הצמיחה השנה תרד ל-0%, הפגיעה הגדולה תדחה ל-2024; וגם - מאיזה חשבון משלמים למילואימניקים ולמה זה לא יורד מהתקציב?

לפני כשבועיים, הבעיה המקרו-כלכלית המשמעותית ביותר הייתה העובדה שהמשק סבל משילוב של האטה כלכלית, ואופטימיות ממשלתית. ההאטה הייתה צפויה עוד בזמן שקבעו את התקציב, כי גם בלי המהפכה-חקיקה המשפטית, היה ברור שקצב הצמיחה המהיר ב- 2021 ו-2022 לא יוכל להימשך לנצח. קצב הצמיחה המהיר של השנתיים הקודמות היה בעיקר תוצאה של ההתאוששות מהקורונה, והמנוע הזה כבר מיצה את עצמו ב-2023. בכל זאת, בפרץ של אופטימיות הממשלה קבעה תקציב דו שנתי על בסיס ההנחה שהצמיחה תמשך בקצב די גבוה, והתוצאה הייתה שבמקום גירעון של 1.3% ב-2023 כפי שהממשלה תכננה, היינו צפויים לגירעון של כ-2%.

החשש העיקרי היה שאם הממשלה לא תתקן את התקציב המתוכנן ל-2024, אז גם 2024 תסתיים בגירעון גבוה. בנוסף, חברות הדירוג היו צפויות להעניש את הממשלה על חוסר היכולת שלה לתכנן. במקרה הטוב, זה היה נגמר בהורדת אופק הדירוג לשלילי. במקרה הרע, אולי אפילו הורדת דירוג ברמה אחת.

צמיחה של 0%  

היום, הבעיות האלו נראות כמו לוקסוס. כבר ב-2023, הגירעון יהיה גדול משמעותית מ- 2%, למרות שאת רוב הנזק נרגיש רק ב-2024. ב-2023, הנזק עוד לא יהיה כל-כך גדול, בגלל שחלק גדול מהוצאות הממשלה ידחו ל-2024. כרגע, הממשלה תיאלץ לבצע רק תשלומים דחופים; אפילו חלק גדול מהתשלום לחיילי המילואים לא יירשם בתקציב הממשלה אלא בתקציב הביטוח הלאומי. בעתיד, אנחנו נצטרך לשלם על זה כי הגידול בהוצאות הביטוח הלאומי יביא לכך שבעוד מספר שנים לא גדול הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בחובות שלו, ויהיה צורך או לקצץ זכויות, או להעביר לו כספים מתקציב המדינה. אבל כרגע, מנקודת המבט של משרד האוצר, הכל בסדר כי לא יראו את זה במספרים בקרוב. 

אז הגידול בהוצאות הממשלה ב-2023 לא הולך להיות אסטרונומי. הפגיעה תהיה בעיקר בצד ההכנסות. מכיוון שמאות אלפי אנשים גוייסו למילואים, ועוד עובדים רבים נשארו לעבוד מהבית או סתם נאלצו להישאר עם הילדים, התוצר יירד, ואיתו תהיה ירידה גם בהכנסות ממיסים. זה אומר שהציפיות לצמיחה של 3% כבר לא יתממשו. סביר יותר שהגידול בתוצר יהיה באזור ה- 2%, כלומר 0% צמיחה בתוצר לנפש. אולי אפילו פחות.

הפגיעה המשמעותית יותר תהיה בתוצר של 2024. קשה עדיין להעריך את הגודל שלה, כי אף אחד לא יודע כמה זמן תמשך המלחמה, וגם לא מה יהיה ההיקף שלה, או מידת הנזק. נכון להיום, הנזק ליכולת הייצור של המשק הוא קטן יחסית, ולכן, עקרונית, המשק יכול לחזור להיקף ייצור מלא ברגע שהמלחמה תגמר. אם זה יהיה המצב גם בסוף הלחימה, אז יכולה להיות התאוששות מהירה אחרי המלחמה.

בנוסף, גם לא ברור מה יהיו ההשלכות על תקציב הביטחון. במשך רוב שנות קיום המדינה, תקציב הביטחון היה התקציב הגדול ביותר של הממשלה. בשנות ה-1970, הוא הגיע לרבע מהתוצר. אבל כבר שנים רבות שהוא התקבע על כמחצית מזה כשחלקו מורכב מסיוע אמריקאי שצפוי לגדול על רקע האמירות של נשיא ארה"ב ג'ו בידן לתמיכה צבאית-ביטחונית בהיקף של 10 מיליארד דולר.

נראה שלפחות בשנים הקרובות, תקציב הביטחון יצטרך לגדול. יהיה צורך לחמש ולצייד מחדש את הצבא, במקום הציוד שהתכלה במלחמה. ברור שיהיה גם צורך להחליף ולשפר חלק מהציוד הקיים (מישהו אמר זלדות ותותחי M109)? מעבר לזה, כנראה שאחת התובנות אחרי המלחמה תהיה שיש צורך להגדיל את היקף הכוחות בסדיר, ולכן הרעיון לצמצם את השירות יירד מהפרק לשנים הקרובות. לכל הדברים האלו יש השלכות ישירות על התוצר ועל רמת החיים, כי הגדלת ההוצאות על ייצור בטחוני תוביל להקטנת ההוצאות על ייצור אזרחי. יש להן גם השלכות עקיפות: ככל שיותר חיילים משרתים בסדיר יותר זמן, כך הם יוצאים מאוחר יותר לאזרחות, ולכן היכולת שלהם לתרום לייצור קטנה יותר.

ההשלכות הללו הולכות להשפיע על ישראל הרבה מאוד זמן. בנוסף, בזמן הקורונה ממשלת ישראל יכלה להגדיל את החובות שלה עם השפעה מינימלית על ההוצאות, מכיוון שהריביות בעולם היו נמוכות מאוד. זאת אחת הסיבות לכך שלמרות שהחוב של המדינה הגיע ללמעלה מ-70% תוצר ב-2021, הוא ירד בשנתיים האחרונות באופן מהיר, עד שחזר לכ-60% תוצר.

אבל כעת, הגידול בהוצאות של הממשלה מגיע בזמן שהריביות בעולם הרבה יותר גבוהות. זה אומר שבשנים הקרובות, חלק גדול מהמיסים שלנו ילך לתשלום חובות. השילוב של גידול בהוצאות הביטחון ובהחזרי חובות אומר שיישאר הרבה פחות כסף למטרות אזרחיות: חינוך, רווחה, בריאות, ספורט, וכו'.

מי שיכול לצמצם את ההשפעות השליליות הוא משרד האוצר. תקציב 2024 הוא כבר לא רלוונטי, ולכן כדאי שבמשרד האוצר יתחילו לעבוד על תוכניות לתקציב חדש. כדאי גם שהממשלה תיידע את הציבור ואת השווקים מה הולכים להיות סדרי העדיפויות שלה בתקציב החדש. האם היא מתכוונת להתמודד עם הגידול בהוצאות על ידי קיצוץ בתקציבים (אם כן, אילו?), או על ידי העלאת מיסים (אילו ובכמה?). ההחלטות האלו הן לא פופולריות, אבל ככל שהן יגיעו יותר מוקדם, השווקים יבינו שהממשלה פועלת כדי לתכנן את היום שאחרי, וייערכו בהתאם. בלי תוכניות כאלו, חברות הדירוג יורידו את דירוג האשראי (וזה לא ייקח להן חצי שנה), והציבור יאבד אמון.

ד"ר אביחי שניר,
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר אילן