עימותים וצעקות בוועדות הכנסת בדיון על הפסקות החשמל: מה יהיה באוגוסט?

סערת הפסקות החשמל עדיין לא תמה והיום בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, המשיכו חילופי הדברים וההאשמות בין חברת נגה לחברת החשמל בשאלה מי אשם במחדל שגרם למאות אלפי אזרחים לשבת ללא חשמל בשיא השרב ביום שישי לפני עשרה ימים.

לאור המחדל התכנסה ועדת הכלכלה לדון בנושא במוכנות רשת החשמל לאירועי קיצון ומניעת הפסקות חשמל יזומות. היו"ר ביטן אמר בפתח הדיון כי "כולנו היינו עדים למה שקרה לפני למעלה משבוע, וזו לא הפעם הראשונה. הוא הוסיף כי היה צריך להתכונן לכך, ואמר כי המטרה של הדיון היא ניסיון להבין מה הסיבה שגרמה לכך ומה צריך לעשות כדי שהפסקות החשמל לא יחזרו שוב".
 

הפסקות החשמל - "אירוע שלא היה צריך לקרות"
 

יו"ר חברת ניהול מערכת החשמל נגה, סמי תורג'מן, ציין כי האירוע ב-2 ביוני לא היה של ביקושים, ואמר כי בשישי המשק צרך 12,540 מגה וואט – 2,050 מגה וואט מתחת למה שהמדינה יודעת לספק. לדבריו, "זה אירוע של היצע. הייצור בישראל לא מספיק. אנחנו חסרים ביחידות ייצור, אבל האירוע בשישי לא היה אמור לקרות. ידענו על מזג אוויר קיצוני, הערכנו את הביקוש ב-12,200 מגה וואט ובפועל הוא היה 12,540. סטייה של 340 מגה וואט, זה 3% ואנחנו יודעים להתמודד עם זה.

"הבעיה הייתה שבגלל מזג אוויר קיצוני היקף התקלות ביחידות ייצור היה חריג, איבדנו מאות מגה וואטים. בגלל מזג האוויר הספק תחנות כוח שעובדות על קירור אוויר היה נחות במאות מגה ואטים נוספים, והיה 1,900 מגה וואט פחות ממה שאמור היה להיות למנהל המערכת. לכן נאלצנו להפסיק צרכנים, כי אם לא היינו עושים את זה כל המדינה הייתה בעלטה".

ביטן ביקש לדעת איך התקבלה ההחלטה איפה להפסיק את החשמל, ותורג'מן השיב: יש נוהל מתואם עם חברת החשמל". היו"ר ביטן ביקש לדעת מה הסיכוי שנגיע שוב לאותו מצב בקרוב, ומה יקרה באוגוסט. תורג'מן השיב: "בניגוד לדימוי התקשורתי, אנחנו וחברת החשמל מטפלים בזה במשותף. אנחנו מנצלים את עונת המעבר לטפל בתחנות כדי שיהיו בשיא הכשירות, והאירוע תפס אותנו עדיין בהכנות".

"עושים הכל כדי שלא יקרה"

היו"ר ביטן עם מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר. צילום נועם מושקוביץ דוברות הכנסת 

ביטן הקשה ושאל איך מבטיחים לנו שאירוע כזה לא יקרה שוב, ותורג'מן אמר: "אנחנו עושים הכל שזה לא יקרה, אבל זה לא בידיים שלנו. ברביעי הוצאנו לחברת החשמל הנחיה להפעיל את תחנת רוטנברג 1 ברביעי בצהריים, בגלל חוסר תיאום ההנחיה לא בוצעה. אפשר היה לעשות את זה אחרת ולהבטיח תחנה נוספת, זה לא היה פותר את הבעיה אבל היה מצמצם אותה. מי שצריך לתת תשובה זו חברת החשמל".

מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, הגיב ואמר: "לא היה חסר חשמל בישראל אילו היו מפעילים את כל התחנות שהיו על הפרק. אילו הייתה ניתנת לנו הוראה להפעיל את תחנת הכוח רוטנברג היא הייתה עובדת ומייצרת חשמל. לראייה, קיבלנו הוראה להפעיל את היחידות הפחמיות באורות רבין בחדרה והפעלנו. אם נגה אומרים להפעיל אז אנחנו מפעילים. אם היינו מקבלים הנחה להפעיל היינו מייצרים חשמל, נקודה". בתגובה לכך אמר תורג'מן: ההנחיה שלנו הייתה להניע את רוטנברג 1 נקודה. גם אני יודע להגיד נקודה".

סמנכ"לית משרד האנרגיה והתשתיות, שרון חצור, טענה כי "מנכ"ל המשרד קיים הערכת מצב והמשרד נמצא בלב תחקיר האירוע. היא הוסיפה כי המסקנות יוסקו והדבר נמצא בטיפול נגה, והבהירה כי הנושא הראשון שעל סדר יום המשרד הוא אמינות האספקה".

ח"כ אברהם בצלאל סיפר על טלפונים שקיבל לפני כניסת שבת ועל משפחות שארזו הכל ועברו לעשות את השבת ביישובים עם חשמל, ושאל איך מסיימים עם הסאגה הזו אחת ולתמיד. ח"כ יוסף עטאונה אמר כי הכאב הזה משותף ליהודים וערבים כאחד, וציין כי אם הייתה בעיה בסוף השבוע למי שנותק מחשמל אז צריך לחשוב כמה גדולה הבעיה של 150 אלף הבדואים בכפרים הלא מוכרים בנגב, שבכלל לא מחוברים לחשמל.

ח"כ לשעבר חיים ילין, המייעץ כיום לחברת דוארל, אמר כי הבעיה היא שהכל הפך לפוליטי, ושהפכו את האגירה ממשהו שיכול להיות פתרון למשהו שקשור לחרדים ולחשמל כשר.

נציג התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אורי הס רהב, אמר כי רואים שורה של תהליכים והחלטות ממשלה שמשתמע מהן ירידה מהמחויבות לעקרונות הרפורמה של 2018. הוא הוסיף, כי כשמדברים על פתרונות ביניים צריך לעשות אותן באופן שלא יפגע ברפורמה ולא ירכז עוד כוח ייצור בחברת החשמל. שפיגלר הגיב על כך ואמר: "חברת החשמל היא לא מצורעת ואין לה אות קין, ובסוף השנה היא תייצר רק 33% מהחשמל, רדו ממנה ותתעסקו בדברים אחרים".

ביטן אמר כי מה שחשוב זה קודם כל שתהיה אספקת חשמל. כדי לוודא שכך יהיה הוא הודיע כי בשבועות הקרובים יכנס את הוועדה לדיון נוסף בנושא, "בגלל ההתכתשות אני מבקש מסמך משותף של נגה וחברת החשמל, איך הן מטפלות בזה שהסיפור שהיה בתחילת החודש לא יחזור על עצמו בתקופה הקרובה".
 

 "בימי עומס מתנהלים כמו מדינת עולם שלישי"

 
במקביל נערך גם דיון בוועדת הכספים בנושא 'העלייה במחירי החשמל וההשלכות המשקיות עקב המשבר והתקלות באספקת החשמל'.

במהלך הדיון הציג מנכ"ל חברת החשמל כי לחברה כלים מוגבלים לפעילות בשטח, בעת הקמת, תיקון ותחזוקת תשתיות, וכי נדרשת חקיקה הממתינה לאישור הממשלה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני קרא לממשלה לקדם את החקיקה בהקדם: "לא יכול להיות שבימי עומס נתנהל כמו מדינת עולם שלישי, נניח גם הצעת חוק פרטית, כך שאם ההליכים לא יוקדמו נקדם זאת בעצמנו".

