במשרד האוצר מעריכים: קרן העושר תחזיק ב-42 מיליארד דולר ב-2050
אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעריך כי בשנת 2050 יהיו בקרן לאזרחי ישראל, בתרחיש הבסיס, כ-42.3 מיליארד דולר. קרן לאזרחי ישראל, המוכרת יותר בשם קרן העושר, מנהלת את הכנסות מדינת ישראל מהיטלים על רווחים המופקים ממשאבי טבע בהם גז טבעי, נפט ואשלג. זהו חלק מתוך ראיה כלכלית ארוכת טווח. המטרה היא לאפשר את המשך קיומה של הקרן לדורות רבים. נכון לתחילת השנה, הקרן צברה כ-4.5 מיליארד שקל.
הכלכלנית פרשה את הסקירה בפני הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל. המטרה הייתה לעדכן את התחזיות של הכנסות הקרן לטווח הארוך. מנהל תחום בצוות מקרו ותחזיות במשרד האוצר, נדב פודולר, הציג את הערכת תרומת מגזר הגז להכנסות המדינה. בתוך כך, התייחס להשלכות מקרו כלכליות של ענף הגז. "סה"כ אנו רואים תרומה של כ-0.5% לצמיחת התוצר בין השנים 2020-2023 כתוצאה מיצוא הגז. כרגע הייצוא הוא לירדן ומצרים", אמר. עוד ציין כי הנתח של ישראל ברזרבות הגז העולמיות עומד על 0.4% - מקום מכובד ביחס למדינות העולם.
כמו כן, הוא פירט כי לפי התחזית, גודל הקרן כאחוז מהתוצר יגיע בעוד כ-20 שנה לכ-3%: "מדובר באחוז משמעותי עבור המשק שלנו. תוך בערך 15 שנים החלק של הכנסות הריבית מהקרן יהיה יותר משמעותי מן התמלוגים וממס החברות. ההכנסות מהריבית תהיינה גם לאחר התכלות מאגרי הגז".
- כל הכותרות
עוד מנה פודולר שלושה תרחישים לגודל קרן העושר בשנת 2050: בתרחיש הבסיס (הפקה מתוכננת ומחירי בסיס) גודל הקרן יהא 42.3 מיליארד דולר, בתרחיש של הפקה גבוהה ומחירי בסיס – 47.2 מיליארד דולר, ואילו בתרחיש של הפקת בסיס ומחירים גבוהים – 48.7 מיליארד דולר.
מנהל תחום בכיר עלויות חקיקה ברשות המסים, שלומי פיליפ: "בגבייה השוטפת אנו רואים התקדמות יפה. נכון לסוף מאי אנו עומדים על כ-5.5 מיליארד שקלים שניגבו ע"י רשות המסים בגין היטלי רווחי נפט והיטלי רווחים ממשאבי טבע – עלייה של כמיליארד שקלים מתחילת השנה. בחמישה החודשים הראשונים של השנה אנו רואים עלייה בהיטלים שנגבו ביחס לתקופה המקבילה דאשתקד. אנו שמים לב להתמתנות וירידה במקדמות שנובעת ככל הנראה מהתחלה של הבשלה של ירידת המחירים שהיו בעולם במשאבי הטבע השונים וכן מירידת מחירי הסחורות".
הממונה על תחום הנפט במשרד האנרגיה, חן בר יוסף: "ברמת המאקרו יש הגבלה של יצוא הגז. אנו כפופים להחלטת ממשלה בנושא. עוד צוות צפוי לקום ולדון בשנה הזו ולהחליט מה נכון להגביל בראייה קדימה. יש כמות לא קטנה של רכיבים שצריכים להילקח בחשבון. למשל האנרגיות המתחדשות שבשנת 2019 היו בחיתוליהן. ברגע שתתקבל מסגרת חדשה – נפעל לפיה".
מנהל המחקר בלובי 99, אריאל פז סוויצקי: "ועדת ששינסקי העריכה שחלק המדינה ברווחים יהיה 52% במקרה של תמר ו-62% במאגרים האחרים. אנו מעריכים שגם בשנת 2022 חלק המדינה לא עבר את ה-40%. אנו שוב שואלים שאלה שכבר שאלנו – מהו חלקה של המדינה ברווחים ממיזמי הגז? משרד האנרגיה הציג שהמשק חסך עשרות מיליארדים בשנה על רקע זה שלא היינו צריכים לייבא גז, סולר או פחם. לגישתנו, יהיה יותר חכם לוודא שלציבור יש מספיק מאשר לדחוף לייצוא מואץ".
יו"ר הוועדה, ח"כ סון הר-מלך, אמרה בסיכומו של הדיון: "קיבלנו סקירה מעודדת מאגף הכלכלנית הראשית. נקיים ישיבת ועדה ייעודית על מאגר צידון בגבול הימי בין ישראל ללבנון. נדרוש כי ההכנסות ממאגר זה תועברנה לטובת הקרן לאזרחי ישראל. כולנו צריכים לדאוג שההכנסות של הקרן תהיינה כמה שיותר גבוהות לטובת הדורות הבאים. הוועדה תעקוב אחר הצוות שיוקם לבחינת הכללים בדבר צריכת הגז של מדינת ישראל אל מול הייצוא למדינות אחרות בעולם".
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
