הבור התקציבי של 5 מיליארד שקל שמשרד האוצר שכח ואיך זה קשור ל...חברת צים

חברת הספנות הישראלית צים היתה הפסדית לאורך רוב שנותיה. היא ביקרה פעמיים בבתי משפט על רקע הסדרי חוב. זה אומר שפעמיים היא מתה והמשקיעים המוסדיים שלהם היא היתה חייבת כסף החיו אותה מחדש לצד משפחת עופר שהמשיכה להשקיע בה. ואז אחרי שחזרה לחיים, היא עשתה את הבלתי ייאמן - היא הפכה לחברה הישראלית הרווחית ביותר מאז ומעולם. לא טבע, לא אי.סי.אל, לא קומברס, לא הבנקים, לא נייס, לא צ'ק פוינט - צים עקפה את כולן. 

חברת הספנות שביומיום מוכרת בעצם סוג של מוצר שהוא קומוטידיז - שירותי העברת סחורה, פרחה בגלל המשבר בנמלים, משבר שרשרת האספקה, השיבוש הגדול של העולם בתקופת הקורונה. המחירים עלו פי 5 וההוצאות לא עלו, זה הביא את צים לרווח של כ-17 מיליארד שקל בשנה - זה נמשך שנתיים. השנה על רקע ההאטה, החזרה לשגרה תפעולית בנמלים ובכלל בכל שלבי שרשרת האספקה, המרווחים בצניחה. האנליסטים מצפים עדיין לרווח, נמוך דרמטית מהרווח של שנה שעברה, השוק עצמו חושש מהפסדים ורואים זאת במחיר המניה שמבטא שווי של כמחצית מהמזומנים בקופה.
 

צים הרוויחה כמעט כמו כל הבנקים ביחד - אבל זה לא יימשך

בשנתיים האחרונות הרוויחה צים סכום ששקול לרווחים של כמעט כל הבנקים הגדולים בישראל ביחד (וזה עוד בשנה נהדרת-פנומנלית לבנקים). מי שכמובן נהנתה מרווחי צים היא מדינת ישראל שזכתה להכנסות גדולות מאוד בהיקף של 5.2 מיליארד שקל בשנה. 

אבל החגיגה לא תימשך. הצניחה במחירי התובלה הייתה כתובה בענק, זה היה ברור שהם יירדו. בצים התעלמו מהמציאות במשך שנה וחצי, וכששאלנו אותם על כך הם טענו שוב ושוב שהם לא רואים ירידה במחירי התובלה. אבל בחצי השנה האחרונה גם בצים נאצלו להודות שזה מגיע, הם רואים  את מחירי התובלה צוללים והיום הם כבר מדברים אחרת. "נעשה הכל כדי לא לחזור להפסדים" אמר אלי גליקמן, מנכ"ל צים, בראיון לביזפורטל לפני חצי שנה. לפני חודשיים הוא נשמע מעט מעודד יותר ואמר "לא צופים שנפסיד ב-2023, אבל הרבעונים הראשון והשני יהיו מאתגרים".

המשמעות ברורה - צים לא תרוויח בשנה הקרובה את רווחי השיא של השנה שעברה. לא קרוב לכך. היא תנסה לא להפסיד. אנחנו מאחלים כמובן בהצלחה. נזכיר שבשנת 2020 החברה הצליחה להרוויח 524 מיליון דולר (שזה היה גם בזכות הקורונה) ולפני כן היא הייתה הפסדית. 

במילים אחרות: הרווחים העצומים של צים והמס הגבוה שקיבלה המדינה מצים בשנתיים האחרונות היה 'מס חד פעמי'. לא מס מתמשך ולא כזה שאפשר לבנות עליו לעתיד. 

מנכ"ל צים אלי גליקמן ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'. צילום: חן גלילי, צילום מסך אתר הכנסת

התחזיות היותר מדי ורודות של האוצר

ולמרות זאת, במשרד האוצר האמינו ממש עד לאחרונה שהמדינה תרשום בשנה הקרובה את אותו סכום כסף שהיא הכניסה בשנה שעברה.  המדינה הכניסה אז 468.4 מיליארד שקל והצפי לשנה הקרובה זה להכניס אותו סכום. האם זה ריאלי? כנראה שלא (על הבעיות בתחשיב של האוצר ומדוע הגירעון צפוי להיות 2.5% ואולי 3% וממש לא 1% כמו שמקווים באוצר).

ראינו את זה גם אתמול בהכנסות המסים בחודש אפריל שהיו נמוכות מאוד בכל השוואה ובאוצר היו צריכים לראות את התמונה כבר לפני מספר חודשים, במיוחד על רקע ההאטה, אבל גם בהינתן שהחברה שמספקת להם את המס הגבוה ביותר מבין כל הפירמות במדינה, לא תשלם השנה מעל 5 מיליארד שקל - זה יכול להיות גם אפס.

