חיסכון של 1.8 מיליארד שקל בשנה; אושר בטרומית: חברות מזון המעסיקות מעל 500 עובדים יחויבו לתרום מזון עודף

היקף המזון האבוד בישראל עומד על 2.5 מיליון טון בשנה ומוערך בשווי של 19.1 מיליארד שקל ובעמותות מקווים שאפשר להציל חצי ממנו. לדבריהן, בהסעדה המוסדית, כ-130 אלף טון מזון מבושל נזרק - אבל יש גם בעיה בהצעת החוק: תביעות שעלולות להגיע לחברות
 | 
telegram
(3)

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף),  של חבר הכנסת ינון אזולאי, אליה הוצמדה הצעה של חברת הכנסת יסמין פרידמן. 47 חברי כנסת תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת הכנסת.

היקף המזון האבוד בישראל עומד על 2.5 מיליון טון בשנה ומוערך בשווי של 19.1 מיליארד שקל. מחצית ממנו ניתן להצלה, כך מעריכים בעמותת לקט ישראל והמשרד להגנת הסביבה שמציניים כי בהסעדה המוסדית כ-130 אלף טון מזון מבושל נזרק בשווי כולל של 1.8 מיליארד שקל, נוסף לעלות הסביבתית של כ-130 מיליון שקל.

בהצעת החוק נכתב כי מוצע לקבוע כי חברה שתחום עיסוקה העיקרי הוא מזון או חברה המנהלת מערך שירותי הסעדה לעובדיה, ומעסיקה מעל ל-500 עובדים, תתקשר עם ארגון להצלת מזון עודף לצורך איסוף המזון הנותר, אלא אם ארגון להצלת מזון הצהיר כי כמות המזון הנותר אינה מאפשרת הפעלת מערך לאיסופו.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

אבל יש בעיה עם הצעת החוק הזו - בעבר ארגונים כמו צה"ל ואולמות אירועים ואחרים היו תורמים את האוכל המיותר שלהם לנזקקים. אבל זה נפסק לפני כמה שנים בעקבות תביעות שהוגשו נגד הארגונים הללו. כלומר, הארגונים שהיו הכי בסדר נאלצו להתגונן מתביעות על אוכל מקולקל ועוד. הארגונים ביקשו הגנה וחסינות מתביעות, אבל חברי הכנסת טובים בלחוקק את עצמם בלי לשים לב לבעיות. נותר רק לקוות שלפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית הוא יתוקן.

בכל מקרה, בנימוקים להצעת החוק נכתב בנוסף כי חברות ממשלתיות רבות שוכרות חברות הסעדה, אשר מספקות ארוחות צהריים לעובדיהן. מטבעם של חדרי אוכל, לא ידוע כמה עובדים יסעדו בהם ובאיזה מן ההיצע והמגוון יבחרו, ולכן נותרים עודפים רבים בסיום כל ארוחה. זאת בנוסף לחברות שעיקר עיסוקם הוא במזון שגם אצלן יתכן שיישארו עודפי מזון מהייצור.

לדברי חברי הכנסת, החברות הממשלתיות הן אלו שצריכות להוביל את דגל הקיימות, הנתינה וההתנדבות ולהוות דוגמה לכלל המשק, הן בשל היותן חברות מהגדולות במשק, אשר מחזיקות בתשתיות חיוניות של מדינת ישראל ונהנות ממשאבי טבע ומשאבים ציבוריים אחרים בפעילותן, והן בשל היותן בעלות השפעה סביבתית, כלכלית וחברתית גדולה.

חברה ממשלתית שתבחר בדרך של תרומת עודפי המזון, תראה ברכה גם ביכולת שלה להתייעל אל מול חברת ההסעדה, לדייק את כמויות המזון המוזמנות, ובכך לחסוך בתקציב המופנה להסעדת העובדים.

תגובות לכתבה(3):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    מה עם חברות ההייטק !!! (ל"ת)
    בילבי 22/07/2023 14:48
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    נורא, המדינה פשוט נהיית סוציאליסטית בולשביקית
    נילס 20/07/2023 08:38
    הגב לתגובה זו
    2 2
    הורסת את הכלכלה, פולשת לחופש הפרט בתור ימני חירותן אמיתי(לא חיקוי עלוב) ומישהו שלא עושה דרכון זר עקרונית אני מרגיש, שהולכים ומהדקים עלי את טבעת החנק
    סגור
  • אודה אם תסביר לי מה הבעייה בחוק הזה
    המגיב 20/07/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    2 0
    במקום שהאוכל שנותר בסוף הארוחות ייאסף לתוך פח האשפה (כלומר - ייתרם למאכל חתולים, עכברים, או מזיקים כלשהם), האוכל יאסף לקופסאות, ואת הקופסאות האלו ימסרו לנציג של עמותה, או גוף אחר כלשהו, שעוסק באיסוף והצלת מזון, והעברתו לנזקקים. איפה הבעייה פה ?
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות