"המתקפה על העוטף יכולה לפגוע בשמה של תעשיית הסייבר המקומית"

ישראל אוהבת להתהדר בתואר "אומת הסטארט-אפ". בשנים האחרונות המיתוג הזה חדר גם לצבא, כשבנוסף לחידושים במודיעין, בסייבר, בחיל האוויר, במערך שלם של לוחמה אלקטרונית חובק ישראל, שנועד לנטר כל תדר אפשרי במדינה, בצה"ל ואפילו הציגו אפליקציה מיוחדת וחדשה להסעות והטבות לחיילים, שאמורה למנוע את העומס על התחבורה הציבורית בימי ראשון וחמישי. אבל כמו כל קונספציה, גם זו קרסה אל מול הפשטות והיעילות שבה חמאס ניצל כוח מדולל בגבול בחג, כדי להשיג את הניצחון הצבאי הכי גדול בהיסטוריה שלו.

לא מעט דברים קרסו בקונספציה הטכנולוגית, עם כל המידע המודיעיני המתקדם, עם לווינים, כטמ"מים וכל הסייעים לא יכולים לסייע אם אין מספיק אנשים בשטח. לדוגמה השיתוק של עמדות של מערכת "רואה יורה" נעשה באמצעות רחפנים שהפילו פצצות לתוך המערכת. עוד אחת אחת לדוגמה היא מה יכולה להשפיע תצפיתנית ברגע שפוגעים בציוד שאמור לסייע לתצפת ולמה מראש הם יושבים כל כך קרוב לגבול.

תצפיתנית בגבול עזה פרסמה את שעבר עליה ברשתות החברתיות. "חברים שלי אני בסדר גמור ברוך ה', תודה לדואגים", כתבה בסטורי באינסטגרם. "הגעתי לסגירת שבת האחרונה שלי ובחלומות הכי רעים לא דמיינתי דבר כזה. קמתי למשמרת 4 בבוקר, משמרת שהתבררה כסיוט. לא חשבתי בחיים שאני אראה דבר כזה בתצפית. עשיתי כמיטב יכולתי עד שצלפו לי בפסקל. כולנו נלחמנו הכי טוב שאפשר, גדוד 51 שאני משתחווה בפניו, עשה הכול כדי להגן עלינו. כן הפתיעו אותנו ולא היינו מוכנים לזה, חצי סדק (סד"כ – סדר כוחות, א.ל.; הטעות במקור) בבית ברגילה של סוכות, סדק של סופ"ש ושום מידע מודיעיני בנוגע לזה.

במקביל, כשתיאוריות הקונספירציה מתחילות לרוץ ברשתות, נשמעים גם דיבורים על מתקפת סייבר שעזרה למחבלים לבצע את ההתקפה. אבל לפי מומחים בתחום, אין לכך שום עדות, כשבכיר לשעבר במערך הסייבר, שערך סיור באזור הלחימה רק לפני שבוע כדי לבדוק שם מערכות, אמר כי להערכתו לא הייתה מתקפה שכזו.

"לא שמעתי על תקיפות סייבר ואני בספק אם הן יכולות לקרות נגד מערכות הצבא, כי מהיכולות ההתקפיות שראינו בשנים האחרונות של היריבים שלנו, אני מעריך שהן בינוניות, אבל אני לא חושב שהם יכולים לבצע כזו מתקפה", אומר רם לוי, מייסד חברת הסייבר קונפידס, ומי שהוביל להקמת מערך הסייבר במשרד ראש הממשלה ב-2011 ואף ניהל אותו.

"אם כן הייתה פה מעורבות מדינתית מאוד משמעותית ואני לא מאמין שיש כזו לאיראן, שגם אם הלוותה יכולות, נניח מרוסיה, אז זה לא מספיק, כי כדי לתקוף כל ארגון צריך יכולות מאוד גבוהות, צריך מודיעין שמגיע מתוך מערכת הביטחון, צריך לדעת אילו מערכות לתקוף וזה מורכב. כמעט כל התקיפות שקורות בישראל, זה נגד אירגונים שאין להם הגנות טובות ומדובר על כופר לשם כסף. ארגונים שתוקפים שלא למטרת כסף, צריכים להשקיע הרבה בעצמם הרבה מאוד זמן וכסף כדי לבצע את התקיפה בהצלחה", הוסיף.

איזו קונספציה קרסה להערכתך במתקפה הנוכחית?
"ישראל אמנם נתפסת כמעצמת סייבר וכבר כשהקמנו את מערך הסייבר כתבנו שיהיו שצריך שלישראל יהיו יכולות שישפיעו בכל העולם, תוך יכולות לייצר מודיעין ברמה הגבוהה, אבל זה לא אומר שישראל היא מדינה מוגנת. יש תפיסה שגויה שאנחנו מוגנים. בהרבה מאוד מקומות אנחנו רחוקים מלהיות מוגנים.

"אם יהיה אירוע דומה לעזה מצד לבנון, המדינה צריכה את השוק הפרטי, אבל לא בטוח שהם יהיו שם. כרגע אני יודע שהרבה מאוד מעובדי הסייבר בחברות השונות גויסו לצו 8, ולא מעט מקומות מבקשים ממומחי סייבר לבוא להתנדב ולהגן על חברות.

מה הבעיות הקשות בתחום הסייבר הישראלי?
"כרגע אין נוהל חדירה לאומי, אין מספיק כוחות בתחום הסייבר, אין אחריות ברורה בחלוקה בין המערכים ומשרדי הממשלה השונים. אם יהיה עוטף עזה קיברנטי נהיה בבלאגן יותר גדול. כי התשתיות הצילו אותנו בקורונה, אבל אם יפגעו בהם במהלך לחימתי, הם לא יהיו שם להציל אותנו. זו יכולה להיות מכה לשוק הסייבר הישראלי ומה שעשו פה לחברות הסייבר ההתקפיות זו בורות. כשיש לכל אדם טלפון, בלי מרגלים, אין אופציה אחרת חוץ מלפרוץ לטלפון".

האם הפגיעה יכולה להערכתך לפגוע בשמה של תעשיית הסייבר הישראלית בעולם?
"בהחלט כן".