשי 23' ותואם את המצב במדינות ההיי טק האחרות. לפני כמה שבועות פורסם כי "לפי דוח של ענקית הנדלן רדפין, האמריקאים רוכשים פחות דירות בערים שבהן יש ריכוז גבוה של עובדי תעשיית הטכנולוגיה כמו סיאטל, אוסטין וסקרמנטו. הסיבות לירידה בביקושים הן העלייה בריבית שמייקרת את המשכנתאות וגל הפיטורים ששוטף את חברות הטכנולוגיה" (כלכליסט 29.3.23).
נחזור ארצה. בתחילת אפריל יצאה סקירה של מכון המחקר והמדיניות SNPI . נמצא כי ההשקעות ברבעון ראשון 23' עמדו על 1.7 מיליארד דולר בלבד, הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2018, הכותרת שהוענקה לדוח "הסטארט אפ ניישן בסכנה". זמן מה אחרי, הגיע עוד דוח: "לפי IVC ברבעון הראשון של השנה נרשמו 23 אקזיטים בסכום של כמיליארד דולר. זהו רבעון חלש מאוד ואם הקצב הזה יימשך – 23' תהיה גרועה אפילו יותר מקודמתה" (דהמרקר 17.4.23).
ועכשיו, ממש בימים האחרונים, מתחילים גורמים שונים ללחוש, לדחוף מסרים עלומי שם, על הכרח בשיתוף פעולה בין הממשלה לארגוני טכנולוגיה במטרה למנוע התדרדרות מואצת, העמקת האבטלה בענף ופגיעה קשה בהכנסות המדינה. רק שבשביל זה צריך לרדת מהעצים הגבוהים גבוהים.
5. עוד השבוע: דיווח בנק ישראל לחודש מרץ – ירידה של 50% בהיקף לקיחת המשכנתאות לעומת שנה קודמת. ועם זאת עליה של 18% בלקיחת משכנתאות לעומת חודש קודם, פברואר. מה קורה פה? תשובה אחת: לא מאמינים לממשלה, רואים את השיתוק, קוראים על הצניחה הדרמטית בהתחלות הבניה וגם בשיווקים ומבינים שמרגע שתתייצב הריבית תחזור פה ההאצה במחירים. אז נחנקים וקונים.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
16.מתקרבת עוד ועוד לפריימריז בליכוד. ?? (ל"ת)אנונימי 24/04/2023 10:31הגב לתגובה זו1 1סגור
-
15.סטלה האם הרפורמה השפטית לא השפיע על הכלכלה????יוסי 23/04/2023 10:29הגב לתגובה זו1 3כי כך אני מבין מהכתבה הזו!!1 אתרצינית???סגור
-
14.סטלה-החרדים עושקים אותנונורית 22/04/2023 21:28הגב לתגובה זו3 5מה עושים?סגור
-
13.סטלה אחת העיתונאיות היחידות שנשארו בישראלאזרח 22/04/2023 16:53הגב לתגובה זו4 3כל השאר תועמלנים מטעם שקל דיגידלי הוא רמיסה טוטלית של חופש הפרט במדינה למה המדינה צריכה לדעת מה קניתי מתי קניתי ואיפה קניתי אנחנו הולכים לאבד את כל החופש שלנו אל תיקנו את ההסברים המפולפלים הכל רמאותסגור
-
12.סטלה תודה - את היחידה שלא זרקת את האמת לפח - (ל"ת)ידיעות 22/04/2023 15:07הגב לתגובה זו3 2סגור
- טען עוד
-
11.אוי סטלה. מה יהיה?מגמרת 22/04/2023 09:31הגב לתגובה זו4 2סטלה היקרה ( גם טסלה יקרה). מה יהיה? עד מתי תמשיכי לייצר ספינים?ההיי טק העולמי נמצא בעצירה והתפכחות. זה נכון. אבל המהפכה המשטרית עובדת כמומנטום להרע המצב הרבה יותר.ומודיס- זאת שנוסדה לצורך שמאות פסי רכבת הגיעה לאן שהוא- לא בכדי התקשרו אליה מנהיגי המדינה.לגבי cbdc - תרגום מדויק של המאמרסגור
-
10.באסהאנונימי 21/04/2023 20:06הגב לתגובה זו4 2בתור אחד שקורא קבוע באתר ובעבר היה גם ממליץ רבות, כתבות דעה שכאלה רק מרחיקות. חבל. בושה וחרפה להציג את זה הביקור עתונאי ולא כמאמר דעהסגור
-
9.ביזפורטל התייאשתי ממכםק.כ 21/04/2023 19:07הגב לתגובה זו8 3בסוף יסתבר שאתם מוחזקים ע"י ערוץ 14סגור
-
8.הבאת נתונים. כל הכבוד (ל"ת)נגה 21/04/2023 16:06הגב לתגובה זו5 1סגור
-
7.שטופת מוח.אפילו שמחון היה מתבייש לעוות כך את העובדות. 21/04/2023 11:57הגב לתגובה זו10 7אפילו שמחון היה מתבייש לעוות כך את העובדות.סגור
-
6.המדינה אויב האזרחאחת שיודעת 21/04/2023 08:24הגב לתגובה זו4 8הישראלים עם של כבשים, ישנים בעמידה עד לרגע שהסכין חותכת להם בגרוןסגור
-
5.נתניהו המושחת חייב להיכנס לכלאאנג'לה 21/04/2023 01:46הגב לתגובה זו11 11סטלה-נא עזרתך למען הצדק.סגור
-
4.חולי הביביפוביה לא מסוגלים לחשוב צלול.יהודי גאה 21/04/2023 01:12הגב לתגובה זו11 6אז בבקשה לא לבלבל אותם עם העובדות , ביבי אשם בהכל וייאלה עוד שאכטה טובה.סגור
-
3.אוי סטלה סטלה כמה את שקופהנדי 20/04/2023 20:55הגב לתגובה זו14 26בתור שופר של הימין וביבי המהפכה המשפטית עוברת לך סבבה וממש חשובה ועוזרת לאזרח הקטן. כשזה מגיע למהפכה במטבע הדיגיטלי של בנק ישראל או רשות המסים פתאום זה לא טוב. את הופכת לפחות רצינית מרגע לרגעסגור
-
2.ולך יש תשובה ? (ל"ת)חנן 20/04/2023 16:47הגב לתגובה זו7 2סגור
-
1.השפעה של מדחנהגק 20/04/2023 16:23הגב לתגובה זו1 1השאלה מה יהיה עם המטבעות הדגיטלים שלא מונפקות על ידי בנק מרכזי במדינה בדירוג איסגור
