מה מציל את הכלכלה המקומית ואיך זה קשור להשקעות שלכם?

השנה הזו אמורה היתה להיות גרועה לכלכלה הישראלית - משבר הייטק עולמי, חקיקה משפטית, מחאות והפגנות קשות, קרע בעם. כל זה לצד האטה כלכלית עולמית. בפועל, השד בינתיים לא נורא. איך זה ייתכן ולמי מגיע הקרדיט?
   מלחמה,  UX Gun on Unsplash

נתחיל בלמי לא מגיע קרדיט - לא למשרד האוצר. המשרד פרסם לפני מספר חודשים יעד גירעון של 1%. הסתכלנו על הנתונים ושפשפנו את העיניים. האם פקידי האוצר פספסו את העובדה שייעלמו להם הכנסות מסים של מיליארדים רבים מהעובדה הפשוטה שצים תעבור מרווח פנומנלי להפסד ולא תשלם מסים? האם באוצר פספסו את העובדה שאיי.סי.אל גם תרד ברווחים ולצידה גם חברות גדולות נוספות? איך הם משאירים את גביית המסים ב-2023 באותו הסכום של 2022?

באוצר ניסו לשדר שהכל כרגיל, וכמובן שהכל לא כרגיל. מהר מאוד התברר שהתקציב של האוצר ל-2023 לא מחובר למציאות. וככה, מגירעון צפוי של 1%, אנחנו כבר בהערכות לגירעון של 2%-2.5%. בהינתן המצב מסביב, זה לא גירעון נורא, במיוחד שסך הגירעון שלנו שנבחן במונחים של חוב לתוצר הוא קצת מעל 60%, כשבארה"ב זה כמעט כפול, ובכלל - ביחס לעולם מצבנו טוב.

הנתון הזה מעיד בעצם על החובות של המדינה וכמובן שככל שיש למדינה פחות חובות, יש לה יכולת טובה יותר להתמודד עם משברים, היא יכולה להגדיל את החוב ועדיין להיות בשיעור חוב-תוצר סביר. סוג של כרית ביטחון שמאוד חשובה, אגב, לחברות המדרגות את החוב.    

גם היחס הזה יעלה במהלך השנה, הוא מסונכרן עם הגירעון השוטף ואלו תמרורי אזהרה. אבל הם לא מהבהבים עדיין בעוצמה גדולה. איתות לכאורה נוסף לבעיות הוא הנתון שפורסם אתמול על ירידה בהשקעות. ירידה של 1.1% בהשקעות היא לא עניין של מה בכך, כי מדובר על תחילתה של מגמת ירידות, וזה היה החשש הגדול בעקבות החקיקה והמחאות. הפחד הגדול הוא שהכסף לא יגיע לכאן. מי שכבר באמצע תהליך ההשקעה כנראה ימשיך, אבל מי ששוקל להשקיע אצלנו עלול על רקע מה שקורה כאן לסגת לאחור.

 

היקף ההשקעות עדיין מרשים

אלא שהירידה הזו מסתבר שבודקים את הרכב סעיף ההשקעה כנראה לא מייצגת. בנטרול השקעות והצטיידות של מטוסים וספינות, היקף ההשקעה היה מבטא קצב עלייה שנתי של 5%.  זה "יותר מדי טוב מכדי להיות אמיתי", וזה עוד מבלי להציף אתכם בקשיים היומיומיים של עמישראל - יוקר המחיה העולה, החזרי המשכנתאות שעולים. האינפלציה שעדיין גבוהה והריבית הגבוהה שאמורה לבלום את הצריכה וההשקעות, אבל זה לא קורה. 

אנחנו צורכים יותר. קצב הגידול בצריכה הפרטית הוא 1.9%. התוצר המקומי הגולמי, כך פורסם אתמול, עלה ב-3%. נתוני המאקרו בהחלט סבירים. זה יכול להשתנות, וזה משתנה - המגמה שלילית והיא צפויה להימשך בחודשים הבאים. אבל אין קטסטרופה כלכלית.

