בן 29, בחשבון הבנק שלי יש חיובים לא מזוהים; בדקתי וגיליתי שיש לי חריגה ממסגרת אשראי ושכדאי להחליף אותה בהלוואה

פעם בכמה ימים (שלוש פעמים ביום) אני נכנס לאפליקציה של הבנק ועובר על החיובים שלי. כשאני מרפרף עליהם, אני מתרכז בעיקר במספרים ופחות בבתי עסק, כנראה תוצאה של זה שלא תמיד שם בית העסק מופיע או שלוקח לו כמה ימים להתעדכן והחיים כבר המשיכו הלאה וגם אני ממשיך הלאה. אז זה מתפספס. אבל בגדול השיטה הלא מתוחכמת שלי היא לעבור על המספרים, לראות שאני מזהה אותם או שהם הגיוניים ולהתקדם לשורה הבאה.

אני עובר על זה כמו גיטריסט שצריך לעבור על התווים של ״סמוק און דה ווטר״, כאילו, אני יודע מה אני הולך לראות, אני רק רוצה לראות שאין שם שום דבר הזוי פתאום. ובאמת כמעט אף פעם אין שום דבר הזוי. שלושים ושתים שקל פה (סיגריות), ארבע עשרה שקל שם (חטיף חלבון בחדר כושר), שבעים שקל פה (דלק) ומאה שקל שם (פעמיים מסאבחה, ביצה, שתי סודה וסלט). מה שכן, כל פעם יש איזה ארבעים ושמונה או שישים ותשעה שקלים שיורדים לי שאין לי מושג מה הם. עכשיו אם זה היה איזה סכום רציני, נגיד שלוש מאות שקל, הייתי עוצר ותוהה על מה זה, אבל בגלל שאני סומך על הבנק הרבה יותר מעל עצמי, אני מרשה לעצמי לנחש שבטח זה איזה קפה ומאפה ששכחתי שאכלתי.

העניין הוא שקלטתי שזה חוזר על עצמו. זה חוזר על עצמו כל כמה ימים, ולא הגיוני שאני לא זוכר אפילו פעם אחת שקניתי קפה ומאפה. וגם אחרי שעוברים כמה ימים ואני חוזר לחיוב הזה, שם בית העסק לא מופיע. הייתי שמח להגיד שכחלק ומתוך תהליך התבגרות ולקיחת אחריות פיננסית על החיים שלי התקשרתי לבנק, אבל האמת היא שפשוט פחדתי שאני לא זוכר דברים שאני עושה והייתי חייב שמישהו יפריך לי את החרדות האלה.

ככה או ככה, התקשרתי לבנק שלי, למרות שהאישה מהמשיבון ניסתה לעשות כל שביכולתה כדי לגרום לי לעשות את זה באפליקציה. אחרי המתנה לא ארוכה ענה לי בחור. הזדהיתי בפניו עם כל הפרטים שצריך ואז הוא שאל אותי איך אפשר לעזור. אמרתי לו שיש לי כמה חיובים שאני לא מזהה ואם הוא יכול לעזור לי עם זה. הוא אמר שבטח ונתתי לו את התאריכים והסכומים של החיוב, ואז הוא ענה, ״אה, כן, זו עמלת חריגה ממסגרת".

• עו"ד ניסה להפיל החזר הלוואה שנטל על גרושתו
• הפניקס נכנסת לתחום האשראי הצרכני דרך הפניקס גמא

על ההבדל בין מסגרת אשראי להלוואה - מדריך ביזפורטל

אם היינו מתכתבים בווטסאפ הייתי שולח לו את האימוג׳י של הפנים עם היד עליהן והגבה המורמת, אבל בגלל שלא היינו באפליקציה פשוט שאלתי אותו מה זה אומר? שאפו לבחור, שמהר מאוד הבין שיש לו עסק עם חייזר בתחום, ובלי לתת לי תחושה של כזה הוא התחיל להסביר לי שלכל אחד יש את מסגרת האשראי שלו ושברגע שהוא חורג ממנה הוא משלם ריבית שהולכת על פי מדרגות.

