כלכלת ישראל ממלחמה למלחמה; מה צריך לעשות כעת כדי שנצמח אחרי המלחמה?

למלחמה יש השפעות כלכליות משמעותיות וההתנהלות כעת של מקבלי ההחלטות היא קריטית להמשך. במקרים רבים היתה צמיחה אחרי מלחמה או מבצע, במקרים אחרים היה ההיפך. צריך להגדיל את ההוצאות של הממשלה, ככה הצמיחה הכלכלית תימשך.  לא צריך להעלות מסים, הם רק יפריעו לתהליך הצמיחה ולא בטוח שיגדילו את סך המסים שיקבל האוצר. 
      צמרת משרד האוצר,   צילום: מירי שמעונוביץ לעמ

ומאיפה יגיע הכסף להגדלת ההוצאות הציבוריות-ממשלתיות? הכסף יגיע מהלוואות מהציבור והגדלת החוב הממשלתי. הבעיה שהריבית כעת גבוהה ועדיין - במצב הנוכחי אי התערבות והגדלת הוצאות ממשלתיות משמעותה סיכון לשפל כלכלי אם המלחמה תתמשך. החוב במונחי תוצר נמוך בהשוואה רב שנתית ובהשוואה למדינות מערביות. אנחנו יכולים לסבול עלייה של החוב ביחס לתוצר. מעבר לכך, אי התערבות ממשלתית משמעותה פגיעה בצמיחה ובתוצר ולכן החוב במונחי תוצר יעלה. אם תהיה התערבות אז החוב יגדל וגם התוצר צפוי לגדול ולכן החוב במונחי תוצר דווקא עשוי להיות נמוך יותר ביחס למצב של אי הגדלת הוצאות. כמו כן האמריקאים צפויים להעביר סיוע ואפשר להקטין את החוב כשייכנסו כספים אלה.
 

כלכלת ישראל - ממלחמה למלחמה

ניתן לחלק את האירועים המלחמתיים בישראל בעבר למלחמות ולמבצעים, שבעקבותיהם הגיבה הכלכלה הישראלית בתנודתיות הקשורה בין היתר לפעילות המלחמתית, לפעילות הממשלה, לשינויים בגודל האוכלוסייה ולגורמים נוספים אחרים. בעקבות חלק מן האירועים המלחמתיים עלה שיעור צמיחת התוצר בעוד שאירועים מלחמתיים אחרים הובילו לירידה בתוצר.

אנסה לחלק את האירועים המלחמתיים לשני הסוגים ולבחון את השינוי שחל בהוצאה הממשלתית ובצמיחת הכלכלה הישראלית בעקבות אירועים אלה. ראשית אציין את האירועים המלחמתיים שבעקבותיהם עלה התוצר המקומי הגולמי: לאחר מלחמת סיני ב-1956 שנמשכה כשבוע וכך גם לאחר מלחמת ששת הימים שבעקבותיה נפתחה מלחמת ההתשה שנמשכה שלוש שנים, מ-1967 ועד 1970, צמחה הכלכלה הישראלית בשנים שלאחר המלחמות בשיעורים גבוהים יחסית (בשנת 57 גדל התוצר הישראלי ב-3.6% ובשנת 1968 גדל ב-11.6%), ובמקביל בשנים אלו חלה עלייה ניכרת במספר העולים עקב גלי עלייה מרחבי העולם לישראל כן הממשלה הגדילה באופן ניכר את הוצאותיה (ב- 4.2%, ב-1957 וב-8.7% ב-1968), גורם שהשפיע על היקף הפעילות הכלכלית ועל הצמיחה הכלכלית.

מלחמת לבנון השנייה פרצה ביולי 2006 ונמשכה כמעט ארבעה חודשים, בעקבותיה בשנים 2006 ו-2007, התוצר הישראלי צמח בקצב גבוה יחסית (עלה בכ-4.1% בשנת 2007), והממשלה הגדילה את הוצאותיה בשיעור גבוה מזה שבשנים הקודמות (הוצאותיה עלו בכ-3.5% לעומת השנה הקודמת).