  הגידול בתוצר המקומי גולמי

ומהמאקרו למיקרו - תפתחו את דוחות הבנקים ואת הדוחות של החברות הגדולות שפרסמו כעת בעיצומה של עונת הדוחות. התוצאות של הבנקים מדהימות, התוצאות של החברות האחרות שפרסמו דוחות סבירים. יש נפילות בדוחות מסוימים, יש גם הפתעות לטובה, אבל אין משבר עמוק. 

אבל דבר אחד עולה גם מניתוח הדוחות וגם מהמאקרו - "המצב בתעשייה הביטחוניות - פיצוץ". ככה בחרו באוצר להתבטא לפני חודש-חודשיים, והם צודקים. אלביט מערכות, התעשייה האווירית, רפאל הן חברות הצמרת שצומחות בקצב של מעל 10%, אבל תסתכלו מתחתיהן ותקבלו חברות יבוא רכיבים לשוק הביטחוני, חברות מעגלים מודפסים שפועלות בשוק הביטחוני, יצרניות שבבים שמספקות לשוק הביטחוני, ובכלל - שורה של חברות שמספקות מכשירים, מערכות, ציוד ושירותים לשוק הביטחוני שנמצאות בגאות משמעותית. הסיבות ברורות - "רוחות מלחמה" עושות טוב לתחום הזה ויש רוחות כאלו מסביב לעולם. כולם מדברים על רוסיה-אוקראינה, אבל המתיחות בין סין לטייוואן היא עניין גלובלי שמכניס את ארה"ב לתמונה. ישנה גם המתיחות מול איראן ואלו שלושה אירועים בולטים, אבל הרשימה ארוכה.

התעשייה הביטחונית המקומית ענקית - אלביט היא מהחברות הגדולות בארץ בכל מובן, התעשייה האווירית ורפאל אחריה, אבל גם הן בין הבולטות במשק. התעשייה הביטחונית אולי נשמעת לכם משהו קצת מיושן-ארכאי, אבל זה שילוב של מפעלים לצד מחקר ופיתוח מתקדם מאוד. ישראל בחזית המחקר ופיתוח בשוק הצבאי-ביטחוני. אלו יכולות תוכנה, יכולות הנדסה, יכולות בתחום החומרה. זה הייטק. קרוב ל-40% מהעובדים בחברות הגדולות הם מהנדסים.

אז לצד הפגיעה בהייטק האזרחי, ההייטק הצבאי פורח. כשמסתכלים על הדוחות של החברות בתחום, כשבוחנים את הנתונים של היצוא לעומת שנה שעברה ואת הצמיחה בתמ"ג, מבינים שחלק לא קטן מהצמיחה מיוחס לשוק הביטחוני. זה מה שמציל את הכלכלה המקומית בתקופה הזו.
 

התעשייה הביטחונית תומכת בכלכלה וגם בבורסה

בדומה להייטק האזרחי, גם ההייטק הביטחוני מספק עבודה לרבדים נוספים של עסקים וחברות. ההשפעה לטובה היא לא רק דרך השיפור והגידול בהכנסות וברווחים של החברות והתחום, אלא גם במתן עבודה למגזרים נוספים. כלומר, אם נחזור לכלכלה ולבורסה - בדומה לכך שכאשר ההייטק צומח זה משפר את נתוני הכלכלה כולה וגם את מצב החברות מסביב ובעקיפין תורם גם לבורסה, כך גם ההייטק הביטחוני. הוא לא בסדרי הגודל של ההייטק האזרחי שגם הביא אקזיטים ענקיים, אבל הוא בהחלט מאוד משמעותי.

