המציאות האלטרנטיבית של התאחדות הסטודנטים: "בתקציב יש אפס שקלים לסטודנטים" - המציאות: 2.2 מיליארד שקל רק על שכר הלימוד באוניברסיטאות

מדינת ישראל משלמת כל שנה כ-2.2 מיליארד שקל רק על שכר הלימוד של הסטודנטים באוניברסיטאות. החישוב פשוט: תלמיד משלם 10.4 אלף שקל בשנה שכר לימוד. העלות בפועל היא 35-42 אלף לסטודנט (זה מה שמשלמים במכללות הפרטיות הלא מתוקצבות). אז מאיפה מגיע התקציב? ממשלם המסים כמובן. כלומר, המדינה בהחלט שמה כסף על ההשכלה האקדמית של הצעירים שלומדים באוניברסיטאות בישראל. באוניברסיטאות לומדים 81.6 אלף סטודנטים כך שמדובר על לפחות 2.2 מיליארד שקל.

אפשר להתווכח אם בכלל צריך לממן את הלימודים כל כך הרבה ומדוע לממן מקצועות לא יצרניים במדעי הרוח שכנראה לא יחזירו את ההשקעה, אבל עובדתית המדינה מממנת את כל הסטודנטים באוניברסיטאות באופן שווה, ובסכום ניכר כאמור של מיליארדי שקלים בשנה.

ובכל זאת, יו"ר התאחדות הסטודנטים אלחנן פלהיימר, הצליח לטעון היום בוועדת הכלכלה שהסטודנטים לא מקבלים כלום. איך הוא מרשה לעצמו לשקר כך? על פי פלהיימר, "באתי לפה לדבר על תקציב המדינה – נכון לרגע זה, יש בו אפס שקלים לציבור הסטודנטיאלי במדינת ישראל". הוא חזר על המשפט הזה לפחות עוד פעם אחת במהלך דבריו. פנינו להתאחדות הסטודנטים ואלה החליטו לתקן את הדברים ולהגיד שהוא דיבר על כך שאין 'תוספת לתקציב המדינה'. הקשבנו לדברים של פלהיימר בוועדת הכלכלה מההתחלה ועד הסוף. לא שמענו שם את המילה 'תוספת תקציבית בשום שלב'. המשפט שלו היה ברור ולא דיבר על תוספת. חברי הכנסת לא שמעו שום מילה על תוספת. הוא דיבר על "אפס שקלים לסטודנטים בתקציב המדינה" וזה מן הסתם מה שהם גם הבינו.

פלייהמר הוסיף "בחודשים האחרונים היינו במשא ומתן אינטנסיבי עם אגף התקציבים ועם שר האוצר כשלצערנו הוליכו אותנו שולל ולפני כשבועיים חזרו בהם מכל הסיכומים שהגענו אליהם". יש כאן חוסר שוויון משווע, חברי הכנסת ונבחרי הציבור אומרים פעם אחר פעם שאנחנו דור העתיד ובפועל לא מיישמים כלום ממה שהם אומרים. באתי לפה היום בשביל לצעוק על חוסר השוויון הזה. יש כאן אוכלוסיות שמקבלות ואוכלוסיות שלא ועיני לא צרה על אף אחד אך יש כאן מקום לבוא ולתת יותר לציבור הסטודנטים. אנחנו מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, אני לא מבין איך זה לא בא לידי ביטוי בתקציב המדינה.

• הכירו את סטודנט גרופ – אפליקציית הטבות לסטודנטים שחוסכת לסטודנטים מאות שקלים בחודש
• הסטודנטים: "נרעיד את הרחובות אם חוק השכירויות לא יעבור"

"יש קושי כלכלי אמיתי לסיים את החודש ואני לא מצליח להבין איך זה נראה הגיוני שמתעלמים מציבור שלם. נבחרי הציבור אומרים שאנחנו דור העתיד, אבל לא עושים כלום. אנחנו מבקשים הרחבה של מספר השנים של נקודות זיכוי לסטודנטים שהשלימו תואר וטיפול בנושא המעונות לסטודנטים".

פלהיימר הוסיף, כי 80% מהסטודנטים נעזרים בהורים בממוצע של כ-2,000 שקלים בחודש, ולוקחים גם הלוואת. לטענתו, האוצר הציע לסטודנטים כ-40 מיליון שקל, 30 מתוכם לטובת לימודי אנגלית ועוד תוספת קטנה למלגות.

מנכ"ל ההתאחדות, שי שידלוב, אמר כי באשר למעונות המצב הוא שיש 25 אלף מיטות פנויות, כאשר המדינה קיבלה החלטה להשוות את מספרן לממוצע ב-OECD, ומאז התווספו כ-5,000 מיטות בלבד, וזה רחוק מהיעד.  

