איך הפכה כתר פלסטיק מענקית בתחומה לחברה שמגיעה להסדר חוב?

כתר פלסטיק בסוג של הסדר חוב. החברה חתמה על הסכם עם המלווים שלה שיעניקו ארכה לפירעון ההלוואות, כשבמקביל יחל מהלך למכירתה שצפוי להסתיים באמצע 2024. כתר שיפרה את הביצועים בשנה האחרונה ועל רקע זה מחזיקי החוב העדיפו את האקזיט של החברה והחזר החוב, מאשר קבלת הזרמה פנימה מבעלת - השליטה קרן ההשקעות BC.  

ההתחלה נראתה אחרת. ב-2016 זה היה נראה כמו עוד רכישה עם סיכון נמוך ואפשרות מהירה להחזר השקעה. הקרן הקנדית BC רכשה את השליטה בכתר (80%) מידי האחים סמי ויצחק סגול, שנותרו עם 20% מהמניות. הרכישה בוצעה באמצעות חוב נוסף שהועמס על החברה. מהלך קלאסי של אותם ימים: רוכשים חברה, מעמיסים עליה חוב, ולאחר השבחה קצרה יחסית מנפיקים אותה לציבור ומצמצמים עוד את הסיכון לקרן. זה נהדר לקרן - זה גרוע לחברה. כך הפכה כתר פלסטיק מהחברות הגדולות בישראל לחברה שלא מצליחה לשרת את החוב שלה.

הקן התבססה על העברת הסיכון לציבור - היא נערכה להנפקת כתר, אבל, מה קורה כשהשוק משתנה והנפקות נעצרות? נראה כי השוק כיום "התבגר והתפכח". השוק כיום מסתכל גם על שורת הרווח והמינוף ופחות מוכן לתת שוויי ענק לחברות הפסדיות עם נטל חוב גבוה, גם אם ה- EBITDA (רווח לפני מסים, פחת והפחתות) שלהן חיובי.

קרן ההשקעה BC חויבה להתפכח מהחלום לאקזיט מהיר. סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של החברה במרץ 2023 מ-Caa1 בדרגה אחת ל Caa2 עם צפי שלילי. דירוג של אג"ח זבל בעל איכות נמוכה ובדרגת סיכון אשראי גבוהה. החברה אינה עומדת בהתניות הפיננסיות לבעלי החוב שלה וצברה חוב בהיקף של מעל 1.2 מיליארד יורו לקבוצת בעלי חוב, שכוללת קונסורציום קרנות ובנקים בינלאומיים, שלא מוכנים להמתין יותר. הבנקים הישראלים לא השתתפו בקונסורציום שהוקם בין היתר למימון החוב לרכישה והעמיד לחברה אשראי ל-7 שנים בריבית PIK גבוהה (ריבית שנצברת ומשולמת רק בסוף התקופה).

החברה כעת מוצעת למכירה. נשאלת השאלה איזו חברה נראה בבעלות החדשה? ברור כי בעלי החוב (הגופים הפיננסים והבנקים) יתנו מתן האישור לשינוי השליטה בחברה בהזרמת הון משמעותי פנימה לפירעון הלוואות והפחתת חלק מהחוב העצום שהחברה גוררת אחריה. בעלי החברה, לפי הפרסום, הציעו להזרים פנימה 100 מ' יורו תמורת מחזור החוב, אולם נענו בשלילה ע"י הגופים המממנים שמעדיפים את מכירת החברה. בעל הבית החדש עשוי להזרים הון פנימה. 

לכתר יש בסיס טוב מאד של מכירות, פריסה גאוגרפית רחבה בעיקר באירופה ובצפון אמריקה. החברה מוכרת לרשתות המובילות בעולם המותג שלה ממוצב כאיכותי. מדובר בחברה תעשייתית מסורתית שממשיכה להתפתח ולהתאים את עצמה לביקוש בעולם. 

מה הבעלים וההנהלה החדשים יצטרכו לעשות כדי לצאת מהמצב שבו החברה תקועה ללא אפשרות למחזור החוב: כל עסקה שתיסגר, חייבת להיות מלווה בכסף שייכנס פנימה לחברה להקטנת החוב. מהו חוב סביר לחברה תעשייתית גדולה? בחברות מהתחום הזה יחס חוב פיננסי ל EBITDA שלא עולה על 4 הינו סביר. כיום היחס הזה לפי הפרסומים עומד בכתר על כ- 8. לפי הנתונים הקיימים מדובר בהפחתה של סכום לא מבוטל בהיקף של  400-500 מ' יורו. 

חברה כזו עם חוב סביר תוכל להמשיך ולהשיא לבעלי מניותיה רווחים נאים ולהיות אטרקטיבית גם למימון על ידי גופים פיננסים. כלומר, יש להחליף המימון הקיים שכולל בעיקר קונסורציום של קרנות בינלאומיות בריביות גבוהות בקונסורציום של בנקים בינלאומיים וישראלים. מהלך זה יפחית משמעותית את הריבית שנגבית על החוב ואת הגיבנת בדמות הוצאות המימון המשמעותיות שקיימות היום לחברה ומקשות על התזרים השוטף.

בנוסף, כתר תהיה חייבת להמשיך מחד בצעדי ההתייעלות שנקטה בשנים האחרונות ופעלה משמעותית לניהול וצמצום המלאי, תוך צמצום מספר המוצרים שמוכרת והתמקדות במוצרי חוץ ופנים בעלי הרווחיות הגבוהה ביותר ומנגד להמשיך להגדיל המכירות בדרך גם של קונסולידציה עם חברות תעשייתיות נוספות כמו שעשתה בעבר. לא מן הנמנע שתחת בעלים חדשים ההנפקה של כתר אכן תצא לפועל בטווח הבינוני (שנתיים – שלוש) אמנם בשווי נמוך יותר מזה ששאפה אליו קרן BC, אולם כזה שיכניס לקופת החברה כסף נוסף שישמש להקטנת החוב. 

מהלכים אלו, אם יקרו תחת בעלים חדשים, יחזירו את החברה למסלול של רווח נקי תוך שיפור האיתנות הפיננסית שיאפשרו לחברה להמשיך לצמוח ולשמור על מובילות 

ענת גולן, יועצת אסטרטגית עם מומחיות פיננסית לחברות גדולות, שימשה בתפקידים בכירים במערך העסקי בבנק לאומי