אז המדינה מרוויחה מזה, גם אנחנו כאזרחים, אבל איך משקיעים מרוויחים מזה? יש אפשרות להשקעה ספציפית, אבל אין מדדים שעוקבים אחרי התחום הזה, הוא קטן מדי בבורסה. אין הרבה חברות שמוטות לתחום הביטחון בבורסה המקומית, סדר גודל של קרוב ל-20 חברות. חלק כבר עשו מהלך מרשים - ראו את נקסט ויז'ן, חלק לכאורה נסחרות במחיר מלא למרות שהן מוכיחות על פני זמן שהסבלנות משתלמת - ראו את אלביט מערכות; חלק משפחתיות, אם כי זה לא סותר שהן עשויות להיות מעניינות - ראו את פמס; חלק קטנות - אס.טי.ג'י למשל, וגם כאן זה לא אומר שהן לא מעניינות. אבל כל השקעה ספציפית היא מסוכנת.
   
 מניית אלביט - עלייה רצופה מתחילת השנה

אז מה עושים? בואו נעקוב אחרי המוסדיים. הגופים האלו שבעצם מנהלים את הכספים שלנו בקופות גמל-קרנות השתלמות, בפנסיה ובקרנות נאמנות מחזיקים בשיעור גבוה את אלביט מערכות, והסיבה ברורה: היא הגדולה ביותר בתחום הביטחוני - יותר מפי 10 מהבאה אחריה בתחום, היא במדד ת"א 35, היא ותיקה וחזקה ועם נראות חזקה קדימה. 

ואז מגיעים לכמה תובנות פשוטות, אבל כואבות - כנראה לרוב המשקיעים-חוסכים אין דרך ליהנות מהגאות בתחום. מנהל ההשקעות בגוף המוסדי מנהל להם את הכסף. הם הסמיכו אותו והוא קובע מה יהיה שיעור המניות הביטחוניות בקרן-קופה.

משקיעים מתוחכמים שמשקיעים במניות באופן ישיר יכולים לקבוע את התמהיל הנכון שלהם בתחום המניות הביטחוניות והם כן יכולים לרדת לרזולוציות השקעה במניות קטנות יותר, אם כי זה כרוך כמובן בסיכונים - גם הסיכון שבהשקעה ישירה וגם הסיכון שבהשקעה במניות יחסית קטנות (ולצד זה גם סיכוי שהולך צמוד לסיכון). 

אפשרות נוספת היא להשקיע במדדי מניות ביטחוניות בחו"ל ומניות הענק בתחום הביטחוני בחו"ל. אחרי הכל, כל העולם הביטחוני משגשג, לא רק החברות הישראליות. ואפשרות שבדרך היא להנפיק כאן את התעשייה האווירית. זה על הפרק כבר תקופה ארוכה, זה בהחלט עיתוי טוב, תראו את המספרים של התעשייה האווירית שפורסמו אתמול:

  דוח רווח והפסד- התעשייה האווירית

המספרים מדברים. אומנם התעשייה האווירית איבדה את הבכורה לאלביט מערכות, אבל היא מציגה קצב רווחים של מעל 300 מיליון דולר, קצב הכנסות של מעל 5 מיליארד דולר, צמיחה של 8% בשנה. והכי חשוב - הצבר גדל מ-15.6 מיליארד דולר ל-16.4 מיליארד דולר:

 
    תעשייה אווירית - צבר הזמנות 

התעשייה האווירית יכולה לקבל שווי של 6 מיליארד דולר על פי מכפיל רווח עתידי של 16-18 אם כי ייתכן שהיא תתפשר על מכפיל רווח כדי להיות "מפתה יותר" למשקיעים.  אלביט מערכות נסחרת בשווי של 9.7 מיליארד דולר המבטא מכפיל רווח עתידי של 25 (לרווחי השנה הבאה), אבל אלביט מוכרת עם טראק רקורד ממושך מול המשקיעים וניסיון ברכישות. התעשייה האווירית תהיה בדיסקאונט על המכפיל של אלביט, אבל היא תספק למשקיעים יותר אפשרויות השקעות ביטחוניות ותשנה אוטומטית את התמהיל של ההשקעות בגופים מוסדיים לטובת השוק הביטחוני. 

האם זה יקרה? זה צריך להיות, זה עיתוי נהדר, נקווה שלא יפספסו את הרכבת.