מה יהיה עם מחיר הדירות? "יעלו עד שתהיה התפרצות ומחאה גדולה של העם"

ביטחון זה כבר מזמן לא רק עניין לצבא, למשטרה ולכוחות הביטחון במובן הרחב. ביטחון זה גם עניין כלכלי, זה גם עניין מדיני, זה גם עניין חברתי פנימי. ישראל התמקדה מאז ומתמיד בביטחון הצבאי, ובשנה האחרונה כנראה שרובנו מבינים כמה הוזנח הדבק שמחבר בין הקבוצות בעם ועד כמה הביטחון החברתי-פנימי חשוב. פרופ' מנואל טרכטנברג ישתתף וידבר על כך ועוד בוועידת ביזפורטל ביום שני הקרוב - הירשמו כאן לוועידה

    פרופ' מנואל טרכטנברג

לפרופ' מנואל טרכטנברג, הנושא הזה תמיד היה חשוב. עוד לפני שמונה להיות ראש המכון לביטחון לאומי לפני כשנתיים. טרכטנברג גם פעל בתחום כשהתפקיד העיקרי והידוע שלו היה המינוי לעמוד בראש הוועדה לשינוי חברתי כלכלי ("ועדת טרכטנברג") שהוקמה ב-2011 בעקבות המחאה החברתית. אז הוא הציג יחד עם חברי הוועדה הצעות בתחומי המס, הדיור, שינוי סדר העדיפויות בנושאים כלכליים, הנגשת שירותים חברתיים ועוד. חלק גדול מהצעות האלו לא הגיע לשטח למרות שהממשלה אישרה את כל ההמלצות. 

ביטחון פנימי-חברתי - "זה נילקח כמובן מאליו שבשעת אמת מתלכדים. זה התפוצץ לנו בפרצוף"

היום טרכטנברג לא ממליץ ישירות לממשלה, אבל כן ממליץ לכולנו. "המכון לביטחון לאומי הוא גוף עצמאי, שחוקר את הביטחון הלאומי שלנו בעזרת 50 חוקרים, כשלצידם אנשים בכירים במערכת הצבאית והביטחונית", אומר טרכטנברג, "לביטחון לאומי יש שלוש רגליים - ביטחון צבאי, ביטחון מדיני וביטחון פנימי.

"יש קשרי גומלין בין שלוש הרגליים. אנחנו כמדינה שמנו דגש על העוצמה הצבאית. זלזלנו בעוצמה המדינית, ידועה האמירה של בן גוריון - "אום שמום" וגם ראשי ממשלה אחריו הלכו בגישה קרובה. הנושא השלישי - ביטחון פנימי-חברתי, נילקח תמיד כמובן מאליו. אנחנו בשעת אמת מתלכדים. אבל זה התפוצץ לנו בפרצוף בחודשים האחרונים".

מה המטרה שלך ושל המכון? 
"הפעילות של המכון היא מחקר מכוון מדיניות. יש קרוב ל-50 חוקרים, חלקם בתארים מתקדמים מאוד, בהתמחויות בתחומים שונים, חלקם אנשים בכירים, גם בכירים מאוד, במערכת הביטחונית. הכוונה היא להפגיש בין הניסיון המעשי למחקר האקדמי. זה מה שמייחד אותנו ביחס למחקרים אחרים. אנחנו מכווני מדיניות. המטרה היא לא לכתוב ניירות, אלא להשפיע על המציאות, לתת מחקרים, כיוונים, רעיונות שיכולים לעזור ולשרת את הביטחון הלאומי שלנו"

איך עושים את זה?
"יש לנו הרכב גדול מאוד של חוקרים, ומבחינת ערוצי הפצה - אנחנו מעבירים את המחקרים בערוצים שונים, בפגישות, בהרצאות, במחקרים שמועברים דיגיטלית, במייל ובאתר. יש לנו פודקאסטים, תוכניות וידאו, ישיבות פתוחות וישיבות סגורות. מפגשים עם קובעי מדיניות, ראשי מערכות ביטחוניות ועוד".

מה הדברים שמבחינתך הם הבוערים ביותר ואיך משפרים את הביטחון הלאומי?
"הנושא של חוק הגיוס וכל מה שעומד על הפרק עם החרדים הוא נושא מאוד קריטי לעתידנו. אנחנו מצביעים במחקרים שלנו על הסכנות למודל של צבא העם, ומה המשמעות אם הוא יקרוס כתוצאה מכך שיחוקק חוק שלפיו חלק גדול מהצעירים יהיה פטור משירות.
 

צבא העם - אם החרדים לא יתגייסו, גם החילונים לא יתגייסו  

מה המודל הנכון לדעתך?
"יש מודל שהציעו גדי אייזנקוט ובני גנץ. גנץ היה במכון עד שעזב לפוליטיקה והיתה חשיבה רבה על הנושא הזה. זה מודל קרוב לזה של ארגון "פנימה" של הרב שי פירון. הרעיון הוא בבסיסו פשוט - כל צעיר וצעירה חייבים לשרת. שירות יהיה בכמה ערוצים ואפשרויות,  אבל לצבא יש זכות ראשונים. אתה הולך לבקו"ם, הצבא יכול לבחור אותך, אבל לצד זה יש ערוצים נוספים של שירות לאומי, אזרחי, קהילתי. בתחומים של שירותי בריאות, הצלה חינוך ועוד.

"אורך השירות יקוצר לשנתיים. זה יהיה אחיד לכולם. חרדים, ערבים, כולם. מכאן זה עובר למעין ויראיינטים שונים, כמו אם התפקיד נדרש-חשוב ליותר משנתיים יהיה קבע, איך בוחר הצבא את המתגייסים ומי יילך ליתר התפקידים ועוד סוגיות שונות".

