מדינת ישראל חוזרת לעידן תלושי המזון: ועדת הכספים אישרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון

ועדת הכספים אישרה העברה תקציבית למשרד הפנים של 400 מיליון שקל עבור תווי מזון להבטחת בטחון תזונתי. כזכור מדובר בעצם בהבטחת הבחירות של יו"ר ש"ס אריה דרעי. הוא רצה להעביר מיליארד שקל בשנה לתלושי מזון. היום הצליח דרעי שאנשיו יקדמו חלק מהבטחתו. האם זה מה שהמדינה צריכה לעשות? האם זה מה שיעזור לציבור החלש? האם אין דרך טובה יותר לעזור גם לחלשים מלבד העברה של תלושי מזון כמו בשנות ה-50? למה בעצם לא לעזור לחלשים לעמוד על הרגליים בכוחות עצמם במקום רק לסבסד ולתת כסף?

והשאלה החשובה היא כמובן - מאיפה יגיע הכסף? פוליטיקאים משני צידי המפה הפוליטית בישראל מאוד אוהבים לחלק כסף. מה אכפת להם - זה קל. לא אכפת להם שמדובר בכסף של הציבור - במסים של אזרחי ישראל. העיקר שהם יוכלו להגיד שהם היו נדיבים וחילקו כסף.

אז הפעם הכסף מגיע מ'רזרבות'. מה זה רזרבות? זה כסף שמשרדי הממשלה לא הספיקו עדיין לבזבז. וצריך לומר - משרדי הממשלה מאוד טובים בלבזבז, בכל שנה בחודש דצמבר הם מוציאים עשרות מיליארדי שקלים - כדי שחס וחלילה לא יישארו 'רזרבות'. שלא יהיה כסף שלא נוצל. למשל, בשנה שעברה המדינה הייתה בעודף של 30 מיליארד שקל. מה עשו במשרדי הממשלה בחודש דצמבר? הוציאו 20 מיליארד כדי שלא יישאר הרבה כסף מיותר... מה זה משנה שתקציב המדינה משלם בכל שנה חובות בהיקף של יותר מ-40 מיליארד שקל? בסוף הציבור הוא זה שמשלם את המחיר - באמצעות מסים גבוהים יותר. אז אם אתם מחפשים את יוקר המחיה, אולי צריך לחפש אותו בהחלטות פופוליסטיות של חברי כנסת.

שר הפנים משה ארבל ציין כי "ישן טוב שאנחנו נותנים את המענה לאנשים החלשים ביותר, כדי לתת את התלושים בשנת 2023 היינו חייבים לעשות זאת דרך משרד הפנים". התקציב יועבר מהרזרבה הכללית למשרד הפנים, במסגרת החלטות ממשלה ליישום הסכמים קואליציוניים, שהוקראו בעת אישור תקציב המדינה.

ח"כ יצחק פינדרוס ציין כי הכסף יעבור דרך משרד הפנים ולא דרך משרד הרווחה. "הלוואי שמשרד הרווחה היה ערוך כמו המנגנון האוטומטי של משרד הפנים ערוך, זה פשוט הרבה יותר יעיל, לא אומר שאין מי שנופל בין הכיסאות, אבל הרבה פחות מאשר אם זה היה עובר דרך מנגנון הביטחון התזונתי. אני מזכיר שיש כסף קואליציוני די נכבד לביטחון התזונתי שמתעכב, אם רוצים מנגנון זריז ויעיל שאנשים יוכלו לקבל כסף לפני החגים, זה המנגנון היעיל והטוב ביותר שיש". 

שר הפנים והבריאות, משה ארבל אמר  "אני שם את הראש על הכרית ומולי הקריטריונים שעברו את חוות דעת המשנה ליועצת המשפטית לממשלה. אני ישן טוב בלילה, שאנחנו באמת עושים, גם אם לא את הדבר המושלם ביותר, אנחנו נותנים מענה לאנשים החלשים ביותר, העניים ביותר, לא משנה איפה הוא גר, אם ב-חורה, אם בטירה, אם במודיעין עלית".  

