ההודעה על הארכת או סיום כהונת נגיד בנק ישראל - אחרי החגים

האם כהונתו של פרופ' אמיר ירון כנגיד בנק ישראל תוארך או שהוא יסיים את תפקידו ב-24 בדצמבר? ההערכות הן שפרופ' ירון לא ימשיך בתפקידו, אבל היום נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל פרופ' ירון והשניים הוציאו הודעה משותפת כי ההחלטה תתקבל רק אחרי החגים. 

על פי ההודעה, ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל דנו היום בנושאים כלכליים, בין השאר בהארכת הקדנציה של הנגיד, וסיכמו לקבל החלטה בסוף חגי תשרי.

ירון חזר וביקש מרוה''מ, ערב ראש השנה, להוביל ל"הסכמה ציבורית רחבה" בנושא הרפורמה המשפטית, כדי "לשמור על, ואף לקדם, את עוצמות הכלכלה".

השקל נופל בתקופה האחרונה מול הדולר והחשש הוא שהנגיד הבא של בנק ישראל יהיה כזה שייתפס בשוק כמי שהוא עושה דברה של הממשלה ולא מקבל החלטות עצמאיות. 

זה חשוב מאוד כי הבנק המרכזי חייב להיות עצמאי בהחלטותיו. התפקיד שלו הוא לשמור על יציבות מחירים (כלומר על אינפלציה נמוכה). בעבר, כשממשלות רצו לחלק כסף לאזרחים הן פשוט הדפיסו כסף. הבעיה היא שזה הקפיץ את האינפלציה לרמות מפחידות, הכסף במדינות הללו היה הופך לא שווה כלום, והמדינות נקלעו למשברים כלכליים חמורים. בעקבות כך, גם בישראל, נקבע שבנק ישראל פועל בנפרד מהממשלה, ורק הוא יכול להגדיל או להקטין את כמות הכסף במשק.

אז ירון צפוי לקבל עוד שתי החלטות ריבית לפני סוף הקדנציה הרשמי שלו. בינתיים, נזרקים לאוויר שמות של מחליפים אפשריים (למשל - פרופ' אורי חפץ או פרופ' אפרים בנמלך שכבר הספיק להכחיש) כאשר החשש הוא ממינוי של נגיד שייתפס בתור נגיד לא עצמאי, שהחלטותיו מתקבלות פחות בגלל כלכלה ויותר מתוך רצון להיות לקרוץ לממשלה. רוב הקדנציה של ירון הייתה רגועה, אבל בשנה האחרונה הוא יצא נגד השינויים במערכת המשפט וזה אחרי שהוא העלה את הריבית באגרסיביות כדי לעצור את האינפלציה. הביקורת כנגדו היא שהוא אמנם היה חייב להעלות את הריבית אבל הוא היה יכול להימנע מביקורת על הממשלה. התומכים אומרים שבתור היועץ הכלכלי החיצוני לממשלה, זה תפקידו והוא מחויב להזהיר מפני מהלכים כלכליים בעייתיים בעיניו.

ובתווך - השקל נופל {דולר רציף}  . לא נחזור כאן על כל הסיבות אבל כן נציין שבשנה האחרונה המשקיעים ממתינים בכל חודש כדי לראות את הדיווח החודשי של בנק ישראל - האם הפעם הוא ירד מהגדר והתערב בשוק המט"ח. בכל פעם שהשקל חוזר להתחזק מול הדולר צצים מומחים שמסבירים ש'הפעם זה כנראה גוף גדול ורציני, או בנק ישראל'. אבל בכל פעם השנה התברר שזה לא נכון. בנק ישראל לא התערב השנה ולו פעם אחת במסחר, לפחות על פי הדיווחים הרשמיים שלו. כדי לחזק את השקל בנק ישראל צריך למכור דולרים ולקנות שקלים. הוא לא עשה את זה. שער הדולר היציג נקבע היום על 3.848 שקלים {דולר ארה"ב}  , שיא מאז שנת 2016, ועליה יומית של 1.05%.

אבל יש כאן נקודה מעניינת - השנה השקל נחלש משמעותית מול הדולר אבל בשנים הקודמות הוא התחזק. הסיבה להתחזקות ממש לא קשורה לפוליטיקאים או לפוליטיקה - הסיבה היא עודף ייצוא, ישראל מייצאת נטו יותר ממה שהיא מכניסה. הסיבה היא כמובן ההייטק. בנוסף, הדולר נתפס כגידור מפני ירידות אבל כאשר שיש עליות המוסדיים צריכים למכור דולרים ולקנות שקלים. מאחר שרוב השנים וול סטריט עולה - השקל באופן כללי מתחזק.

כלומר, הגורמים הבסיסיים במשק הישראלי מביאים להתחזקות של השקל. בנק ישראל  ניסה להילחם בשנת 2021 בהתחזקות של השקל, הייצאונים לחצו שהוא יתערב כדי להחליש את השקל. שקל חזק מדי פוגע בכלכלה, הם הסבירו. בנק ישראל יצא בתוכנית רכישה ענקית של יותר מ-30 מיליארד דולר באותה שנה וכעת יש לו ערימת מזומנים של 203 מיליארד דולר (על פי העדכון האחרון שלו, מהיום). השקל המשיך להתחזק עד 3.06 שקלים לדולר רק לפני שנתיים (שער כזה היום נשמע כמו היסטוריה רחוקה) ולכן בנק ישראל הפסיד בשנים האחרונות עשרות מיליארדי דולרים על הרכישות הללו. 

סברה הגיונית הייתה שבנק ישראל ינצל את ההיחלשות המשמעותית של השקל כדי להיפטר מדולרים. אבל הוא לא עושה את זה. אפשר גם להבין אותו - אם הוא היה עושה את זה אנשים היו יכולים להגיד שהוא החליט לעזור לממשלה הנוכחית. אז בנק ישראל לא מתערב. הנגיד פרופ' ירון גם טוען שהתרחבות פערי הריבית בין ישראל וארה"ב היא לא הגורם העיקרי שמשפיע על היחלשות השקל, אלא הבלאגן בישראל. הכלכלנים של בתי ההשקעות מסכימים איתו. 

בכל מקרה, ירון החליט לא להתערב עד כה בשוק המט"ח. בהנחה שהוא יתחלף בסוף השנה - יש לו עוד שלושה חודשים שבהם הוא יוכל להתערב בשוק המט"ח. אם השקל ימשיך ליפול אולי זה עוד יקרה. אבל נכון לעכשיו, נדמה כי ההחלטה למכור דולרים כדי לעצור את היחלשות השקל - תחכה לנגיד הבא.