אם הממשלה רוצה לעמוד בגירעון של 1% - שתפסיק לסבסד את מחירי הדלק
לפחות בתיאוריה, תקציב המדינה הוא הדרך שבה הממשלה הופכת את האידיאולוגיה שלה למציאות. הממשלה הבטיחה להוריד את נטל המיסים? היא צריכה לקבוע תקציב שבו יש פחות מיסים, וכנראה שגם פחות שירותים לציבור. הממשלה הבטיחה לשפר את שכר המורים? היא צריכה להגדיל את התקציב, ובמקביל למצוא את המקור התקציבי שיממן את הגידול בשכר.
מכיוון שהתקציב הוא מרכזי כל כך לתפקודה של הממשלה, הממשלה מחויבת להעביר את חוק התקציב של כל שנה עד ה-31 בדצמבר של השנה הקודמת. אם התקציב לא עבר בזמן, הממשלה מקבלת ארכה עד ה-31 במרץ. אם התקציב לא עובר גם אז, הממשלה אמורה לפול. אם כי, בישראל, כמו בישראל, תמיד אפשר לשנות חוקים. ממשלת נתניהו-גנץ לא הצליחה להעביר תקציב, אז היא העבירה בכל פעם חוק שאפשר לה להמשיך לפעול גם בלי תקציב. אבל אני מקווה מאוד שזה לא יקרה שוב כי ממשלה בלי תקציב היא ממשלה בלי יכולת ליישם מדיניות.
התקציב עצמו מורכב משני חלקים. צד ההכנסות הצפויות, וצד ההוצאות המתוכננות. צד ההכנסות נקבע על פי התחזיות להכנסות ממסים, בתוספת הכנסות (משניות יחסית) מאגרות, ריבית, ותמלוגים. בתקציב המתוכנן ל-2022, למשל, סך ההכנסות הצפויות ממסים ישירים היה כ-201 מיליארד שקל, ממסים עקיפים כ-164 מיליארד שקל, ומאגרות ריבית ותמלוגים כ-12 מיליארד שקל. החלק של המיסים העקיפים בתקציב, כ-44%, הוא גבוה מאוד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. זאת גם אחת הסיבות למחירים הגבוהים בישראל; באירופה, המדינות מעדיפות למסות את ההכנסה ולהשאיר את המיסים על קניות נמוכים. בישראל, המס על ההכנסות הוא יחסית נמוך, אבל אנחנו משלמים את זה בכל פעם שאנחנו עושים קניות.
- כל הכותרות
שאר ההכנסות של הממשלה מגיעות ממכירת אג"ח, כלומר, הממשלה מממנת חלק מתקציבה באמצעות חוב. יש הגיון בלקיחת חוב. ראשית, בגלל שאין הגיון בכך שהממשלה תהיה בעודפים מתוכננים, שמשמעם שהממשלה מתכננת לגבות מיסים אבל לא להשתמש בהם לצורך מתן שירותים לאזרחים. לכן, עדיף גירעון על פני עודף. שנית, חלק מהוצאות הממשלה מיועדות לצורך שיפור רמת החיים העתידית: סלילת כבישים, בניית פסי רכבת, השקעה במחקר ופיתוח וכו'. מכיוון שמי שייהנו מפירות ההשקעה הללו הם אנשי העתיד, יש הגיון בכך שהם יצטרכו גם להשתתף במימון העלויות. בפועל, יש מספר קטן של מדינות שמנהלות מדיניות שמתכננת אפס גירעון. לגרמניה הייתה מדיניות כזאת עד לפני מספר שנים, ולמרבית המדיניות הסקנדינביות יש מדיניות כזאת גם כיום.
ממשלת ישראל, כמו רוב המדינות המפותחות, מאפשרת קיום של גירעון. בישראל, החוק מחייב שהגירעון המתוכנן לא יעלה על 2%. עם זאת, בחלק מהשנים האחרונות, הממשלה שינתה את החוק כדי לאפשר לעצמה חריגה מיעד גירעון מתוכנן של 2%. שר האוצר כחלון, למשל, אפשר לעצמו גירעון מתוכנן של עד 4.1%.
עם זאת, הקשר בין המתוכנן והבפועל הוא לא תמיד הדוק. בזמן שאת ההוצאות המתוכננות ניתן לחזות מראש די במדויק, הרבה יותר קשה לחזות את ההכנסות העתידיות. שינויים במצב הכלכלי בעולם, או אירועים בלתי צפויים בארץ, יכולים בקלות להביא לכך שההכנסות בפועל יהיו גדולות או קטנות מההכנסות המתוכננות, וכתוצאה מכך, גם הגירעון בפועל יהיה שונה משמעותית מהגירעון המתוכנן.
תרשים 1 מראה את הגירעון המתוכנן והגירעון בפועל ב-2013 עד 2022. אפשר לראות שב-2013 עד 2017, הגירעון בפועל היה נמוך מהגירעון המתוכנן. ב-2018 הגירעון היה שווה בדיוק לגירעון המתוכנן, אבל זה ככל הנראה בגלל שמשרד האוצר השתמש בחשבונאות יצירתית כדי להעביר הוצאות מ-2018 ל-2019. התוצאה הייתה שהגירעון ב-2019 היה גבוה משמעותית מהמתוכנן. ב-2020 ו-2021 לא היה תקציב, לכן גם לא היה יעד גירעון רשמי. אבל הגירעון בפועל היה גדול בהרבה מכל יעד שהיו קובעים, בגלל שב-2020 הגיעה הקורונה ושינתה את הכללים.
ב-2022, הגירעון היה נמוך בהרבה מהמתוכנן; למעשה, הממשלה סיימה את 2023 עם עודף. זאת תוצאה של המשך ההשקעות בהיי-טק, בשילוב עם צמצום הוצאות הקורונה, שהכניסו לממשלה יותר מכפי שנצפה על ידי משרד האוצר בתחילת השנה.
ב-2023, לעומת זאת, נראה שהגירעון בפועל יהיה גבוה מהמתוכנן. כי מצד אחד, לפחות עד סוף מאי לא יהיה תקציב מאושר, ולכן ההוצאות הרבה יותר נמוכות מבשנה רגילה. זה יעזור לממשלה לשמור על גירעון נמוך. אבל מצד שני, הממשלה שמה לעצמה יעד גירעון שאפתני מאוד של כ-1% כשבינתיים הכנסות המדינה ממסים קטנות מהמתוכנן, והממשלה ממשיכה להקטין אותן בגלל שהיא מוותרת על מיסי דלק כדי לשמור את מחיר הבנזין 95 יציב ב-6.81 שקל. אז אלא אם כן הממשלה תקטין גם את ההוצאות שלה, יהיה לה קשה מאוד לשמור על יעד גירעון של אחוז. החשש הוא שאם היא לא תשמור על היעד שהיא קבעה, זה איתות רע לחברות הדירוג. הן עלולות להסיק שהממשלה אולי קובעת יעדים, אבל לא בהכרח מתאמצת לעמוד בהם.
