אפיקי השקעה
צילום: קרדיט תמונה: freepik

השוק שקם לתחיה: 3 הערות חשובות על השקעות סולידיות

על אגרות חוב מעניינות, על השקעה ב-S&P ועל הפיקדונות בבנקים

בשנה האחרונה חלה התעוררות באפיק הסולידי, שהיה בתרדמה בעשור האחרון. התחלנו לראות התעניינות נרחבת והסטת כספים למכשירים פיננסיים כמו פיקדונות וקרנות כספיות. לאחר שמדד ה-S&P500 הפופולארי עלה ב-20% מתחילת השנה, נשמעה בשוק בחודשים האחרונים אמירה מעניינת: "מדוע להשקיע בפיקדון שנותן תשואה של 4% בשנה, אם ניתן לקבל 20% בחצי שנה באמצעות השקעה ב-S&P500?". על רקע אמירה זאת, כדאי לעמוד על מהותן של ההשקעות הסולידיות, תפקידן בתיק ההשקעות ומהי הדרך להפיק מהן את המיטב בעת הזו.

ככלל, ניתן לומר שבטווח הארוך השקעה במסלול מנייתי תציג תשואה עודפת על השקעה במסלול סולידי. לכן, אין מה להתפלא שמסלול ה-S&P500 משיג תשואה גבוהה יותר מכל חלופה סולידית אחרת. אלא שהצגת מסלול ה-S&P500 כאלטרנטיבה להשקעה במסלול סולידי, היא שגויה ונובעת מעיוות שנוצר בשוק בעשור וחצי האחרונים, כאשר חיינו בעולם בו הריבית הייתה אפסית ולכסף לא היה מחיר. בעולם כזה, המסלולים הסולידיים לא הניבו תשואות כלל והחוסכים נאלצו לקחת סיכונים גבוהים על מנת להשיג תשואה כלשהי.  מסיבה זו ראינו בעשור האחרון שתיקי ההשקעות הופנו בעיקר לנכסי סיכון, המסלולים המנייתיים בתיקי החוסכים גדלו, בעוד שהמכשירים הסולידיים הלכו והצטמצמו.  

השינוי שאנו חווים כעת בשל העלאות הריבית בשנה וחצי האחרונות, הוביל לכך שבאפיקים הסולידיים השתנה יחס הסיכון/סיכוי, כך שאחרי עשור וחצי, השקעה בסיכון גבוה אינה עוד כורח המציאות וניתן להשיג היום תשואה סבירה גם בסיכון נמוך.

התהפוכות שחלו בשוק הסולידי בשנה וחצי האחרונות יצרו אלטרנטיבות מעניינות למי שאופק ההשקעה שלו קצר ולכל מי שאינו מעוניין להיות חשוף לתנודתיות של מדדי המניות ב-100% מהנכסים שלו. לכן, ההשוואה בין תשואה שהציג מדד המניות לבין תשואה שהציג מכשיר חיסכון סולידי איננה רלוונטית בעת הזו. את הרכב תיק ההשקעות יש לבנות בהתאם למידת הסיכון שהמשקיע מעוניין לקחת ולאופק ההשקעה שלו, יש לפזר את ההשקעה בין האפיקים השונים ולבחון את ביצועי כל אחד מהם, ביחס למדד הייחוס הרלוונטי לו.

 

שני הכלים הפיננסיים העיקריים אליהם הופנו כספים במסגרת "הקמבק" שרשם האפיק הסולידי הם הפיקדונות הבנקאיים והקרנות הכספיות. מבחינת נוחות ההשקעה, אין ספק שהפיקדון הבנקאי הוא הנוח והפשוט מבין שני מכשירים אלו, אלא שנדרשת כאן בחינה של שלושה משתנים חשובים: הראשון, תחזית המשקיע לגבי קצב האינפלציה – תחזית כזו מאפשרת לו להעריך את כדאיות ההשקעה בכל אחד מהמכשירים מבחינת המיסוי. בעוד שמס רווחי הון על פיקדון בנקאי הוא 15% על הרווח הנומינאלי, כלומר, הרווח ללא השפעת האינפלציה, מס רווחי הון בקרן כספית הוא 25% על הרווח הריאלי.