אם למשל יש לך מסגרת אשראי של שלושים אלף שקל, ואתה במינוס אלפיים בעובר ושב, אז אתה לא תשלם ריבית בכלל (רציתי להגיד לו שאת זה אני מכיר מהפרסומת עם רותם סלע אבל הרגשתי שהוא במומנטום ואסור לי לעצור אותו), ואז אם אתה במינוס של נניח אלפיים עד חמשת אלפים שקל, אז אתה משלם ריבית של 12%, ואם אתה במינוס של חמשת אלפים עד עשרת אלפים אז אתה משלם ריבית של 13% וככה הלאה ואני משלם על חריגה, אלוהים ישמור כמעט 18%. מה הלאה? זה כאילו נותנים לך להתפרע ואולי מתישהו יסגרו לך את הצינור ואומרים לך להתאפס על החיים שלך חביבי. לדעתי זה לא לעניין לתת לבחור כמוני חשבון לא מוגבל. איפה האחריות של הבנק?

״רגע, רגע,״ אמרתי לו, ״אז אתה אומר לי שככל שיש לי פחות כסף ככה אני משלם יותר?״ ״בגדול, כן.״ ״למי זה נשמע הגיוני?״ שאלתי. ״ככה זה עובד. בכל הבנקים זה ככה. אבל אם אתה שואל אותי, תיקח הלוואה. הריביות הרבה יותר נמוכות.״

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כשהוא אמר את המילה ׳הלוואה׳, התחילו להידלק אצלי כל הנורות האדומות במוח. כנראה בגלל שככה חונכתי, נכנסה לי איזו התניה פאבלובית שהלוואה זה לא. הלוואה זה אסור. הלוואה זה עוקץ. הלוואה זה יקר. הלוואה זה שקר. בהלוואה אתה מחזיר כפול ממה שאתה מקבל. 

״מה זאת אומרת הלוואה, איך יכול להיות שזה יותר משתלם לי מאשר מסגרת?״ ״הזמנים קצת השתנו,״ הוא אמר, ״תחשוב שאם אתה עכשיו ממשיך במינוס שלך אתה משלם עליו כמעט 12%. אני יכול ממש כאן ועכשיו לפתוח לך הלוואה בריבית של שבע אחוז״. ״שבעה.״ אמרתי לו. ״מה?״ ״שבעה אחוזים. אחוז אחד. שבעה אחוזים״. ״אוקי, בסדר. רק רציתי לדעת מה זה החיובים האלה. תודה״. ״אתה בטוח שאתה לא רוצה שאני אפתח לך הלוואה? אנחנו כבר כאן״. ״לא, לא,״ אמרתי, ״תודה״.   איך שניתקתי עלתה לי המחשבה שגם מסגרת אשראי זו הלוואה, פשוט גמישה יותר, נוחה יותר ושנראית יותר טוב ורציתי מיד להתקשר אליו שוב ולהגיד לו את זה, אבל לא היה לי כוח לעבור שוב את כל ההמתנה, וגם פחדתי שלא הוא יענה לי ושגם אם כן הוא יענה לי, זה ישמע מטומטם. אבל נשארתי עם המחשבה הזו בכל זאת. גם מסגרת אשראי זו הלוואה. כי אם הבנק מגדיל לי את המסגרת ומאפשר לי להיכנס למינוס, משמע, כסף שאין לי, כסף שאני חייב, כסף שהבנק נתן לי ושאני צריך להחזיר. אז מה ההבדל בין זה לבין הלוואה רגילה?

אחרי הרבה מחשבות, שיטוטים וחיפוש באינטרנט, הבנתי - זה אותו הדבר, רק שבמסגרת אשראי הריבית משתנה בהתאם למדרגות ויש לי גמישות עם גודל המסגרת. הלוואה רגילה היא קבועה. אני לא בטוח שכל ההלוואות, אבל לפחות מה שאמרו לי בבנק שלי.

לרגע זה היה נראה לי כל כך עלוב, שאני מתקרב לגיל שלושים והשיחה שלי עם הבנקאי היא על האם עדיף לי לחרוג במסגרת או לקחת הלוואה ולא על איזו משכנתא הכי כדאי לי, אבל כנראה שהדרך למעלה מתחילה בלהבין מה הרע במיעוטו ולשים לב לחיובים שלך.

אז אני החלטתי - מתחיל לשים לב לחיובים, מתחיל לבחון את הכדאיות של המסגרת מול הלוואה ויש סיכוי טוב שעוד תקבלו ממני צעד אמיץ - החלטה לקחת הלוואה במקום המסגרת. עשיתי גם חשבון מלמעלה. אם אני מחליף את המסגרת להלוואה, אני חוסך יותר מ-5% בשנה וזה יכול להגיע לאלף שקל בשנה. לא קצת. 

כסף ואני - מונולוגים של נמרוד סופרין, בן 29, גר בתל אביב. סופר.