ד"ר אביחי שניר
המחלקה לכלכלה אוניברסיטת בר-אילן
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
10.הנדינה גובה 60 אחוז מס ונותנת 5 אגורות החזר. הצחקת אותי (ל"ת)אורית 11/05/2023 17:12הגב לתגובה זו0 0סגור
-
9.החרדים הורסים את המדינהיותם 11/05/2023 09:29הגב לתגובה זו3 2בוזזים את קופת המדינהסגור
-
כאילו היטלר קם לתחיה.לא להאמין איזה תגובה אנטישמית (ל"ת)אלון 11/05/2023 17:11הגב לתגובה זו0 0סגור
-
אנטישמיות? לא לממן חסידים מובטלים זו אנטישמיות?פחח 11/05/2023 18:23הגב לתגובה זו0 0לך תקרא את ההגדרה מילונית, אולי תלמד משהו.סגור
-
8.מה היה קורה אם מחיר הדלק היה כפול ?דרור 11/05/2023 08:23הגב לתגובה זו0 0נהגים היו משאירים את רכבם בבית ומשתמשים בתחבורה ציבורית בלי פקקים , בנתיבים פנויים ומהירים בזמינות טובה ובלי חניונים יקרים - אמריקה . -אמריקה .סגור
- טען עוד
-
7.הפתרון הכי טוב לעת הזאתג'ק 11/05/2023 08:08הגב לתגובה זו0 0הקמת ממשלת ליכוד לאומי . פחות פוליטיקה ואגו , ריכוז הטובים במנהיגים לשרת את האינטרסים של המדינה כולל הטיפול בגרעון .סגור
-
6.ממתי לגבות פחות מס זה סבסוד? זה דוקטור לכלכלה?חיים 11/05/2023 01:55הגב לתגובה זו2 1סבסוד זה למכור בפחות ממחיר השוק, זאת אומרת בפחות ממחיר הקניה של הנפט והזיקוק שלו. כאילו שכשהמדינה הורידה מס חברות - זה סבסוד של החברותסגור
-
5.מחיר הדלק בישראל הוא הגבוה בעולםדוד 10/05/2023 20:01הגב לתגובה זו1 5האינפלציה בשיא מחיר דלק כאן הוא פי 2 מארהב ואוסטרליה וגבוה גם יותר מאירופה וקנדה ואתם רוצים שיעלו אותו ?סגור
-
4.12 מיליארד שקל לאוכלוסיה שלא מייצרת כלום. זה הגרעון.... (ל"ת)כלכלן 10/05/2023 19:48הגב לתגובה זו10 9סגור
-
אסוןשאול 11/05/2023 08:10הגב לתגובה זו1 0מאזן הכוחות בפוליטיקה חייב להשתנות . לא יתכן לסחות את המדינה כמו לימון טפל שלא מביא תועלת רק חומציות יתר .סגור
-
3.פשוט להפסיק לחלק כסף להסכמים קואליציונים מושחתיםירון 10/05/2023 19:36הגב לתגובה זו6 2ואז יהיה מספיק כסף לכל אזרחי ישראל לחיות בכבודסגור
-
2.יותר עדיף ויעיל יהיה להקטין סיבסוד ושכר באוניברסיטאות (ל"ת)דני דין 10/05/2023 19:20הגב לתגובה זו2 2סגור
-
1.אתם כל הזמן כותבים בעד העלאת מיסים, אתם רק תיגרמו לעלית מחירים! זה ייקר את הנסיעה בתחבורה ציבורית!מוטי 10/05/2023 17:49הגב לתגובה זו3 5במקום ליצור חלופות לרכב הפרטים אתם רק רוצים להעניש את בעלי הרכבים.תתבישו לכם אתם תומכים בנערי האוצר שגונבים מהציבור ונותנים לחרדים.הם ממש רובין הוד הפוך.זה לא מוסרי, ואתם מעודדים אותם לגנוב ואת הרשויות המקומיות שגונבות אז מה הפלא שכל אחד פה גונב, גם בפנסיות גונבים.כולם גנבים ואתם מעודדים אותם.זה מצווה בתורה לגנוב מהציבור?סגור
-
הוא בכלל לא דיבר על העלאת מסים אלא איך הם מחולקיםנעמי פלד 10/05/2023 17:59הגב לתגובה זו2 2מה שנקרא הבנת הנקראסגור
-
התחבורה הציבורית פה זולה מדי (והשירות שאתה מקבל -בהתאם) (ל"ת)אבי כהן 10/05/2023 17:57הגב לתגובה זו1 5סגור
-
להעדיף תחבורה ציבורית חשמלית בכמעט חינם .שאול 10/05/2023 19:32הגב לתגובה זו2 0אנשים ישאירו את האוטו בבית , הפקקים יתחסלו , הפריון יעלה .המדינה תחסוך עשרות מיליארדים כל שנה . עידן הרכב הפרטי הסתיים באין ברירה .סגור