עוד העלו בחברת החשמל כי דרושים להם תקציבים משמעותיים גם לתחזוקת המערכת, שעה שתקלות בתשתיות הקיימות הן שהביאו לאי עמידה בעומסים ולצורך בניתוק אזורים שונים מחשמל. יו"ר החברה לניהול מערכת החשמל ציין כי בעת הפסקות החשמל חלה סטייה של 3% מהערכת החברה לשיא הביקוש, במקביל לתקלות נרחבות גם בתחנות המייצרות בגז, וכי החברה תגדיל את שולי הרזרבה. עוד ציין כי ניתוק אזורים מסוימים נעשה באופן עיוור לחלוטין, ללא כל הבחנה בין אזור לאזור, למעט הרצון לייצב את המערכת. לעניין הוזלת מחירי החשמל, ציינו ברשות החשמל כי תעריף יוזל, והכסף שיכנס ממכירת תחנת אשכול בעוד כחצי שנה ומיועד לכך, יתגלגל לצרכן.

ח"כ משה גפני ציין כי "הייתה התחייבות של הקואליציה הנוכחית ושל ראש הממשלה, שלא תהייה עלייה במחירי החשמל, ושאם תהייה יפחיתו אותה, זהו מרכיב מאוד משמעותי ביוקר המחייה. בנוסף מטריד אותנו כיצד מפסיקים את הספקת החשמל, כאילנו אנחנו מדינת עולם שלישי, יש פה ימים מאוד מאוד חמים, ויש בתוך כך את השאלה האם יש מדיניות מכוונת של הורדת חשמל באזור אחד ולא באזור אחר. המדינה השקיעה המון כסף בנושא החשמל כאן בוועדה, וזה נורא ואיום מה שקרה".

בחברת החשמל הצביעו על תשתיות רעועות, המצריכות תחזוקה דחופה, ועל חקיקה הנדרשת על מנת לאפשר לחברה לפעול. מנכ"ל החברה, מאיר שפיגלר טען כי "רשת החשמל נמצאת בתת תחזוקה, היא כוללת את כל קווי ההולכה, והחלוקה לנקודות הקצה במדינת ישראל, ואת תחנות המשנה. תקלות היו ויהיו, צריך לעשות הכל כדי למעט ולמגר אותן. במשך שנים עד עשרות שנים לא השקיעו את מה שצריך ברשת ההולכה של מדינת ישראל. הרשת מתבלה, אם לא משקיעים את מה שצריך כדי לתקן אותה, נראה ליקויים ברשת, ניתוקים לא יזומים".

סוער בוועדות. צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת 

שפיגלר קרא להעמיד תקציב מתאים: "אנחנו משוועים לקבל את התקציב הנדרש ואת כוח האדם הנדרש, כדי לעשות מה שמצופה מאתנו. הדבר על שולחן הרגולטורים, אנחנו לא מרפים מזה, הנושא בראש סדר העדיפויות, ברגע שיתנו לנו את האישור, הדבר יעשה. המצב לא טוב, אני לא רוצה לומר רע מאוד, עד כדי כך שהיו תקלות עם תיקון שבר ואפילו את השבר לא תיקנו. אם לא יהיה טיפול מידי, כולנו נסבול מזה".

עוד עלה במהלך הדיון כי חלק מהתקלות נגרמות עקב כך שישנן תשתיות חשמל ותיקות שעודן עיליות ומועדות יותר לתקלות בשל פגעי מזג האוויר, כאשר הטמנתן הוא נגזרת גם של יכולת כלכלית של עיריות לממן זאת. כך צוין כי עלות הטמנת כלל התשתיות בישראל הינה 100 מיליארד שקל.
 

36 מיליארד שקל חובות

 
שלמה ארביב, נציג דירקטוריון חברת החשמל ציין כי: "צריך להשקיע ולפתח פי 5 את הרשת. מה שקורה שחברת החשמל מתנהלת כחברה עסקית לגמרי, יש לה היום 36 מיליארד חובות למערכת הבנקאית. אנחנו מדורגים וממנים את עצמנו. אנחנו הגענו לקצה היכולת בגלל החוב הזה. אנחנו צריכים להוכיח שאנו מנוהלים נכון. כמו מכירת אשכול או מכירת רידינג".

