הלמ"ס: ישראל מתחת לממוצע ה-OECD בפליטת גזי חממה; מפגרת במחזור
במהלך שנת 2020 פליטת גזי החממה לנפש בישראל עמדה על 8.43 טונות, בהשוואה לכ-11.98 טונות בממוצע במדינות ה-OECD. עם זאת, בכל הקשור למחזור מדינת ישראל והרשויות המקומיות מפגרות מאחור (מקום שלישי מלמטה). כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים לרגל יום איכות הסביבה הבינלאומית.
פליטות מזהמי אוויר
על פי נתוני הלשכה, בפליטות מזהמי אוויר משרפת דלקים חלה ירידה מתמשכת לאורך עשרים השנים האחרונות. בשנים 2021-2000 נצפו מגמות ירידה בפליטות של מזהמי האוויר האלה: פחמן חד-חמצני – CO (ירידה של 64%), גופרית דו-חמצנית – SO2 (92%), תחמוצות חנקן – NOX (67%), פחמימנים – HC (53%), חומר חלקיקי מרחף – SPM (85%) ועופרת – Pb (88%).
ירידה זו בפליטות נוצרה בעיקר בשני ענפים עיקריים המשפיעים על כלל פליטות מזהמי האוויר – ייצור חשמל ותחבורה יבשתית. הפליטות מייצור חשמל ירדו בעקבות הצמצום בשרפת פחם ומוצרי נפט והמעבר לשרפת גז טבעי לייצור חשמל. ירידה זו נובעת מתכולת הגופרית הנמוכה בגז הטבעי לעומת הפחם ומתהליך השרפה היעיל יותר של הגז הטבעי. בשנים 2021-2000 פליטות גופרית דו-חמצנית ותחמוצות חנקן משרפת פחם ירדו ב-86% וב-67%, בהתאמה.
- כל הכותרות
מקור: הלמ"ס
בשנים אלו חלה ירידה של 69% בפליטות הפחמן החד-חמצני, הנוצרות בעיקר משרפת בנזין לתחבורה יבשתית. ירידה זו נובעת מכך שהתווספו למצבת כלי הרכב רכבים מזהמים פחות, ונגרעו ממנה כלי רכב מזהמים יותר. כמו כן, ירידה בפליטות גופרית דו-חמצנית ועופרת מתחבורה נבעה משיפור הדלקים לתחבורה.
פליטות גזי חממה
מנגד, סך הפליטות של גזי החממה בשנת 2020 עלה ב-2.1% לעומת סך הפליטות בשנת 2008. בין השנים הללו נצפתה מגמה מעורבת, בעיקר בשל שינויים בתמהיל הדלקים ששימשו לייצור חשמל והמעבר לשימוש בגז טבעי. שרפת דלקים היא מקור הפליטה העיקרי של גזי חממה (78.9%), ומתוכה 48.3% מהפליטות הן משרפת דלקים בענפי האנרגיה (ייצור חשמל וזיקוק דלקים). מקורות פליטה גדולים נוספים הם שימוש בגזי חממה המכילים פלואור המשמשים בעיקר לקירור ולמיזוג אוויר (7.6%) וטיפול בפסולת (7.5%). משנת 2008 חלה עלייה מתמשכת בפליטות מגזים המכילים פלואור (221.9%) ובפליטות מהטמנת פסולת (22.5%).
מקור: הלמ"ס
על אף הגידול, בהשוואה בין-לאומית לשנת 2020, נמצא כי פליטת גזי החממה לנפש בישראל הייתה 8.43 טונות (8.40 טונות – כולל פליטות וקליטות משינוי שימושי קרקע ויערנות), לעומת 11.98 טונות בממוצע במדינות ה-OECD.
הוצאה לשמירה על הסביבה
בשנת 2020 ההוצאה לשמירה על הסביבה במגזר הציבורי הייתה 16.1 מיליארד ש"ח. רוב ההוצאה במגזר הציבורי הייתה לטיפול בפסולת (39.5%), לטיפול בשפכים (27.4%) ולשמירה על החי, הצומח והנוף (24.9%). בענפי התעשייה והחשמל ההוצאה לשמירה על הסביבה הסתכמה ב-2.5 מיליארד ש"ח, ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה לשמירה על איכות האוויר והאקלים (35.6%), ואחריה לטיפול בפסולת (31.6%) ולטיפול בשפכים (20.6%).
מקור: הלמ"ס
בשנת 2021 נאספו ברשויות המקומיות בישראל 6.15 מיליון טונות פסולת (661 ק"ג לנפש בשנה), עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת. המִחזוּר מתבצע בשני אופנים: הפרדה למחזור במקור – הפרדה במקור של החומרים המיועדים למִחזוּר על ידי התושבים והעברתם ישירות למפעלי המִחזוּר. הפרדה למחזור בתחנת מעבר – מיון הפסולת המעורבת הנאספת ממשקי הבית בתחנות מיון ייעודיות, הפרדת החומרים הראויים למחזור מתוכה והעברתם למפעלי המחזור. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למחזור בשנת 2021 עמד על 23.5% – כ-1.4 מיליון טונות, מהן 271.4 אלף טונות של נייר, עיתון וקרטון ו-533.6 אלף טונות של חומר אורגני.
מהערים הגדולות אחוז המחזור הגבוה ביותר בשנת 2021 (כולל מחזור במקור ובתחנות מעבר) היה בירושלים (40.1%), ברמת גן (38.1%), בבת ים (37.0%), בתל אביב-יפו (36.8%) ובחולון (36.3%). בשנת 2020 דורגה ישראל במקום ה-25 מתוך 27 מדינות ה-OECD שדיווחו על מחזור פסולת עירונית. אחוז הפסולת ברשויות המקומיות שהועברה למחזור היה 22.3% בישראל, לעומת 56.9% בממוצע במדינות ה‑OECD.
מקור: הלמ"ס
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.מה אשמה ה"לבניה" המסכנהדורון 05/06/2023 18:45הגב לתגובה זו0 0א. נותרה לבניה אחת. ב. הלבניה ניא מתקן קירור מיושן ולא ארובה מזמת. אז למה התמונה הלא עדכנית ולא רלוונטית?סגור