בישראל יש בסך הכל 300-350 אלף סטודנטים, אבל בהתאחדות טענו שיש 400 אלף

אמירה לא נכונה נוספת של פלהיימר היא לגבי מספר הסטודנטים בישראל. לדבריו, הוא מייצג "כ-400 אלף סטודנטים מתל חי ועד אילת". הבעיה היא שאין בכל מדינת ישראל 400 אלף סטודנטים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלמ"ס, בשנת 2022 היו בישראל 303 אלף סטודנטים וכולל האוניברסיטה הפתוחה היו 351 אלף סטודנטים. על פי הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה (הות"ת) היו בפתיחת השנה האקדמית האחרונה 342 אלף סטודנטים. איך זה מסתדר עם המספרים של התאחדות הסטודנטים? שאלנו את התאחדות הסטודנטים גם על כך ואלה אמרו שיש עוד כ-30 אלף הנדסאים ולכן יש בישראל 386 אלף סטודנטים (ואם ניקח את המספרים של הות"ת ונוסיף להם את ההנדסאים אז מדובר על 372 אלף סטודנטים). כלומר, גם אחרי ההבהרה (שלא נאמרה לחברי הכנסת), וגם כשמותחים את ההגדרה עד הקצה, המספר של התאחדות הסטודנטים לא נכון. תחליטו אתם האם להכליל את ההנדסאים או לא, אבל ברור לחלוטין ש-400 אלף הוא מספר מנופח ולא נכון.

• "ישראל יכולה ליהנות ממלחמת הסחר; לקחנו צעד אחורה מארה"ב"
• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

שאלנו את ההתאחדות האם כל הסטודנטים בישראל חברים בהתאחדות הסטודנטים וכמה סטודנטים משלמים דמי חבר. אבל שם בחרו להתחמק מתשובה ורק אמרו שהם פועלים מכח החוק ולכן הם מייצגים את כל הסטודנטים בישראל.

היוזמה לדיון בוועדת הכלכלה היא של חברי הכנסת משה טור פז ואפרת רייטן מרום מהאופוזיציה. הדיון עסקה ביוקר המחייה לסטודנטים, במסגרת ציון יום הסטודנט בכנסת.

הפופוליזם הקבוע בכנסת כמובן לא נשאר בחוץ כאשר ח"כ יבגני סובה, ממלא מקום יו"ר הוועדה, שמילא את מקומו של היו"ר, אמר כי "הטיפול בסטודנטים לא קשור לענייני קואליציה או אופוזיציה, וכלם צריכים לסייע להם בלי קשר לפוליטיקה" ואמר שנושא יוקר המחייה נמצא באופן קבוע על סדר יומה של הוועדה ובמיוחד על סדר יומו של היו"ר דוד ביטן וכי הוועדה תמשיך לעשות מאמץ לטפל בכל הבעיות הקשורות לעליית יוקר המחייה.

נציגת רשות הצעירים במשרד הנגב והגליל, עדנה גרניט, אמרה כי בישראל כ-17% מהאוכלוסייה הם צעירים בני 18-35. השכר הממוצע של צעיר בשנת 2020 היה 9,940 שקלים ושל סטודנטים 6,000 שקלים. שיעור המועסקים בגילאי 18-24, כוללים חיילים, היה 58%, כאשר 22% מהצעירים חיו במשפחות מתחת לקו העוני. עוד הוסיפה גרניט: "כששאלו צעירים איך המצב הכלכלי משפיע עליהם, 18% ענו שהם אינם מצליחים לכסות הוצאות בסיסיות ו-10% סיפרו שהם וויתרו על טיפול רפואי בגלל המצב הכלכלי, רק 80% מהצעירים מקבלים ימי חופשה, באשר למגורים 63% גרים עם בני הזוג ו-27% עם ההורים".

בדיון סיפרו סטודנטים וסטודנטיות נוספים על הקשיים איתם הם מתמודדים. הסטודנטית בר אבינו סיפרה כי הסטודנטים הם 10 מנדטים ונמאס להם לשתוק. לדבריה, הם נושאים בעול כלכלי מאוד גדול והגיעו למצב שבו "האקדמיה שהייתה אמורה להיות כלי לשוויון חברתי עושה ההפך ומנציחה את ההבדלים. יום לאחר סיום התואר אנו יוצאים עם גיבנת של הלוואות, אנחנו צריכים עזרה. משהו חייב להשתנות מאחר ואנחנו המנוע של הכלכלה ודור העתיד. ההגה בידיים שלכם, אנא מכם חשבו מסלול מחדש".

מהתאחדות הסטודנטים נמסר בתגובה: "מתוך 30 מיליארד שקלים תוספת לתקציב המדינה - הסטודנטים קיבלו אפס. התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית יצאה במאבק על תמיכה כלכלית ישירה לציבור הסטודנטיאלי וזאת במטרה לסייע להם לגמור את החודש תחת יוקר המחיה ההולך וגובר. מספר הסטודנטים המדויק הינו 386 אלף, כולל הנדסאים".

אז בהתאחדות הסטודנטים שינו גירסה וטוענים כעת שהמאבק שלהם הוא על לתקצוב ישיר של הסטודנטים ולא מתייחסים לתקציב ההשכלה הגבוהה אלא לתוספת תקציבית ייעודית לסטודנטים. הבעיה היא שזה פשוט לא מה שהם אמרו לחברי הכנסת.