האינפלציה צפויה לרדת מחרתיים בחדות, אבל לזנק שוב בעוד חודש. אלה הסיבות

נתוני מדד המחירים לצרכן שיתפרסמו בעוד יומיים, שלישי, בשעה 18:30, צפויים להצביע על התמתנות משמעותית נוספת באינפלציה בישראל כך שהיא תרד ל-3.4%-3.5% בחודש יולי, לעומת 4.2% בחודש שעבר. על פי הכלכלנים, מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות ב-0.4-0.5% בחודש יולי. הסיבה לירידה המהירה באינפלציה מחרתיים היא טכנית בעיקרה: האינפלציה היא סיכום של 12 החודשים האחרונים - לפני שנה, המדד של חודש יולי 2022, הפתיע עם עליה מהירה מאוד של 1.1%. לכן כעת, כל מדד שיהיה נמוך מזה יוביל לירידה באינפלציה. 

אבל האם זו סיבה לחגיגה? עדיין לא. בגלל מספר סיבות - קודם כל, מדד של 0.4-0.5% בחודש הוא מדד גבוה למדי. המשמעות היא עדיין אינפלציה מהירה של 5% בשנה. השכר הנומינלי ממשיך לעלות במהירות וזה מתדלק את האינפלציה. בנק ישראל רוצה לראות התקררות של שוק העבודה, או במילים פחות עדינות: יותר פיטורים במשק, יותר אבטלה. זה עדיין לא קורה. עליית השכר מקשה על הורדת האינפלציה. זה מעגל קסמים שמזין את עצמו: יותר אינפלציה גורמת לעובדים לדרוש יותר שכר, זה גורם ליותר הוצאות ולכן יותר אינפלציה. אבל זה נמצא בהאטה והאינפלציה שכבר הגיעה בארץ ל-5.4% כבר נמוכה מכך משמעותית.

מעבר לכך, האינפלציה בשלב הזה מתעתעת. לכאורה הכיוון הוא למטה, אבל בחודש הבא - נתוני חודש אוגוסט שיתפרסמו ב-15 בספטמבר יצביעו על עליה מחודשת באינפלציה ל-4%, אולי קצת יותר. לאחר מכן בנתוני חודש ספטמבר - הצפי הוא ליציבות עד ירידה קלה. אבל בתוך שנה הם מניחים ירידה באינפלציה לרמות של פחות מ-3%.

זה אולי נשמע מפתיע, אבל העלייה באינפלציה בחודש הבא צפויה למדי. אפשר היה לראות את זה קורה כבר בנתונים בארה"ב שפורסמו בשבוע שעבר. שם האינפלציה האיצה ל-3.2% בחודש יולי לעומת 3% בחודש הקודם. הסיבה היא אותה סיבה שהצבענו עליה קודם: מדד חודשי גבוה שיוצא מהנתונים ומדד נמוך יותר שנכנס - והתוצאה היא ירידה באינפלציה. השאלה הגדולה מה יהיה בהמשך. 

בחודש אוגוסט בשנה שעברה המדד בישראל ירד ב-0.3%. אבל הכלכלנים בישראל מעריכים שהמדד של חודש אוגוסט הקרוב (זה שיתפרסם בעוד חודש) יעלה ב-0.4% וזה מסביר את החזרה לאינפלציה של סביבות ה-4% בחודש הבא.
 

מה יעשה בנק ישראל ב-4 בספטמבר?

הריבית בישראל עומדת כעת על 4.75%, אלא שבנק ישראל יקבל את החלטת הריבית הקרובה ב-4 בספטמבר, עוד לפני נתוני חודש אוגוסט (שיתפרסמו ב-15 בספטמבר). ולכן, בהחלטה הקרובה הוא יצטרך לקחת בחשבון גם את העובדה שהאינפלציה שוב צפויה להאיץ וגם את הטווח הארוך יותר - את הירידה הצפויה. בבנק ישראל וגם הכלכלנים במשק מאמינים שבעוד שנה האינפלציה תרד ל-2.5-3.1%. זה כבר מתכנס לחלק העליון של היעד של בנק ישראל (היעד הוא אינפלציה שנתית של 1-3% בשנה). רק שגם החלק הזה, העליון של הטווח, הוא גבוה מדי. בבנק ישראל ירצו לראות את האינפלציה יורדת עוד יותר ולכן לא סביר שהריבית במשק תרד כל כך מהר שוב לכיוון האפס (אם בכלל).

מעבר לכך, צריך לזכור שהריבית בארה"ב גבוהה היום יותר מאשר הריבית בארץ. זה די מפתיע אבל בנק ישראל לא יכול להרשות לעצמו להישאר רחוק מריבית הפד', למעשה הוא צריך להיות קצת מעל ארה"ב (כדי שכסף-השקעות לא יברח מישראל). גם זה מחזק את ההבנה-הנחה שהריבית במשק לא תרד במהירות. הכלכלנים מעריכים שבנק ישראל לא יוריד את הריבית לפני שהפד' יעשה את זה, אבל האור בקצה המנהרה הוא שהפד' צפוי להתחיל להוריד את הריבית ברבעון הראשון של 2024.

הכלכלנים מאמינים שבעוד שנה ריבית בנק ישראל תהיה בטווח של 4.5% עד 4%. נמוך מהרמות הנוכחיות, אבל עדיין רחוק מסביבת הריבית שהתרגלנו אליה בעשור האחרון. 

ומה לגבי שער הדולר? השקל נחלש משמעותית ונסחר תמורת 3.73 שקלים לדולר. אלה רמות גבוהות יחסית לשנים הקודמות ועל פי בנק ישראל היחלשות הדולר גרמה לאינפלציה עודפת של 1% ביחס למה שהיה צריך להיות במשק הישראלי. בינתיים, הכלכלנים חלוקים אם זה מה שיגרום לבנק ישראל להעלות ריבית בהחלטה הקרובה, חלקם אומרים שכן כיוון שמדובר באינפלציה עודפת בצורה משמעותית, אחרים אומרים שכל עוד זה תורם 'רק' 1% לאינפלציה בנק ישראל יכול 'למשוך' ולהיצמד לריבית הנוכחית עוד חודש ולראות מה יקרה בהמשך.

אבל אם נחזור לפד' - גורם נוסף שעשוי לגרום לבנק ישראל להעלות את הריבית הוא החלטת הפד, שהעלה בפגישתו האחרונה את הריבית ב-0.25%, אחרי שלקח פסק זמן בהחלטתו הקודמת. המשמעות היא שפער הריביות בין ישראל לארה"ב גדל ל-0.75%, וזה משמעותי. בנק ישראל עשוי להחליט שצריך 'להתקרב' שוב לריבית הפד' ולכן להעלות את הריבית.