בן 29, האם אפשר לחיות בלי אינטרנט ולמה הטכנאי אף פעם לא מגיע בזמן?
קבעתי עם הטכנאי של סלקום בין 11:00-13:00. האינטרנט הפסיק לעבוד. עד חמישי בצהריים הכל היה מושלם, חלק, מהיר, ופתאום, בבת אחת, הפסיק לעבוד. זה קורה לפעמים, בטח בשכונה שלי שאין בה סיבים אופטיים וכל הרחוב מקושט בכבלים לבנים דהויים כמו תמונת אנטיתזה ליום העצמאות של הרחוב. אבל לרוב כשזה קורה, זה קורה בסערות וגשמים בחורף ולזמן קצר. בטח לא בחום המטורף הזה ולארבע שעות.
אז קרה הנס, והמוח הלא מתמטי שלי הצליח לקשר את זה לגיזום הצמחייה שהשכן שלי מטפל בה. הוא בן שמונים ושש ופעם בשבוע הוא בא לגזום את הצמחייה שנופלת מהגג שלו על הדירה שלו ושלי. בהתחלה דמיינתי שהקופסא של בזק שדבוקה לקיר ברחוב פשוט קרסה מתחת לענפים, אבל כשיצאתי החוצה לבדוק, גיליתי שהוא פשוט קרע את חוט האינטרנט שלי.
מיד צילמתי ושלחתי לו את התמונה וכתבתי לו שאני מבין שזה נעשה בטעות, אבל שבכל זאת זה קרה ושאשלח לו את הקבלה של הטכנאי. הוא אמר סליחה ושאין בעיה. איזה מלך. מיד תהיתי לעצמי אם זה היה קורה לו לפני ארבעים שנה, איך היה מגיב, ואם זה פשוט מי שהוא או שהגיל גורם לך להחליק דברים, אבל אז שמתי את עצמי במקומו וחשבתי שהייתי מגיב אותו הדבר. אז אולי האישיות הזו מאריכה ימים.
- כל הכותרות
בכל מקרה, קמתי למחרת בעשר, בניחותא, שתיתי קפה, סיגריה, עניינים, וחיכיתי לטכנאי. ידעתי שאני צריך לצאת לעבודה לקראת ארבע, והתכנית שלי הייתה שאחרי שהוא יגיע ויסדר לי את האינטרנט אלך לחדר כושר ואז מקלחת וארוחת צהריים ולעבודה. ברבע לאחת התקשרו מסלקום ואמרו שהטכנאי מתעכב ויגיע רק באחת וחצי. עם כמה שזה היה צפוי, עדיין התעצבנתי. כאילו, אם ידעתם מראש שאני לא ראשון ברשימה שלו, אז צמצמו את שעות הקבלה. תגידו שזה בין 12:00-13:00, שזה בין 12:30-13:15 בלי נדר. אבל למה, למה להושיב בן אדם שעתיים בבית, תקוע, בלי יכולת תמרון? הייתי הולך בזמן הזה לחדר כושר, הייתי הולך ועושה קניות, הייתי נפגש עם הפסיכולוג שלי.
הייתי פשוט לא ממתין! תמיד ברגעים האלה אני מדמיין שהייתי עושה מיליון דברים שהייתי יכול לעשות אם לא ההמתנה, למרות שבפועל, ככל הנראה, הייתי יושב ומחכה למשמרת. ובכל זאת התעצבנתי. מה גם שאין לי אינטרנט אז היכולת להעביר את הזמן בסבבה פוחתת. התעצבנתי לאללה. שיגעה אותי המחשבה שעד אתמול הכל עבד פיקס ועכשיו מבזבז זמן בלחכות לטכנאי. שקלתי לשקר לשכן שביטלתי משמרת בשביל לחכות לטכנאי, מה שיכול היה להיות נכון, ושאני דורש גם את התשלום על המשמרת ממנו, אבל וויתרתי על זה. זה לא שקר לאריכות ימים.