התרחיש של האוצר נבנה על בסיס ההכנסות של שנה שעברה, למרות שהמדינה יודעת מצוין שההכנסות בשנתיים הקודמות של צים היו חריגות מאוד כלפי מעלה, וכי כעת יש חזרה לכיוון קו המגמה ארוך הטווח, כלומר פחות הכנסות ממסים. כבר רואים את זה בנתונים - בחודשים האחרונים יש ירידה נומינלית של 5% בהכנסות המדינה (וירידה ריאלית של 9%) ואף אחד לא אומר שהגענו לסוף הירידה בהכנסות. להיפך - הגיוני שהירידה רק תימשך. אז נכון שהכנסות המדינה לא ליניאריות בכל חודש, זה לא שבכל חודש ההכנסות הן אותו דבר כמו בחודש שעבר. אבל כדי לעמוד בתחזיות הללו של משרד האוצר אז צריך שיקרה משהו מאוד מיוחד בחודשים הבאים, צריך שהמצב ישתפר פלאים - כי כדי לשמור על איזון ביחס לשנה שעברה צריך שיהיו מספיק חודשים עם יותר הכנסות מאשר בשנה שעברה וכאשר המגמה היא המשך ירידה בהכנסות וכאשר העולם כולו נכנס יותר ויותר לכיוון של האטה ומיתון כלכלי - אז מאיפה יגיע יותר כסף בהמשך השנה מאשר בשנה שעברה? כדי לסגור את השנה באיזון המדינה צריכה חודשי הכנסות טובים יותר משל שנה שעברה.

ובכל זאת, באוצר מניחים שיהיו חודשים טובים יותר של הכנסות בהמשך השנה - אחרת אי אפשר להסביר איך הם עדיין סבורים שההכנסות בשנה הקרובה יהיו בדיוק אותו דבר כמו בשנה שעברה.

בחודש אפריל 2023 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב-35.6 מיליארד שקל - ירידה דרמטית לעומת חודשים קודמים. בניתוח ההכנסות ממסים עקיפים יש לקחת בחשבון כי בעקבות עדכון נוסחת מיסוי ירוק והעלאת מס הקניה על רכב חשמלי החל מה-1.1.2023 היתה הקדמה ביבוא בכמות גבוהה של כלי רכב נוסעים בחודש דצמבר 2022, על חשבון החודשים הראשונים של 2023. באפריל 2023 ההקדמה בהכנסות ממסים עקיפים מוערכת בכ-0.3 מיליארד שקל ובמצטבר מתחילת השנה בכ-1.8 מיליארד שקל. בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות המדינה ממסים באפריל 2023, במונחים ריאליים ב-5% לעומת אפריל 2022. הגירעון בינתיים עומד על 0.3% ב-12 החודשים האחרונים.
 

הנפילה הזו בהכנסות ממסים בכלל לא קשורה לרפורמה המשפטית - אבל זה לא משנה 'מי אשם', הממשלה תצטרך להתמודד עם הבור הזה

יודגש, כל מה שנאמר כאן לא קשור בשום צורה לרפורמה-מהפכה משפטית ולמחאה והקרע בעם. גם אם לא הייתה שום רפורמה-מהפכה-מחאה, עדיין הנפילה בתוצאות של צים הייתה מתרחשת (כי הרווחים שלה קשורים למחירי התובלה בעולם) ולכן גם הבור של 5.2 מיליארד שקל. זה בכלל לא משנה למה יש חור תקציבי, העובדה היא שיש חור והממשלה תצטרך להתמודד איתו.

גם ההאטה הכלכלית בעולם, והנפילה בהייטק התחילו בשנת 2022, שנה שעברה, עוד בתקופת הממשלה הקודמת, הרבה לפני הרפורמה המשפטית. במילים אחרות - הכנסות המדינה בבעיה בכל מקרה, גם אם לא הייתה מגיעה לעולם שום רפורמה-מהפכה משפטית. בשנים הבאות כלכלנים ינסו לנתח את הקשר בין הרפורמה והפגיעה בכלכלה הישראלית - כלכלנים ינסו לנתח כמה הרפורמה-מהפכה גרמה לפגיעה וכמה זה בכלל סיפור המאקרו העולמי. זו תהיה משימה ממש לא פשוטה כי מאוד קשה לבודד ולהפריד נתונים כאלה. אי אפשר להגיד שרוב הפגיעה בכלכלה הישראלית היא בגלל הרפורמה-מהפכה-מחאה, ואי אפשר גם לטעון שאין לה השפעה. מה שברור זה שההאטה הכלכלית בעולם החלה לפחות חצי שנה לפני ההכרזה של שר המשפטים יריב לוין על הרפורמה-מהפכה ויש לזה כמובן משקל כבד בירידה במסים.   

הירידה בהכנסות ממסים החלה בתחילת 2022:

והנה עוד נתון שצריך להזכיר - בשנים האחרונות המדינה רשמה הכנסות של 15-18 מיליארד שקל מההייטק, לעומת 6 מיליארד שקל או פי 3 מאשר שנה רגילה. אבל גם המספר הזה לא יימשך בשנה הקרובה והנה עוד 'חור' בתקציב שצריך יהיה למצוא מאיפה לכסות. וצריך גם להזכיר את הירידה בהכנסות המדינה מנדל"ן - המדינה הכניסה 37 מיליארד שקל, אבל העסקאות בנפילה של 42%, המשכנתאות בנפילה של 50% וגם מחירי הדיור התחילו לרדת. גם כאן אין סיבה לחשוב שההכנסות יהיו אותו דבר, אבל באוצר יגידו שהם כבר לקחו את כל זה בחשבון.

בשורה התחתונה, האם המדינה תצליח לעמוד ביעד של 0.9% גירעון? זו בעיקר משאלת לב. והבעיה שמספיק לעבור שעה על הנתונים כדי לדעת זאת, ולכן ההצהרה הזו בעיקר מבישה את האוצר ואת ממשלת ישראל והעומדים בראשה - בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'.

לקריאה נוספת: בממשלה מקווים שהגירעון יהיה השנה רק 1%. סביר להניח שהוא יהיה 2.5% - וזה משמעותי מאוד