למה אנשים מגיעים לסחרור פיננסי מסוכן ואיך בנק ישראל יכול לפתור את הבעיה?

זה לא סוד שמשקי הבית בישראל מתמודדים עם נטל הולך וגדל בכל הקשור להוצאות המחיה והחזרי הלוואות שלהם בשנתיים האחרונות, בעיקר כתוצאה מהאינפלציה והעליות החדות בריביות במשק. לא מעט משפחות כבר נמצאות בסחרור תזרימי ועוד רבות נאחזות בציפורניים כדי להימנע מלהגיע לשם.    סחרור פיננסי מסוכן,  canava

מה זה אותו סחרור תזרימי? הוצאות המחיה והוצאות המימון תפחו להן בעוד ההכנסות נותרו כפי שהן ונוצר פער מובנה בין הכנסות להוצאות שמביא מדי חודש בחודשו אצל משפחות רבות לגרעון של כמה אלפי שקלים. באופן טבעי, הפער הזה בא לידי ביטוי בהגדלה של המסגרת האשראי בבנק וכניסה למינוס הולך וגדל. לרוב במקרה כזה, אחת לכמה זמן כשהמינוס לוחץ והמסגרת כבר לא מספיקה הבנק או חברת האשראי יציעו לנו הלוואות לסגירת המינוס בבנק כדי לעשות יישור קו. הלוואות צריך גם להחזיר ועל כן הפער המובנה בין ההכנסות להוצאות רק יגדל כתוצאה מכך שלהוצאות התווסף גם החזר חודשי של ההלוואה שלקחנו. וכך הדבר חוזר על עצמו כאשר שוב המינוס תופח עד שלא נותרת ברירה ונלקחת הלוואה נוספת שמגדילה עוד יותר את צד ההוצאות. וחוזר חלילה.

בסבבים הראשונים ההלוואות תילקחנה מהבנק או על בסיס חסכונות פנסיוניים בתנאים שפויים, אח"כ הן תילקחנה ממעגל שני של חברות אשראי בתנאים שלרוב יהיו פחות טובים ולבסוף מגופים חוץ בנקאיים בריביות גבוהות מאד.

כך משקי בית רבים מגיעים למצב שיש להם התחייבויות רבות שרובצות עליהם עד שההחזר החודשי כבד מנשוא וסך החוב מגיע למימדים כאלה שבנקודה מסוימת כבר אין מי שיהיה מוכן לתת אשראי נוסף ושם לרוב הסחרור נגמר בהתרסקות של אי עמידה בהתחייבויות, הוצאות לפועל והתפשטות מנכסים פיננסיים כדי להיחלץ מהמצב או אפילו חדלות פרעון במקרים לא מעטים שלא מצליחים להיחלץ מהתסבוכת.

האם בנק ישראל יכול לעצור את המצוקה הפיננסית של הציבור?

ישנו פתרון נגיש שבמבט ראשון עושה רושם של מושלם, הגדלת שיעור המימון למשכנתאות לכל מטרה עד מ50% כפי שנהוג כיום ל70%. אמצעי זה אינו חדש ויושם גם בתקופת הקורונה ובתקופות שונות נוספות בעבר. ברוב מדינות העולם, אין מניעה לחלץ הון מנכס בבעלות עד לשיעורי מימון של 70% ויותר, התקנות של בנק ישראל הן ללא ספק בצד השמרני של הרצף.

• סוגי ריביות נפוצות: מה חשוב לדעת לפני שלוקחים הלוואה?
• הלוואות, משכנתאות והזדמנויות: כך תתמודדו בתקופה של אי ודאות כלכלית

שווי דירה ממוצעת לפי נתוני הלמ"ס ברבעון השני של שנת 2023 הוא 1.968 מיליון שקל ושיעור ההחזקה בדירות בישראל ע"פ נתוני הלמ"ס לפי משקי בית הוא כ67%. לאור זאת, בהינתן שווי הנדל"ן במדינת ישראל היום ושיעור ההחזקה בדירות לחלק ניתן לומר שהגדלה של שיעור המימון האפשרי במשכנתא לכל מטרה מ-50% ל-70% תאפשר לממשקי בית רבים לגייס מאות אלפי ש"ח בתנאים הוגנים ופריסה נוחה שאינם זמינים להם כיום.