ח"כ לשעבר קרן ברק, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים: "צריכת החשמל גדלה, גם בגלל גידול טבעי אבל גם כי הכל נהייה מחושמל. תשלם עוד מעט כסף, יהיו לך יותר תחנות. נוגה בעצמה אומרת שעד 2035 צריך עוד 7-8 תחנות, שבוע שעבר אישרו רק עוד 2. הקמו כזו תייצר גם תחרות במשק".

לצד הנושא הכלכלי, הדגישו ברשות את הבירוקרטיה המקשה עליהם, כך ציין שפיגלר: "לפעמים אנחנו צריכים לקבל אישורים ולתאם אותם עם 46 גורמים במדינה, כל אחד יש לו את הניואנסים שלו, ורצון לבדוק, לעכב ואי אפשר להתקדם כך".

בחברה הציגו 2 חוקים שברצונם לקדם: הראשון חוק המעגן מעין הסכמה שבשתיקה, והוצא מחוק  ההסדרים לבקשת הייעוץ המשפטי לממשלה, ולפיו אם החברה פונה במסגרת פעילותה לגורמים שנדרש אישורים כדי להתקדם בפעילות, ואלה לא עונים במשך 21 יום, יש לראות בכך הסכמה.

החוק השני נוגע לנוהל כניסה למקרקעין, במסגרת עבודות של החברה, כאשר בחברת חשמל ציינו כי בעוד עבור יתר התשתיות כגון נפט, גז ואחרות, ישנם תנאים מקלים במסגרת כניסה כזו כאשר מספיקה הודעה, בעוד בנוגע לחשמל אין ויש צורך בהסכמה פוזיטיבית כאשר לא תמיד ידוע מי מחזיק בקרקע. בחברת החשמל כי יש צורך בהחלטה ממשלתית, וכי הדבר תלוי במשרד האנרגיה.
 

2 תחנות חדשות

  
סמי תורג'מן, יו"ר נגה טען בסיכום אירוע ההפסקות חשמל כי הייתה סטייה של 3% מהערכת החברה לשיא הביקוש, ובמקביל נרשם היקף תקלות גבוה מאוד בייצור החשמל, כולל בתחנות המייצרות בגז, שחוו ירידת הספק משמעותית נוכח החום. לדבריו החברה הייתה מפעילה שולי רזרבה רחבים יותר בדיעבד, וכי כך יפעלו בעתיד.

נציגי נגה ונציגי הממשלה טענו כי הממשלה מקימה 2 תחנות חדשות, וישנם שורת צעדים כדי לחזק את המשק. ח"כ מהוועדה ביקר את הדברים: "יהיה תוך שבוע? אתם מדברים על עוד שנתיים עוד 2 תחנות".

תורג'מן טען כי "הניתוק של השנאים והקווים היה מחויב המציאות כרגע שיש ירידה בהספק, אם לא ננתק את החשמל, אנחנו עלולים להגיע למצב של הלטה בכל הארץ או בחלקים נרחבים בארץ. אנחנו לא יודעים מי נמצא על קו כזה או אחר ספציפי, במצב של שרידות מנהל המערכת ניתק 12 קווים, ללא הבדל דת, מין, פריפריה, הוא לא יודע מי יושב על השנאי, מה שמעניין אותו זה שרידות המערכת, הסדר עדיפות הוא איזה שנאי מועמס במספיק מגה וואטים כדי שאם הוא יוריד אותו זה יבטיח שרידות".

לעניין הוזלת מחירי החשמל, טען איתי גוטגליק, מרשות החשמל, כי "אנחנו יודעים שמה ששייך לצרכנים שייך לצרכנים, אנחנו נוזיל את התעריף, נעשה את השכלול והכסף יתגלגל לצרכנים. שתהייה סגירה פיננסית של תחנת אשכול, סדר גודל של חצי שנה הכסף יגיע, מה שמגיע לצרכנים יגיע אליהם".