 

המשתנה השני הוא המשך קצב העלאות הריבית – בפיקדונות בנקאיים פוטנציאל התשואה נמצא בעיקר בפיקדונות בריבית קבועה לטווח של שנה ומעלה. בהינתן סיכון נמוך בהשקעה בפיקדון, הריבית מפצה בעיקר על חוסר הנזילות של הכסף. אולם, בחירה בפיקדון כזה תקבע את הריבית לאורך כל התקופה, ואם בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית, המשקיע לא ייהנה מהעלאות אלו. לעומת זאת, בקרן כספית העלאת הריבית משתקפת באופן אוטומטי בתשואה למשקיע.

בשנה וחצי האחרונות חלו העלאות הריבית תכופות ומי שבחר להשקיע בפיקדון בריבית קבועה למשך שנתיים – מצא את עצמו כיום באפיק השקעה מניב פחות מבחינת התשואה. לעומת זאת, משקיע שהעריך שהעלאות הריבית לא ימשכו באותו הקצב מכאן ואילך, יכול לחוש בנוח יותר עם בחירה בפיקדון בריבית קבועה לטווח של שנה ומעלה.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

המשתנה השלישי הוא נזילות ההשקעה - הפיקדון בבנק איננו נזיל ולכן, לדוגמא, אם בחרנו בפיקדון לשנה, עלינו לחכות את כל השנה בכדי ליהנות מהתשואה. לעומת זאת, בקרן כספית בכל יום שנרצה, נוכל לבצע מכירה של הקרן תוך כדי כך שנהנה מהתשואה שנצברה עד כה, בין אם משכנו את הכסף אחרי חצי שנה או שנה.

 

בבניה ובפיזור נכון של תיק השקעות - הפיקדון הבנקאי/הקרן הכספית ומדד S&P500 נמצאים בשני קצוות מנוגדים, כאשר בתווך ישנם מספר אפיקי השקעה ברמות סיכון משתנות. כשם שהעלאת הריבית שיפרה בצורה משמעותית את יחסי הסיכון/סיכוי באפיק הסולידי, כך היא השפיעה לטובה גם על יחסי הסיכון/סיכוי באפיקים נוספים, שבעשור הריבית האפסית לא הציגו תמורה הולמת לסיכון הגלום בהן. אפיק כזה הוא אפיק החוב הקונצרני הסחיר. כך למשל, אג"ח קונצרניות בדירוגי A ומעלה, אמנם אינן מייצגות השקעה מאוד סולידית, אך מי שמעוניין לקחת סיכון מסוים בתיק ועדיין לא להיות חשוף לתנודתיות שוק המניות האמריקאי (שהייתה גבוהה בשנה וחצי האחרונות), יכול למצוא באפיק זה מספר הזדמנויות עם יחס סיכון/סיכוי אטרקטיבי. דוגמאות לאג"ח קונצרניות כאלה הן: בית הזהב אג"ח ד' בתשואה של 6.09, דלק קבוצה אג"ח לה בתשואה של 6.62, ישראל קנדה אג״ח ו' בתשואה של 6.2, מדיפאור אג״ח ב בתשואה של 6.63 ונאוויטס אג"ח ב' בתשואה של 6.27.ככלל, לדעתנו ההזדמנות שנפתחה בחוב הקונצרני הסחיר בשל עליות הריבית של השנה וחצי האחרונות, היא המעניינת והנכונה מכולן, כאשר ניתן להשיג תשואה שנתית גבוהה של כ-6.5%, ברמות סיכון סבירות. 

