בנק ישראל תוקף: ריבית על העו"ש באישור האוצר- "פגיעה חמורה בעצמאות הבנק, חציית קו אדום ויש חשש ממשי מתגובת חברות הדירוג"

ועדת השרים לחקיקה אישרה לקדם הצעת חוק לפיה הבנקים יחויבו לתת ריבית מינימאלית על הכסף של הציבור ששוכב בחשבונות העו"ש של הציבור - אבל גם שקביעת גובה הריבית הזו אמנם תיקבע ע"י בנק ישראל ושזו תהיה כפופה לאישור של שר האוצר. ההצעה אמורה לעלות בכנסת בקריאה טרומית מחר.

בבנק ישראל כועסים, דורשים מנתניהו להסיר את ההצעה מסדר היום ותוקפים: "ההצעה מהווה פגיעה חמורה ביותר בעצמאותו של בנק ישראל וביכולתו לנהל את המדיניות המוניטארית" כותב פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, לראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, "ניתנת לשר האוצר הסמכות להשפיע בפועל על הריבית במשק ולהתערב באופן בוטה בניהול המדיניות המוניטארית ובאפקטיביות שלה. הפגיעה בעצמאות הבנק המרכזי המגולמת בהצעת החוק היא חציית קו אדום של ממש וקיים חשש ממשי כי כך יתפסו אותה גם הגורמים הבינלאומיים וחברות הדירוג.

ירון גם מסביר מהן הבעיות שעלולות לקרות בעקבות פיקוח המחירים החדש "ככלל, אני מתנגד נחרצות להתערבות בתמחור המוצרים הבנקאיים ולקביעת מחיר אחיד". הוא מסביר כי "קביעת מחיר (מינימום. נ"א) פוגעת בפעילותם של מנגנוני השוק, גורמת לכלל השחקנים להתכנס סביב המחיר שנקבע ובכך מדכאת תחרות והתייעלות ומעוררת קשיים משמעותיים בכל הנוגע לאופן חישוב המחיר".

הנגיד גם מוסיף ואומר כי מהלכים מהסוג הזה "נתפסים בעולם כמהלך שלילי שלא הולם כלכלות מתקדמות במדינות מפותחות. אני חושש כי התערבות בוטה מעין זו בחקיקה עלולה להשפיע לא רק על גופים פיננסיים בינלאומיים השוקלים לפעול בישראל, אלא גם על גופים עסקיים בינלאומיים בתחומי הכלכלה האחרים. מיקוד הדיון בצעד בודד בתחום העו"ש, וודאי כאשר הוא מבוצע תוך התערבות בתימחור, אינו אופטימאלי עבור הלקוחות.

• חסמי הכניסה להיי-טק והפריון הנמוך: מה האתגרים המרכזיים של המשק?
• בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026

והנה הבעיה הגדולה יותר - חוסר יציבות וודאות בקשר לנגיד הבא מייצרים בעיות לכלכלה ובפרט לשוק המט"ח (לחצו למעבר לכתבה)

עוד הוא טוען במכתב כי בעקבות הפגישה שלו עם מנכ"לי הבנקים הם כבר "בוחנים כעת את היעדים שהוצגו, כאשר כל בנק מגבש חבילה משלו" ומציין שחלקם כבר פרסמו בימים האחרונים הצעות ערך משמעותיות ללקוחות בתחום הריביות על יתרות הזכות". זה דווקא לא ממש נכון. ירון מתכוון למהלך של בנק לאומי להציע ריבית של 1% על יתרת העו"ש - אבל לאומי יצא במהלך הזה לפני הפגישה עם הנגיד. ואם הוא מתכוון למהלך של בנק ירושלים או של וואן זירו - מדובר בשני הבנקים הקטנים ביותר במערכת שלא מהווים איום ותחרות על הבנקים הגדולים. מעבר אליהם שאר הבנקים לא יצאו בינתיים עם הודעות משלהם ומדובר בלעג לרש - לאומי ייתן עד 100 שקלים בשנה על הכסף שמעלה אבק בעו"ש, וזו כמובן בדיחה על חשבון הציבור.

בפגישה עם ראשי הבנקים, ביקש מהם ירון לשקול ארבעה צעדים - תמסורת ריבית נאותה על יתרות זכות של משקי בית (כלומר לתת ריבית על העו"ש) וכן עידוד אקטיבי של הציבור שיש לו הרבה כסף בעו"ש להעביר את הכסף לפיקדונות או קרנות כספיות (אלה אמנם לא נותנים תשואה ריאלית, אבל לפחות מסייעים לכסף להישחק פחות בעקבות האינפלציה). ירון גם ביקש מהבנקים לסייע באופן אקטיבי לבעלי משכנתאות "המאובחנים כבעלי הקשיים המשמעותיים ביותר" וגם להקל על מי שנמצא ב"אוברדראפט".

• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ירון אמנם מודה שאין מספיק תחרות במערכת הבנקאית אבל סבור שהפתרון הוא עידוד תחרות ולא התערבות בפעילות הבנקים הקיימים: "יש מקום להמשיך ולשפר את התחרות בסקטור הבנקאי בעיקר במקטע האשראי הצרכני המשמש את משקי הבית והאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. דרך המלך לשיפור רווחת הלקוחות היא באמצעות המשך הסרת החסמים המונעים תחרות בין השחקנים הקיימים וכאלו המונעים כניסת שחקנים חדשים".

בנק ישראל אמנם קידם מהלכים שונים כדי לאפשר לציבור לעבור יותר בקלות בין הבנקים - אבל הוא לא מקים בנקים חדשים (בנק וואן זירו הוקם אחרי 40 שנה שלא הוקם בישראל בנק). בין המהלכים שעשה בשנים האחרונות בנק ישראל - שיפור של היכולת של לקוחות לעבור בין בנקים באופן קל ואוטומטי (מעבר ב"קליק"), פעל להגברת השקיפות בריביות שהבנקים גובים על אשראי ומשלמים על פיקדונות; קידם את רפורמת הבנקאות הפתוחה במטרה להגדיל את כושר המיקוח של הצרכנים מול הבנקים ואת האפשרות של הציבור להשוות בין משכנתאות, וכן הקים את מאגר נתוני האשראי במטרה שגופי פינטק יוכלו לספק לאנשים מידע כיצד לשפר את כח המיקוח שלהם מול הבנקים ולהוזיל עלויות.