סמוטריץ' נגד הבנקים; נפגש עם פורום הגופים החוץ בנקאיים ומבטיח תחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנסה להילחם בבנקים שמרוויחים הרבה כסף על הגב של הציבור. אך בינתיים מדובר רק בניסיונות והבטחות. סמוטריץ' נפגש היום עם חברי פורום מחוללי תחרות פיננסית בראשות חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן.  הפורום מאגד מספר גופים חוץ בנקאים, ביניהם, חברת max, ישרכארט, tarya, riseup, בלנדר ו-BTB. שר האוצר דן עמם בהגדלת התחרות בשוק הפיננסי בישראל והורדת יוקר המחיה במשק.

סמוטריץ' יודע שהבעיה המרכזית שלו בתחום הבנקאות בארץ היא חוסר התחרות וכשאין תחרות הבנקים מרוויחים מיליארדים על מיליארדים והציבור משלם והרבה. בפגישה דן שר האוצר עם הנוכחים על צמיחת חברות האשראי והפינטק ומוצרי האשראי הניתנים על ידם, על היקפי התחרות בשוק ועל צעדים שיעודדו יצירת אפיקי השקעה נוספים.

סמוטריץ' חייב תחרות, אחרת אין לו שום יכולת לשפר את המצב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר "המאבק ביוקר המחיה עובר בהגברת התחרות במוצרים הפיננסים. בתקופה זו, שעליית ריבית בנק ישראל איננה מתגלגלת לציבור בפיקדונות ובעו״ש, אנו מחויבים לנקוט צעדים שיגדילו את התחרות".

סמוטריץ' הוסיף כי "חברות הפורום הציגו מודלים שונים אשר יאפשרו את הפקדת פיקדונות הציבור בגופים החוץ בנקאים לטובת הגדלת התחרות, הן במוצרי הפיקדונות והן לטובת הוזלת מחיר ההלוואות הניתנות על ידם. אנו נבחן את המודלים השונים, כל משבר הוא ההזדמנות. בעידן הריבית הנוכחית ישנה הזדמנות אמיתית להגביר את התחרות במוצרים הפיננסים בישראל".

שר האוצר עם הפורום. צילום דוברות

עוד מיסוי על הבנקים

כזכור, אם תחרות הוא לא מצליח בינתיים לעשות אז אולי להיכנס קצת בבנקים ולאיים עליהם יועיל, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר לאחרונה וחזר על כך מספר פעמים שהוא תומך במיסוי רווחי היתר של הבנקים.  גם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הודה שאין מספיק תחרות בין הבנקים. סמוטריץ אמר אז "אי אפשר שלא לדבר במסגרת המאבק בריכוזיות וביוקר המחיה על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית. רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפיקדונות ולא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה והתייעלות.

"אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור במגוון הכלים שעומדים לרשותם. זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה כפי שמשתקף במספר הצעות חוק פרטיות שמונחות על השולחן מעת לעת ותוך שמירה על יציבות הבנקים ועל עצמאות בנק ישראל, שהיא קריטית בכלכלה מערבית מודרנית".

"נפתח מכשירים פיננסיים שיתמכו בהייטק, בתעשייה ובתשתיות, קידום חוק האיגוח, השוואת רגולציה בינלאומית שתכניס יותר שחקנים למערכת הפיננסית הישראלית, קידום מהיר של הרגולציה על שוק הקריפטו, ועוד"

הרווחים של הבנקים בארץ גבוהים מאוד, 6.3 מיליארד שקל ברבעון האחרון, 20 מיליארד בשנה, תשואה להון של 20%. אתמול סגן ראש ממשלת איטליה מתאו סלביני (Matteo Salvini) הודיע על היטל של 40% על רווחים "עודפים" של הבנקים, שהגיעו בעקבות עליית הריבית בעולם. בסיטי בנק העריכו שמדובר בהיטל שיפגע ב-19% מהרווח הנקי השנתי של הבנקים. באיטליה לא מעתיקים מסמוטריץ', גם להם יש בעיות.

על פי ההחלטה הצפויה באיטליה, המס יחול על הכנסות ריבית נטו "עודפות" הן ב-2022 והן ב-2023 הנובעות מהריבית הגבוהה יותר, ויחול על תשלומי ביטוח לאומי של יותר מ-3% בצמיחה משנת 2021 לשנת 2022 ועל עליה של יותר מ-6% משנת 2022 לשנת 2023. הבנקים יידרשו לשלם את המס תוך שישה חודשים לאחר סוף שנת הכספים.

סגן ראש ממשלת איטליה, מתאו סלביני, אמר שהיטל של 40% על רווחים נוספים של הבנקים הנובעים מריביות גבוהות יותר, בהיקף של כמה מיליארדי יורו, ישמש להורדת מסים ולהציע תמיכה פיננסית למחזיקי המשכנתאות.