כיתה
צילום: ללא

ישראל הוציאה 132 מיליארד שקל על חינוך - כמה מזה הגיע לישיבות?

מנתוני הלמ"ס עולה כי המגזר הממשלתי מימן 83% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן כ-17% מסך כל ההוצאה הלאומית, כש-18% הגיע מתרומות ומענקים. הממשלה מימנה גם 88% מההוצאות של האוניברסיטאות. ב-2021 - 2.3% הגיע לישיבות ובתי ספר תורניים
איציק יצחקי | (9)

מדינת ישראל הוציא 132 מיליארד שקל על חינוך - מה שמהווה כ-7.5% מההוצאה הלאומית, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפרסמה את נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך בשנים 2022-2021. 

ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים, מחינוך קדם-יסודי (גילי 6-0) עד להשכלה גבוהה, את הוצאות משקי בית לשיעורים פרטיים, לספרי לימוד וכד', וכן את הוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד (השקעות בנכסים קבועים).

בשנת 2022 ההוצאה הלאומית לחינוך הסתכמה ב-132 מיליארד שקל במחירים שוטפים שהם 7.5% מהתוצר המקומי הגולמי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-3.7%, במחירים קבועים, בהמשך לעלייה של 6.3% בשנת 2021.

הנתונים המרכזיים: ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-1.7% (במחירים קבועים), בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2021. 18.2% מההוצאה הלאומית לחינוך, מומנה על ידי משקי הבית, מלכ"רים המשרתים את משקי הבית, תרומות ומענקים. המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך, ירידה לעומת 83.2% בשנת 2021.

למ   ההוצאה הלאומית לחינוך במחירים קבועים עלתה בשנת 2022 ב-3.7%, בהמשך לעלייה של 6.3% ב-2021 ולעומת ירידה של 5.2% בשנת 2020. ההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך (סך כל ההוצאה למעט ההשקעה בנכסים קבועים) במחירים קבועים, עלתה בשנת 2022, ב-4.0% בהמשך לעלייה של 6.7% בשנת 2021.

ההשקעות בנכסים קבועים (במחירים קבועים) ירדו ב-0.1% בשנת 2022 לעומת עלייה של 1.7% בשנת 2021 (לוח 4). ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש עלתה ב-1.7%, בהמשך לעלייה של 4.6% בשנת 2021. ההוצאה השוטפת לחינוך לנפש עלתה ב-2.0%.

למ ומה עם ההוצאה הלאומית לחינוך לפי מגזר בשנת 2022? רוב שירותי החינוך (82%) סופקו לאוכלוסייה במוסדות חינוך של הממשלה, של הרשויות המקומיות ושל מוסדות חינוך ללא כוונת רווח שרוב מימונם מהממשלה (לדוגמה האוניברסיטאות, רשת אורט, רשת עמל וכו'). ערך השירותים שניתנו על ידי מוסדות חינוך ללא כוונת רווח המשרתים את משקי הבית בשנת 2022 היה 8% מההוצאה הלאומית לחינוך. חלקם של שירותי החינוך שסופקו על בסיס עסקי, כגון שירותים בגני ילדים, שיעורים פרטיים (כולל שיעורי השלמה לתלמידי בתי ספר), קורסים למבוגרים, ספרי לימוד וכו', הסתכם ב-10%.   ההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ללא כוונת רווח לפי סוג ההוצאה (תרשים 2) בשנת 2022, כ-76% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות המקומיות והמלכ"רים על שירותי החינוך היו עלות עבודה, כ-20% – הוצאות על קניית סחורות ושירותים ו-4% היו הוצאות תחשיביות על בלאי.

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת 2022, המגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות מקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן 81.8% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך. יתרת ההוצאה מומנה ישירות על ידי משקי הבית ומלכ"רים המשרתים את משקי הבית באמצעות קניית שירותי חינוך, תשלום שכר לימוד, קניית ספרי לימוד, קניית צורכי כתיבה וכד', וכן מתרומות וממענקים למוסדות חינוך שנתקבלו מהארץ ומחו"ל (18.2%).

למ

המגזר הממשלתי מימן 83.2% מכלל ההוצאה, והמגזר הפרטי מימן 16.8% מסך כל ההוצאה הלאומית לחינוך. הנתונים על מימון ההוצאה לפי דרג חינוך לשנת 2021, מראים כי המגזר הממשלתי מימן 81% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך קדם-יסודי. החל משנת 2013 נכלל בחינוך הקדם-יסודי גם החינוך לגילי 3-0, והוא מעלה את אחוז ההשתתפות בהוצאות של משקי הבית. המגזר הממשלתי מימן גם 95% מההוצאה השוטפת לשירותי החינוך היסודי, ו-89% מההוצאה השוטפת על מוסדות חינוך על-יסודי.