זה מודל ריאלי? בכנסת מדברים על חוק גיוס אחר לגמרי 
"החרדים רוצים פטור גורף, הכרה בלימודי תורה כאילו שזה שירות, אחר לחלוטין מהמודל הזה. אבל, אני חושב שבתחום הזה כמו בתחומים אחרים, יש צורך בלהכניס רוח אחרת. אין ברירה. כל הדיבורים על חוק הפטור מגיוס זה בא מתפיסה שלחרדים יש משקל פוליטי מעבר לכוח האמיתי שלהם כאחוז באוכלוסייה. זה התקבע בשנים האחרונות, בגלל ברית פוליטית בין הליכוד לחרדים, ואז לוקחים כמובן מאליו את אותו כוח פוליטי עודף ומכאן נגזר כל היתר".

נו, זאת הפוליטיקה. למה שזה ישתנה?
"יש לחרדים כוח פוליטי עודף. בסוף זה משחק פוליטי. אבל, זה יצטרך לעבור שינוי. אין ברירה. אם זה לא יטופל עכשיו יהיה מאוחר מדי".

מה זה אומר שאין ברירה? אתה מתכוון שהילדים והנכדים שלנו לא יתגייסו?
"זה לא עתידנות. זה מתחיל לקרות. הנתונים בשטח מצביעים על מגמה מדאיגה. לכן חובה לטפל בזה עכשיו. אחרת יהיה מאוחר מדי". 

הגיוס הוא "פצצת זמן" להערכת פרופ' טרכטנברג, אבל זו לא הפצצה היחידה. הממשלות לגישתו פועלות בדחיינות, פועלות לזמן קצר כשהפוליטיקאים חושבים רק על מה שנכון להם אלקטרואלית ולא חושבים על הצרכים האמיתיים של המדינה. השרים יודעים שבשנים שיש להם לא ניתן להעביר רפורמה משמעותית ולכן לא מנסים. "תחום הדיור הוא דוגמה טובה וחשובה לדחיינות ולחוסר מנהיגות. אנחנו במשבר דיור גדול. אנחנו המדינה הכי יקרה באירופה. אף אחד, לא מטפל בזה. הממשלה פשוט לא מטפלת בתחום הדיור".

יכול להיות שפשוט המצב הזה נוח לממשלות? למה לשנות את זה כשחלק גדול מהציבור מרוויח כי ערך הדירה עולה וכשיש מסים גבוהים
"המשבר בתחום הדיור לא יכול להתקיים לאורך זמן. אם אשתי ואני לא היינו עוזרים לבנות שלנו, הן היו מתקשות לגור במקום שהן רוצות. זה הקשה עלינו, אבל זה ברור שמתישהו זה לא יוכל להימשך. מתישהו הורים כבר לא יוכלו יותר לעזור. 

"אני לא חושב שיש שרים שמעדיפים המשך עלייה במחירי הדירות בצורה מודעת. מה שכן יש מבחינת משרד האוצר חשיבות גדולה למסים מנדל"ן. עליות מחירי הדיור הן ברכה. כל המסים שקשורים לדיור הם פונקציה של המחירים האלו, ככל שהם עולים, כך המסים גבוהים יותר. כדי לעשות כאן שינוי צריך מנהיגות וצריך לדעת שיש עלויות, יש לזה מחיר. יהיה לזה גם מחיר פוליטי ופוליטיקאים לא מוכנים לשלם מחיר פוליטי". 
 

בניו יורק מעוז הקפיטליזם החזירי יש דיור להשכרה - למה אצלנו אין?

מחירי הדירות ירדו ב-7% מתחילת השנה, אחרי שעלו בקרוב ל-30% בשנתיים. למרות הירידה, החשש הגדול שמתישהו המחירים יחזרו לעלות מכיוון שהיקף התחלות הבנייה ירד בחודשים האחרונים, דבר שיתבטא בהיצע קטן בהמשך. הביקוש מנגד, עולה בהדרגה, וזה יביא למצב של עודף ביקוש. טרכטנברג טוען שמלכתחילה אנחנו בעודף ביקוש והקטנת היצע הדירות יוביל בהמשך לעליות מחירים - "אין אפשרות לדחות את זה. זה יהיה מצב שלא אפשרי, חייבים לטפל בנקודה הזו".

ואם לא יטפלו, מה יקרה?
"הבעיה רק תחריף ותגרום להתפרצות"

התפרצות של העם?
"כן, התפרצות ומחאה גדולה של העם, אנשים לא יוכלו לשאת את המצב ויצאו לרחובות". 

"הבעיות שהממשלה צריכה להתמודד איתן הן קשות מאוד", מוסיף טרכטנברג, "ושרים מעדיפים לגלגל את המשבר, לבעוט בפחית במורד הרחוב. דרושה מנהיגות, שמסתכלת מעבר לפינה ולא עושה רק חישובים רגעיים".

הפתרונות לשוק הדיור, אליבא טרכטנברג, צריכים להיות שחרור קרקעות, תמריצים לרשויות מקומיות ודיור ציבורי - "בלב 'הקפיטליזם החזירי' בניו יורק וניו ג'רסי יש תוכניות של דיור בר השגה. מספקים לאנשים דיור לזמן ארוך בתשלום שהוא פונקציה של הכנסה ולא פונקציה של מצב השוק. זה חלק משמעותי משוק הדירות שם, כי אחרת לא היה דיור לאנשים. אם שם זה אפשרי, גם אצלנו זה צריך להיות אפשרי".