רשמית: תוכניות מחיר למשתכן השונות - עלו למדינה לפחות 20 מיליארד שקל

מדינת ישראל הפסידה כמעט 20 מיליארד שקל בתקציב המדינה, בעקבות תוכנית הממשלה לסבסוד הדיור, כך עולה מהדוחות הכספיים של מדינת ישראל. מדובר על תוכניות כמו מחיר למשתכן, מחיר מטרה ומחיר מופחת. סכום גדול כמובן אם כי הוא מתפרס משנת 2015. אז כשאומרים לכם 'המדינה מכניסה את היד לכיס כדי לפתור את מצוקת הדיור' היא מפסידה הרבה מאוד כסף, כסף של משלם המסים, מדובר על 105 אלף זוכים כך שבפועל כל זוכה קיבל 185 אלף שקל. כלומר, אם לא זכיתם בסבסוד ממשלתי המשמעות היא שסיבסדתם את הזוכים בהרבה מאוד כסף. אבל האם זה פתר את מצוקת הדיור? האם זה הוריד את מחירי הדיור? לא ממש. המחירים זינקו ב-40% רק בשלוש השנים האחרונות.

אבל האם זו הערכה אגרסיבית? להיפך, על מי משרד האוצר מדובר בהערכה שמרנית - במחיר למשתכן "הסכום הנקוב מהווה הערכת חסר משמעותית ביחס להנחה הריאלית שהיתה נרשמת בספרים מיישום שיטת החישוב ההנחות הנוכחית". אגב, גם הדיור להשכרה לטווח ארוך נהנה מסבסוד גדול של המדינה. היא הספיקה בשנתיים האחרונות להפסיד 1.2 מיליארד שקל על סבסוד התוכניות הללו, או יותר מ-80 אלף שקל לדירה. אבל האם זה פתר את הבעיה? אתם יודעים לבד את התשובה.
 

הפנסיות התקציביות - העול הגדול על תקציב המדינה, 842 מיליארד שקל

עוד על פי הדוחות, החבות האקטוארית בגין הפנסיה התקציבית - מדובר על 842 מיליארד שקל לעומת כ-1 טריליון שקל אשתקד, כאשר מרכיב הריבית השפיע מאוד. כלומר - עליית הריבית במשק 'מחקה' חלק מההתחייבויות של המדינה לפנסיה התקציבית. מדובר על הרבה מאוד כסף שאותו ישלמו הצעירים בישראל בעשורים הבאים, כי מקורבים לצלחת (בעיקר מערכת הביטחון - חיילי קבע ושוטרים וסוהרים) זכו לקבל לעצמם פנסיות גבוהות של 7 עד 8 מיליון שקל, ללא כל קשר לכמה כסף הפרישו אותם עובדים לאורך השנים. גם שופטים ודיינים מקבלים פנסיות גבוהות מאוד, יותר מ-16 מיליון שקל, אבל מדובר על קבוצה קטנה יחסית, בעוד יוצאי אצל מערכת הביטחון מדובר במיליארדים רבים. לשם השוואה, הפנסיות של המורים עומדות על 3 מיליון שקל (ועובד 'רגיל' שלא נהנה מתנאים של המגזר הציבורי יחסכו לאורך חייהם פנסיה של כ-2 מיליון שקל בלבד). היום אין יותר מודל של פנסיה תקציבית אבל אלה שנכנסו לפנסיה התקציבית ייהנו ממנה למשך חייהם. בצבא, במקום פנסיה תקציבית יש כעת פנסיית גישור - שנכון לעכשיו לא ברור כמה מיליארדים נוספים היא תעלה.