לא מבינים את אמות המידה

ח"כ מירב כהן תקפה את ההחלטה ואמרה "אנחנו לא מבינים מה אמות המידה שנקבעו, משרד הרווחה מנהל מיזם לביטחון תזונתי שנים ארוכות, משרד הבריאות מומחה בכך, בואו נעשה עבודה מערכתית, אף אחד ממי שמצביע לא יודע על מה הוא מצביע. בכלל אני חושבת ששיטת העבודה הזו, המערכות יודעות לזהות נזקקים, ללוות אותם, להעביר להם כספים, אנחנו באים ועוקפים את כל מערך הרווחה של מדינת ישראל, והולכים למשרד אחר שזו לא המומחיות שלו, זה יוצר מדינה בתוך מדינה".

לדבריה "פורסם בתקשורת שיש 3,000 שורדי שואה שיקבלו את התלושים, אלה שיש להם אחוז נכות נמוך יותר, כי אלה עם אחוז נכות גבוה יותר מקבלים קצבה גבוהה יותר, אבל זה לא שהם עשירים, יש להם הוצאות גבוהות יותר. יש מקבלי מענק חודשי ויש מקבלי מענק שנתי, אלה שמקבלים רק פעם בשנה לא כלולים בפרויקט, המיזם הזה מדלג עליהם. לגבי מקבלות המזונות עם הכנסה נמוכה, שר הפנים הכניס אותם אחרי הדיון אצלי, אבל אמא כזו שמקבלת זכאית רק ל-2 ילדים, לעומת אם שמקבלת לפי מבחני הארנונה מקבלת עבור עד 8 ילדים". 

הדיון בוועדת הכספים. צילום דני שם טוב

השר ארבל השיב ואמר כי "אכן המקום הטבעי הוא משרד הרווחה. לצד הדברים האלה, אנחנו בשנת 2023, עשינו מכרז מאושר שיאפשר המשך התקשרות על מול שני גופים – פתחון לב ואשל ירושלים, היכולת שלנו לבצע את המשימה החשובה הזו בשנת 2023 הייתה רק על ידי המשך אותה התקשורת, אם היינו יוצאים במכרז חדש, לוחות הזמנים היו גוררים אותנו לשנת 2024, בצורך לתת מענה לאותה אוכלוסייה ענייה, הייתה חשיבות גדולה לתת מענה ל-2023. תהייה ועדת מנכ"לים לגבי שנת 2024, אני מניח שהיא תמליץ על העברת התחום למשרד הרווחה, כך צריך להיות, כרגע כדי לבצע בשנת 2023 אנחנו נאלצים לבצע זאת במשרד הפנים". 

ארבל הוסיף, "לגבי שורדי השואה, הנתון שהוצג בפנינו הוא ניצולי שואה נזקקים, הייתה בתקופת הקורונה ביקורת על הממשלה שחילקה כסף לכל אדם מביטוח לאומי, המטרה המרכזית בקריטריונים הללו, זה לדייק את הסיוע לנזקקים ביותר. מבחינת מדדי עוני, הם נקבעים גם על ידי מדדים בינ"ל וגם יש מדד מאוד פשוט ובסיסי, שאומר הכנסה נמוכה ביותר לנפש. מדד הארנונה מודד את ההכנסה הנמוכה ביותר לנפש, שזה נמוך יותר ממקבלי הבטחת הכנסה, ולא מתעלם ממספר הנפשות בבית. לגבי שורדי השואה הייתה הכוונה למקד את הסיוע עבור אותה אוכלוסייה נזקקת, הענייה ביותר. 8 מיליון שקל ייועדו ספציפית למיצוי זכויות. אנחנו מתכוונים להשקיע בזה הרבה מאוד מאמץ, גם לגבי אוכלוסיות בפזורה הבדואית". 

אלי כהן, מנכ"ל עמותת פתחון לב אמר "היינו אחד הגופים שחילקו בפעם שעברה את התלושים, לעניין שורדי השואה, לקחו את 53 אלף שורדי השואה בישראל, מתחום יקבלו את התלושים 41 אלף - 77 אחוז מניצולי השואה העניים ביותר".