 

*** 

לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי - ישראל, אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

שמוליק בן אריה הוא דירקטור ומנהל השקעות ראשי שוק מקומי – פיוניר ניהול הון.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אגרות החוב המוזכרות בכתבה מעניינות. אבל עדיף לאוהב 01/08/2023 10:17
    הגב לתגובה זו
    אגרות החוב המוזכרות בכתבה מעניינות. אבל עדיף לאוהבי הסיכון הסביר לרכוש תעודת סל של תל בונד תשואות או קרנות נאמנות אגחיות עם סימן קריאה. כל אלה נותנות היום תשואה של מעל 6% אבל בפיזור עצום של 70-100 אגחים וזה מקטין את הסיכון באגרת חוב בודדה
  • 4.
    dw 01/08/2023 10:14
    הגב לתגובה זו
    אפשר לבחור לפי המחמ המתאים או לפי מה שבאותה נקודת זמן של הקניה נראה הכי אטרקטיבי (זול). שלושתם לגמרי סבבה לטעמי למי שמחפש סיכון לא גבוה. כרגע לז מדורג -A אבל זה לא הגיוני שהדירוג של דלק יהא נמוך מזה של שיכון ובינוי (A), לה יש חוב מסמר שיער של 11 מיליארד שקלים. אם כבר אז היה הגיוני ההפך (שהדירוג של דלק יהא גבוה מזה של שיכון)
  • 3.
    בחירת אגחים איומה (ל"ת)
    אנונימי 01/08/2023 09:34
    הגב לתגובה זו
  • dw 01/08/2023 12:17
    הגב לתגובה זו
    אני מחזיק ב 3 הסדרות של דלק, בכמות לא קטנה, ולא חולם למכור שקל. מחזיק אותן לפידיון. נקודה. סוף. מבחינתי? אפשר מחר לסגור את הבורסה לכמה שנים. אין שום בעיה. הבנות של דלק מרוויחות פנטסטי ואם כבר הבעיה היא שעוד כמה שנים דלק עלולה לפרוע הכל ואז לא ישאר לנו יותר בוננזה כזו בשוק. :-) מי המשוגע לזרוק מותק של אגח כזה, שמשלם לי 6-7% ? אני מקבל תשואה כפולה ממה שמקבל כל משכיר דירה בת"א. לכן לא חולם למכור שקל. תוכל בבקשה להסביר מדוע לדעתך הבחירה של שמוליק איננה טובה?
  • dw 01/08/2023 12:55
    בעבר היו לי גם שאר הסדרות של דלק. כולן :-) אבל עם הזמן הן נפדו. פארי מלא מלא. זה היה אפילו קצת חוסר אחריות מצידי להחזיק נתח כ"כ כ"כ גבוה בתיק אצל אגחי דלק, אבל זה בערך הדבר היחיד שהפריע לי. עם הזמן מגיעים פדיונות ואז היקף החשיפה יורד באופן אוטומטי. כיום הוא עדיין טיפה גבוה אבל עוד שנה זה ירד עוד וכבר יהיה לגמרי בסדר. כאמור אם זה תלוי בי? לא מוכר שקל. אגב, אם הדירוג יעלה ל A אז אני חושב שיכנס לתלבונד שיקלי ואז עוד יותר קרנות יחמדו את האגח שלנו :-) כאמור לא מוכר. שמתי במגירה ואיבדתי את המפתח. :-) אם בכוח מחפשים סיכונים אז הייתי אומר סיכון עליית ריבית כללית, מכיוון שאלה אגחים שיקליים.
  • 2.
    הנביא 01/08/2023 09:25
    הגב לתגובה זו
    זה אומר שיש ריבית גבוהה בשל מצב כלכלי שצריך לפתור, וזה לא מצב טוב. להרוויח ממצב לא טוב - זה זמני.
  • המגיב 01/08/2023 10:52
    הגב לתגובה זו
    לאן הגענו, שמישהו חושב שריבית אפס היא מצב תקין, וריבית שהיא נמוכה מהאינפלציה, ואפילו אינה שומרת על ערך הכסף, נחשבת "ריבית גבוהה" . . . . מישהו מבין איזה נזק נעשה ב 15 שנים של ריבית אפס ? מישהו בכלל יכול לתפוס מה זה דור שלם שלא יודע ריבית מהי, ומה האפקט של זה על כל תפיסת העולם הכלכלית שלו, ועל "ערך הכסף" בעיניו ???
  • 1.
    שמואל א 01/08/2023 09:10
    הגב לתגובה זו
    שח אני מחזיק בקרנות כספיות. הפסקתי להיות הפראייר של הבנקים. בנוסף, הכסף נזיל לכל צורך.
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.