בכל מקרה, החשב הכללי מפרסם היום את הדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2022. הדוחות שכוללים יותר מ-500 עמודים כוללים נושאים כמו פיתוח תשתיות, אקלים, פנסיה ועוד. המטרה של הדוחות לספק לממשלה, לכנסת ולציבור את תמונת המצב המקיפה ביותר על פעילותה הכספית של הממשלה. הדוחות מאחדים למעלה מ-200 משרדי ממשלה, רשויות מדינה, חברות ממשלתיות ועוד. על פי המספרים, ההכנסות עמדו על  כ-689 מיליארד שקל לעומת כ- 605 מיליארד שקל בשנת 2021 - גידול של כ- 14%. ההוצאות היו 618 מיליארד שקל לעומת כ-740 מיליארד שקל בשנת 2021 - קיטון של כ-16%. עיקר הקיטון נובע מגידול בשיעור ריבית ההיוון, שהביא לקיטון בקרנות ביטוח לאומי.

בשנת 2022, יעד הגירעון של הממשלה, כפי שנקבע בחוק, עמד על כ- 3.5% מהתוצר, תוך אפשרות להגדלת הגירעון בשיעור נוסף של עד 0.4% מהתוצר עבור הוצאות הנדרשות לשם התמודדות עם משבר הקורונה. לעומת יעד הגירעון שנקבע, בשנת 2022 סיימה הממשלה את פעילותה בעודף תקציבי של כ-9.9 מיליארד שקל שהם כ-0.6% תוצר, לראשונה מאז 1987. עוד לפי הדוחות, היקף הנכסים של מדינת ישראל לסוף שנת 2022 עומד על כ-2 טריליון שקל, כולל כוללים ערך קרקעות המדינה בגובה של כ-1.166 טריליון. היקף ההתחייבויות עומד על 3.26 טריליון וכולל את התחייבויות המוסד לביטוח בסך של כ-982 מיליארד שקל (כלומר, פחות מטריליון). 

הדוח מצביע על שינויים בחלוקת הכספים מצד הביטוח הלאומי. אזרחים ותיקים ושארים קיבלו 36 מיליארד שקל לעומת 24 מיליארד שנה קודם, 23 מיליארד שקל הופנו לנכים (לעומת 20 מיליארד שנה קודם), אולם הוצאות עבור אבטלה ירדו מ-19 מיליארד שקל ל-3 מיליארד בלבד. הקיטון בקרנות הביטוח הלאומי היה המשמעותי ביותר - אחרי הוצאה של 95 מיליארד שקל ב-2022, הקיטון הגיע ל-66 מיליארד שקל.

לגבי סעיפי הכנסות והוצאות הממשלה – השפעת האינפלציה על הכנסות והוצאות הממשלה הם בכיוונים מנוגדים. הכנסות הממשלה גדלות כתוצאה מגידול במיסים העקיפים והישירים, אשר גדלים עם עליית מדד המחירים ועליית הריבית, שנועדה לבלום את האינפלציה, מביאה לצמצום הפעילות הכלכלית ולפגיעה ברמת הצמיחה של המשק, שעלולה להביא לקיטון ריאלי בהכנסות ממיסים. הוצאות הממשלה גדלות בשל עליית האינפלציה, הגורמת לעליה בהוצאות ביניהן: עליה בתשלומי שכר, הן בטווח המיידי עבור אלו הצמודים לאינפלציה והן בטווח הזמן הארוך, הגדלת ההעברות והתמיכות הממשלתיות הצמודות למדד ועוד. במשרד האוצר מדגישים כי העלייה בשיעורי האינפלציה והריבית תרמו לגידול בהוצאות המימון, בעיקר בגין התחייבויות הצמודות למדד המחירים לצרכן, אשר נזקפו לסעיף הוצאות המימון.

שנת 2022 התאפיינה בעלייה בסביבת האינפלציה כתוצאה ממגוון של אירועים - ביקוש גובר למוצרים ושירותים לאור היציאה ממשבר הקורונה וההתאוששות הכלכלה העולמית ועלייה חדה במחירי הסחורות, התובלה הבינלאומית והאנרגיה בצל פלישת רוסיה לאוקראינה בחודש פברואר 2022. מדינת ישראל הושפעה מהעלייה בסביבת האינפלציה הגלובלית - האינפלציה בישראל חצתה את תחום היעד שקבע בנק ישראל, והגיעה לרמה של 5.3% בסוף שנת 2022. עם זאת, ישראל שמרה על רמה נמוכה באופן יחסי של שיעור האינפלציה בהשוואה למרבית המדינות המפותחות, בין היתר בזכות יציבות יחסית במחירי האנרגיה והחוזק היחסי של המטבע המקומי.