ח"כ כהן טענה "אם אני יוצאת מכאן ש-41 אלף ניצולים מקבלים 100 אחוז, אני יוצאת מפה אחרת. אם הדברים היו מתנהלים בצורה יותר מסודרת ושקופה יכול להיות שהדברים היו אחרת, כי הביקורת היא עניינית".  

"האוכלוסיות המוחלשות יישארו בחוץ"

ח"כ נעמה לזימי אמרה בדיון "זה לא מכבד את מעמד הכנסת שאנחנו פה בלי הקריטריונים בידינו, אנחנו לא יכולים להעיר הערות לגיטימיות. הביטחון התזונתי היא אחת הסוגיות הכאובות שיש, יש רשת לביטחון תזונתי, רשות עצמאית, הביעה ביקורת לגיטימית על הכוונה הראשונית לתלושי מזון שלא דרך משרד הרווחה, זה לא סוד שהשרים אולי היחידים שאני מעריכה זה שר הבריאות והרווחה, יש משרד שבנה מערכת הנשענת על מחקר ארוך שנים וכל המומחים, איך ממצים זכויות לביטחון תזונתי, בגלל שאין מספיק תקציב המאבק הוא להכניס לבסיס תקציב את מי שסובל מאי ביטחון תזונתי, אתם מעבירים את זה למשרד שלא מומחה בתחום עם קריטריונים לא מתאמים, יש חשש שמי שלא צריך יקבל ושעניים מרודים לא יקבלו. לצד זה בחוק מבטלים את הרשות לביטחון תזונתי, והעברת המערכת למשרד לא מומחה, זה על הגב של האנשים הכי חלשים, אוכלוסיות הכי מוחלשות ישארו בחוץ".

ח"כ מיכל שיר תקפה ואמרה "הסעיף נמצא במשרד הפנים ולא במשרד הרווחה, זה חלם, זה לא הגיוני, הקריטריון שמודדים לפי מדד הארנונה כי זה נוח לדרעי, בסוף אי אפשר להשתמש בקריטריון שנוח למשרד הפנים במשהו שמשרד הרווחה צריך לעשות. הייתי רוצה לבקש דיון נוסף מפורט בנושא הזה, אין לנו את הכלים כדי לשאול את כל השאלות". 

ח"כ גלעד קריב טען "אנחנו מאשרים בלי חוות דעת של המועצה לביטחון תזונתי, אין בינינו ויכוח שהתמיכה בתחום הביטחון התזונתי חשובה מאוד, אני מברך את מפלגות הקואליציה שהציפו את זה במסגרת הכספים הקואליציוניים, גם השר מסכים שהקריטריון המרכזי צריך להיות הכנס פר נפש, ההנחות בארנונה זה מנגנון מסייע, הן נקבעות בין השאר בהכנסות פר נפש, לכן מקובל עלי שאחד מהמסלולים זה גם הנחה בארנונה, אבל אני מזכיר שאין חובה שמוטלת על הרשות לקבוע הנחה, כך על פניו יכולות להיות משפחות מרובות ילדים שמגיע להם, אבל הן ברשות מקומית שלא קבעה בכלל את המסלול, אז איך אנחנו דואגים גם להם? מה הצידוק להבחנה בין שתי המדרגות של 50 ו-100 אחוז? למה יש קטגוריות שזה ניתן רק להורים ולא לילדים? איך תתמודד עם האחוזים הנמוכים של מיצוי הזכות, במידה ואין קביעת זכאות אוטומטית?".

השר ארבל השיב  "לגבי מזונות, אני רואה חשיבות רבה בזה, ההתמודדות המאוד מורכבת של אמהות המקבלות מזונות מביא מצוקה קשה מאוד, פעלנו שהמענק ינתן באופן יזום ע"י הרשות, גם במקרה הזה ההנחיה שלנו למפעילים למקד מאמץ במיצוי הזכויות ביחס לאותן אוכלוסיות שזכאיות לקבל 50%, יש פה ערך גדול בהגדלת המענק למקבלות מזונות, וגם בנוסף להגדיל להן מ-50% ל-100%".

ח"כ קריב: טען כי "מעבירים את זה פה בלי הרשות האחראית, לא שמענו את חוות הדעת של הגורמים המקצועיים, הוצגה לנו תמונה לא נכונה לגבי נתוני הבטחת הכנסה".