באזור השעה רבע לשתיים הגיע הטכנאי. בחור צעיר, דתי, חמוד עם קצת זיעה על המצח. מיד הצעתי לו כוס מים עם התנצלות שהם מהברז וגלידה סולרו עם 85 קלוריות ליחידה. 85! והוא סירב בנימוס ואמר שהוא בשרי. כלומר שהוא בדיוק אכל בשר וצריך לחכות שש שעות או משהו כזה, ואני עוד יותר התעצבנתי כי עלתה לי לראש המחשבה שהבן אדם ישב עכשיו אצל איציק הגדול ותקע קבב רומני ושיפוד פרגית בזמן שאני חיכיתי לו ושכל הקטע הזה של התיאום טכנאים מנוהל על ידי הרעב שלהם ולו״ז הארוחות שלהם, וכבר התכוננתי בראש לשאול אותו איפה הוא אכל וקיוויתי שהוא יענה שבאיציק הגדול ורציתי לצאת עליו ולשאול אותו אם זה נראה לו סביר, אבל כששאלתי איפה הוא אכל הוא ענה בגאווה שזה היה סנדוויץ׳ עם פסטרמה שאשתו הכינה לו. איזה מלך. איזה מלך!
ישר התקפלתי בתוך עצמי וגם התחלתי לתהות, מה הבעיה עם זה שיש בלו״ז שלהם זמן לאכול. אז מה קרה, הלקוח יישב ויחכה קצת? הבן אדם מהשנייה שהוא מתעורר רק מסתובב בארץ ומסדר לאנשים את הבעיות שלהם. את בעיות האינטרנט שלהם. מי יישמע. איזו מצוקה. ממש עניין של חיים ומוות. כל כך כעסתי על עצמי שלקחתי בכזו עוצמה את ההמתנה, שכמעט ואמרתי לו שיעזוב, שכנראה עדיפים לי החיים בלי האינטרנט והלחץ והמירוץ הזה. בכל מקרה,
תמיד טכנאים נראים כמו אנשים שהכל קטן עליהם. ישר הוא ביקש מטאטא, הזיז את הצמחייה, קרע את החוטים, בדק מה הצבע הנכון, הדביק, חיבר, סידר, וטאק, הכל כמו חדש. הם כל כך טובים במה שהם עושים שזה גורם לך לתהות למה הם רק טכנאים של סלקום. בזמן שישבתי שם והסתכלתי עליו עושה קסמים, שזה רגע תמיד מביך בשבילי, חשבתי על כמה מאמץ אנחנו עושים כדי להגיע לאותה נקודה שכבר היינו בה. כאילו כל החיים אתה מנסה לחזור אחורה בשביל להתקדם קדימה. אינטרנט, דיאטה, פסיכולוג, כתיבה. כאילו תמיד בעבר היה טוב יותר וכל מה שאתה מנסה לעשות, כל התקדמות שאתה יכול לעשות כבן אדם, היא רק כדי לחזור למקומות האלה.
הוא קרע את חוט המחשבה שלי במהירות ואמר שהוא זז. שאלתי אותו כמה זה ואיפה שולחים את הקבלה, והוא ענה לי שזה חלק מהשירות ושזה ללא תשלום. סעמק, כל כך חיכיתי לרגע שבו אני עושה צילום מסך של הקבלה ושולח לשכן. כל כך חיכיתי להעברה שלו בביט ולראות מה סיבת ההעברה שהוא כותב. נו, עד שמישהו כבר התכונן לשלם על הטעות שלו, עד שהצדק כבר בא להיעשות, וזה כלול בשירות.
כסף ואני - מונולוגים של נמרוד סופרין, בן 29, גר בתל אביב. סופר - לכל המונולוגים
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
3.תעשה Tethering כמו שכבר הציעו לךאלון 02/07/2023 10:58הגב לתגובה זו0 0ותחסוך 50-200 ש"ח לחודש. עצה פיננסית בחינם לרווק תל אביבי.סגור
-
2.למה הם רק טכנאים של סלקוםהמעז 02/07/2023 09:19הגב לתגובה זו0 0נמרוד אתה אדם קטן פריבילג וזלזלןסגור
-
1.יש אינטרנט בטלפון.... (ל"ת)פרטנר 01/07/2023 21:07הגב לתגובה זו3 0סגור