הדוחות הכספיים לשנת 2022 כוללים גילויים ופרקים מיוחדים, בין היתר, אודות הנושאים הבאים:

אומדן שווי קרקעות המדינה: לראשונה, הדוחות הכספיים כוללים יתרות מאזניות בגובה אומדן ערך קרקעות המדינה המסתכם ל-1.166 טריליון שקל; לגבי תכניות הממשלה בתחום הדיור: בכלל זה צעדי הממשלה בתחום התכנון, פיתוח, שיווק, שכירות ארוכת טווח, דירה בהנחה ועוד. מטרת הפרק היא לשקף לציבור הרחב את צעדי הממשלה בתחום זה בצורה בהירה ורלוונטית יותר. בהתאם לנתונים המפורטים בדוחות, בשנת 2022 שווקו למגורים כ-66 אלף יחידות דיור; פיתוח תשתיות: הדוחות הכספיים כוללים פרק במסגרתו מפורטות השקעות הממשלה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי, בתחום התחבורה, המים, האנרגיה והבינוי בהיקף של כ-37 מיליארדי ש"ח (עלות מופחתת); דיווח בנושא אקלים וקיימות: פליטות גזי חממה, שינויי אקלים, משק המים, היבטי חברה וסביבה ונושאים נוספים; תאגידים סטטוטוריים והקרן הקרן לאזרחי ישראל, שהיתרה שלה מגיעה לכ-2.17 טריליון שקל.

על פי הדוחות, המדינה חוזה כי הרווחים מהיטלים עבור נפט וגז יעלו פי כמה כבר בשנים הקרובות. השנה תגבה המדינה בין 300-390 מיליון דולר, כשכבר שנה אחרי התחזית עומדת על 400-510 מיליון דולר. ב-2030 היא תגבה בין 1.24-1.56 מיליארד שקל ובשנת 2032 היא תגבה עד כמעט 2 מיליארד שקל.

המדינה פרסמה גם את סעיפי ההכנסות שלה ממסים ישירים. בסך הכל, היא הכניסה כ-254 מיליארד שקל (216 מיליארד בלבד ב-2021) ממסים ישירים - מהם 84% ממס הכנסה. שיעור מס רכישה היא לכדי 6% ועמד על כ-14.4 מיליארד שקל שקל, שיעור המסים על הוצאות שכר היה דומה - 15 מיליארד שקל והיא גבתה מס שבח בגובה של כ-10.8 מיליארד שקל. ממסים עקיפים הכניסה המדינה 182 מיליארד שקל (לעומת 168 מיליארד שנה קודם), מהם 71%, 129 מיליארד, ממע"מ (לעומת 118 מיליארד שנה קודם). שיעור גבוה במיוחד, יותר מ-10%, היא מכניסה ממס על דלק - כ-18.5 מיליארד שקל. מחישוב פשוט - המדינה הכניסה 52 מיליארד שקל יותר ממסים ישירים ועקיפים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הדוחות הכספיים של מדינת ישראל מהווים כלי ניהולי חשוב למקבלי ההחלטות, הם משקפים תמונת מצב עמוקה ומלאה של הממשלה הרחבה, ומצביעים על ניהול אחראי של נכסי המדינה והתחייבויותיה".

החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג: "הדוחות הכספיים של מדינת ישראל מספקים תמונת מצב מלאה ומפורטת ביותר אודות פעילות הממשלה והגופים המאוחדים. הדוחות כוללים חידושים רבים ומידע נוסף, והם תוצר של עבודה מעמיקה, שימוש במערכות מידע רבות והשקעה רבה בדיגיטציה וחדשנות של התהליכים הכספיים, בהובלת אגף החשב הכללי ובשותפות עם מאות אנשי כספים בממשלה ובגופים המאוחדים".