עוד מימן המגזר הממשלתי 88% מהוצאות השוטפות של האוניברסיטאות (ללא מחקרים המתוקצבים בנפרד), 37% מההוצאה השוטפת של מכללות (אקדמיות ולא אקדמיות) ו-9% מההוצאה השוטפת של מוסדות אחרים. בשנת 2013, הוחלט להפריד את המכללות (אקדמיות ולא אקדמיות) מהמוסדות האחרים הכוללים לימודי עברית, קורסים למבוגרים ושירותי חינוך אחרים. על כן, לא ניתן להשוות את גובה המימון בדרג זה לשנים קודמות.

ההוצאה השוטפת למוסדות חינוך קדם-יסודי, לבתי ספר יסודיים (כולל שיעורי השלמה) ועל-יסודיים (כולל שיעורים פרטיים), הגיעה בשנת 2021 ל-73.8% מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך – מכלל זה 14.3% הופנו למוסדות חינוך קדם-יסודי, 33.4% למוסדות חינוך יסודי ו-26.1% למוסדות חינוך על-יסודי. חשוב לציין כי החל משנת 2013, חלה עלייה בהוצאה השוטפת למוסדות חינוך קדם-יסודי, בשל העובדה שנוספה לו גם ההוצאה על חינוך לגילי 3-0, בהתאם להנחיות ה-OECD. ההוצאה למוסדות חינוך גבוה: חינוך על-תיכון והשכלה גבוהה הגיעה ל-15.2% מההוצאה הלאומית השוטפת לחינוך.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מושיק 03/08/2023 09:02
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין את הכתב שמכין את הכתבה. כאילו שכל קורא מתעמק ונכנס לפרטים ולמספרים ,שאני משוכנע שגם הכותב בקושי מבין. תתמצת,תתמצת ותתמצת.
  • 5.
    אבי 02/08/2023 21:44
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בישיבות זה לא העלות הישירה אלא העלות העקיפה שלהן. שהן באות במקום ללמוד מקצוע. בגלל זה אין בוגרי ישיבות מהנדסים או רופאים. ואז ללא הכשרה מתאימה הבוגרים שלהם מהווים נטל על החברה. למרות שמדובר על אנשים חכמים ובעלי פוטנציאל גבוה.
  • אזרח שאיכפת לו 06/08/2023 08:12
    הגב לתגובה זו
    מפלגות הרשע החרדיות מאיימות בפרוק הממשלה אם לא יעבירו את חוק הגיוס.הלואי וכך יהיה והממשלה הפושעת תיפול
  • עלות עקיפה 03/08/2023 08:57
    הגב לתגובה זו
    אתה יכול להסתכל על מדעי הרוח ולהגיד שיש עלות עקיפה.
  • עלות ישירה 03/08/2023 10:51
    מי שלמד מדעי הרוח הולך אח״כ ועובד. באיזושהי עבודה. מי שלמד בישיבה ממשיך לשבת על התחת, אשתו מנקה בתים באיזה מקום או עובדת כמורה בחינוך תורני והמשפחה שלהם היא סה״כ שלילית בהכנסה שלה, כלומר נתמכת ע״י משלמי מס חילוניים.
  • 4.
    בנימין 02/08/2023 15:17
    הגב לתגובה זו
    מילארדים,יחד עם זה כל שנה יש ירידה במבחנים בתוצאות התלמידים.הגיע הזמן לבדק בית של המורים של יו"ר המורים ושר החינוך.
  • 3.
    ליאור 02/08/2023 14:31
    הגב לתגובה זו
    שמבינים מתוך תוכן הכתבה כמה ערוצי התקשורת מוטים ומסלפים בצורה נוראית את הנתונים כפי שהם רוצים. הם גרמו לי לכעוס כל כך על החרדים שלוקחים לנו את כל הכסף ומתברר שהם כמעט לא לוקחים כלום. אני משוכנע שהכתבה הזו אובייקטיבית כי הנתונים הם נתונים ממשלתיים ואין כל כך אפשרות לסלף נתוני מאקרו כל כך גדולים.
  • 2.
    מי שצופה בהסתה של ערוץ 12 חושב שזה 90% לישיבות, לא 2.3% (ל"ת)
    מבין2 02/08/2023 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דניאל 02/08/2023 13:57
    הגב לתגובה זו
    אז על מה כל המהומה והביזוי נגדם?