הגירעון ממשיך לגדול והגיע ל-1% בחודש יולי. החדשות הטובות: התייצבות בחודשיים האחרונים

הגירעון ממשיך לגדול והגיע ל-1% בחודש יולי. בחודש יולי הגירעון עמד על 0.2%; עם זאת מתחילת השנה עדיין יש עודף תקציבי של 6.1 מיליארד שקל (לעומת עודף מצטבר של כ-34.4 בתקופה המקבילה אשתקד) - זה כנראה ייגמר בחודשים הבאים בגלל שלוש סיבות פשוטות: המשבר בשנה שעברה בהייטק שגורם השנה לנפילה בהכנסות, עצירת שוק הנדל"ן ולכן נפילה של 50% בהכנסות בתחום וכן סיום משבר שרשרת האספקה העולמי שגרם לכך שחברת צים כבר לא מכניסה למדינה 5.2 מיליארד שקל בשנה - שלוש סיבות שלא קשורות לממשלות ישראל אבל משפיעות על מצב המשק.

החדשות הטובות מבחינת הממשלה הן שבחודשיים שלושה האחרונים הירידה בהכנסות המדינה ממסים נעצרת. השאלה היא האם כעת המגמה של התייצבות בהכנסות המדינה תימשך או שהירידה תחזור. גרף הכנסות המדינה ממסים. מקור: משרד האוצר

עדיין מדובר בירידה של 7% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה כאשר המסים הישירים ירדו ב-9% והמסים העקיפים ירדו ב-4%. הממשלה מראש לקחה 'מקדם ביטחון' של גירעון נמוך של 1% (לעומת גירעון של 3% בשנים קודמות). גם בנק ישראל מאמין שהגירעון יכול להישאר ברמות הללו. הבעיה היא שהוצאות המדינה לשנתיים הקרובות נבנו על סמך תחזית ההכנסות הקודמת. אם הירידה תימשך - המדינה תצטרך לקצץ הוצאות (או להעלות מסים). מהבחינה הזו - אם הירידה בהכנסות תיעצר בממשלה יוכלו לנשום לרווחה. יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר. צילום: גלעד ארצי

הגירעון החודשי עמד על כ-600 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-6.2 מיליארד שקל בחודש שעבר. בהשוואה לחודש יולי אשתקד שהסתיים בעודף של כ-2.5 מיליארד שקל. ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-18.3 מיליארד שקל.

• שר הביטחון יואב גלנט פוטר מתפקידו - איך זה ישפיע על הבורסה?
• המדליף ממדליף פטור; הגול העצמי של התקשורת

סך הכנסות המדינה בחודש יולי הסתכמו בכ-39.2 מיליארד שקל. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכמו בכ-269.6 מיליארד שקל (מתוכן הכנסות אחרות של כ-16.1 מיליארד שקל) לעומת 281 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הקיטון בסך ההכנסות עומד על כ-4.1%, שיעור הקיטון בהכנסות ממיסים עומד על כ4.3%.

סך הוצאות הממשלה בחודש יולי עמדו על כ-39.7 מיליארד שקל, לעומת 37.3 מיליארדי שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מתחילת השנה היקף ההוצאות (כולל הוצאות תוכנית הסיוע הכלכלי) הסתכם בכ-263.4 מיליארד שקל לעומת כ-246.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, המשקף גידול של כ-6.8% למול התקופה המקבילה אשתקד. שיעור הגידול , ביחס לגידול מתוכנן של כ-7.6% (תקציב מקורי 2023 למול אומדן 11 בנטרול הוצאות תוכנית הסיוע עמד על כ-8.9% ביצוע 2022). בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'. צילום: לעמ