על פניו נראה שזה פתרון אופטימלי שמביא עימו כמה יתרונות מובהקים, נוכחנו גם שבנק ישראל השתמש בקלף הזה בתקופת הקורונה, אז מדוע אינו עושה זאת גם כעת? האם זה חבל ההצלה של מאות אלפי משפחות בישראל?

אין ספק שאשראי בנקאי, מפוקח ובריביות סבירות יהיה טוב יותר ובריא יותר מהחלופות שקיימות היום בשוק לאלו המגיעים למחנק אשראי. כמו כן, גם הפריסה הממושכת המתאפשרת באמצעות משכנתא תאפשר החזר חודשי נוח יותר והזדמנות אמיתית להשתחרר מהלופ החונק של ההלוואות . חשוב גם להזכיר שהאשראי המדובר מגובה בבטחונות ומהווה סיכון קטן יותר גם עבור נותני האשראי.

אז למה בנק ישראל לא עושה את זה?

ניתן רק לשער, אך יש כמה שיקולים כבדי משקל שעשויים להיות אלה שמטים את הכף נגד הגדלת שיעור המימון למשכנתאות לכל מטרה. לדעתי, המשתנה החשוב ביותר הוא יציבות המערכת הבנקאית. אמנם הבנקים בישראל מאד יציבים וחזקים אך החשיפה שלהם לשוק הנדל"ן גדולה מאד. בחוסר הודאות בו שוק הנדל"ן נמצא עם מציאות קיימת של ירידת מחירים, הגדלת רמת המינוף ושיעור המימון עשויה להתברר כחרב פיפיות אם וכאשר נחזה בירידת מחירים משמעותית שתשחוק את שווי הביטחונות.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בנוסף, ניתן לטעון שהפתח לגייס מאות אלפי שקלים מהבנקים יגרום להתנהלות פיננסית פחות טובה, העמקה של הבור ובעצם טיפול סימפטומטי בלבד ללא פתרון שורש שסופו להסתיים באותו סחרור וקריסה, רק עם חוב הרבה יותר גדול. שלא לדבר על משקי בית רבים שמשתמשים באשראי לצריכה שוטפת או למטרות אחרות. במילים אחרות, אם מישהו כבר בדרך למטה, שיפול עכשיו ולא אח"כ עם חובות יותר גדולים ומי שמסתדר בלי זה אז אין סיבה לאפשר לו את זה.

לדעתי, הפתרון נמצא בדרך האמצע. ניתן לאפשר נטילת משכנתא לכל מטרה עד שיעור מימון של 70% אך יש להגדיר פרמטרים ברורים מי יוכל לקבלה. לא כל מי שייגש יוכל לקבל את זה למגוון מטרות שיובילו בסוף לניפוח בועת אשראי צרכני ללא הצדקה אלא למטרות מוגדרות שניתן לגבות אותן באסמכתאות מתאימות.

נניח לצורך איחוד ופריסה של הלוואות קיימות אל מול המצאת אסמכתאות מתאימות זאת מטרה ראויה ובעלת ערך הן לפרט והן לבריאות המשק. מצד שני, נטילת אשראי לטובת הוצאות שוטפות זה מטרה שאין בה תכלית לטווח הארוך.

סביר להניח שככל שהמצב בשוק יישאר כפי שהוא בכל הקשור לאינפלציה וריביות לא תהיה לבנק ישראל ברירה אלא לשלוף את הכלי הזה מהארסנל שלו בצורה כזו או אחרת.

הכותב הוא בעל חברה למימון וייעוץ משכנתאות