לעומת אירועים מלחמתיים אלו היו לא מעט אירועים מלחמתיים שבעקבותיהם ירדה או התמתנה הצמיחה הכלכלית בישראל: בעקבות מלחמת יום הכיפורים שפרצה ב-1973 וארכה כ-20 יום בחזית המצרית כשבחזית הסורית נפתחה מלחמת התשה שארכה כחצי שנה, התמ"ג גדל בשיעורים פחותים בהרבה בהשוואה לצמיחתו בשנים שקדמו למלחמה (ב-1972 צמח התוצר בכ-8.6% ואילו בשלוש השנים שלאחר המלחמה צמח בממוצע ב-1.7% בלבד לשנה) . ההוצאה הממשלתית שגדלה בשנת 73 בכארבעים אחוזים, הייתה תנודתית בשנים שלאחר המלחמה (כשבשנים 1975-1977 ירדה בכ-10% בממוצע בשנה).

גם אחרי מלחמת לבנון הראשונה(של"ג) שפרצה ב- 1982 ונמשכה כ-3.5 חודשים, חלה ירידה בצמיחה הכלכלית,  כשלאחרי המלחמה שהו כוחות צה"ל בלבנון עד 1985 שבה התקיימה נסיגה, ובשנים העוקבות נמשכה הנסיגה, עד לנסיגה הסופית מרצועת הביטחון בשנת 2000. בשנים 1982-1985 קצב צמיחת התוצר היה נמוך מאוד (עלה בממוצע בפחות מ-1% לשנה) והוצאות הממשלה ירדו במונחים ריאליים (ירדו בממוצע של כ 0.5% לשנה בשנים אלה). חשוב להדגיש שגם אירועים מלחמתיים גדולים עשויים להשפיע על התוצר ובישראל התרחשו מספר מבצעים משמעותיים: האינתיפאדה הראשונה שפרצה בסוף 1987 ונמשכה כארבע שנים ודעכה ב-1991בעקבות מלחמת המפרץ. בשנים העוקבות למועד פריצת האינתיפאדה (1988-1989) חלה התמתנות ניכרת בצמיחת התוצר וכן הממשלה הקטינה את הוצאותיה בשיעור ניכר במונחים ריאליים (ההוצאה גדלה ב-0.75% בממוצע בשנתיים אלו לעומת כ-4.5% בשנת 1987). מבצע חומת מגן ב-2002 ארך כחודש וחצי שלהם קדמו חודשים ארוכים של אירועי טרור קשים בכל רחבי ישראל. בשנה שלאחר המבצע (2003) ירד התוצר במונחים ריאליים (ירד ב-0.4%) וההוצאה הממשלתית בשנת 2003 ירדה ב-1.9% לעומת השנה הקודמת.

מבצע עופרת יצוקה התקיים בעזה בסוף שנת 2008 ונמשך כעשרים יום אל תוך שנת 2009, שנה שבה ירד התוצר במונחים ריאליים, למרות גידול שחל בהוצאה הממשלתית בשנה זו (גדלה ב-4.1%). מבצע עמוד ענן התקיים בשנת 2012 ונמשך כשמונה ימים. בשלוש השנים העוקבות למבצע זה חלה ירידה בשיעור צמיחת התוצר (גדל ב-1.5% בממוצע לשנה בשלוש השנים העוקבות למבצע) במקביל לעלייה קלה בשיעור הגידול של ההוצאה הממשלתית (3.3% גידול לשנה בשלוש השנים העוקבות). מבצע צוק איתן התקיים בשנת 2014 בעזה ונמשך יותר מחודש וחצי. בשנת 2015 התוצר גדל בשיעור אפסי, זאת במקביל לעלייה אפסית בהוצאה הממשלתית במונחים ריאליים.
 

הפתרון להאטה הכלכלית

חשוב להתייחס לשינויים שחלו בתוצר המקומי הגולמי הישראלי תוך בחינת השינויים בהוצאה ממשלתית בשנים שבהם התרחשו המלחמות והמבצעים הגדולים, וראוי גם להבין שהמלחמות מהוות רק מרכיב אחד מתוך גורמים שונים העשויים להשפיע על התוצר הישראלי, תוצר המושפע משינויים טכנולוגיים ושינויים מבניים, מגאות ושפל עולמיים, ממדיניות ממשלתית המכוונת במקרים מסוימים להפחית את רמת האינפלציה או להשיג יעדים כלכליים וחברתיים המתנגשים עם הגידול בתוצר או ממתנים את קצב צמיחתו. עם זאת הנתונים מראים בבירור שגידול בהוצאות הממשלה בשנים העוקבות למלחמות ולמבצעים מיתן את הירידה בתוצר.

ריכוז נתונים בזמן מלחמות ומבצעים:

לנוכח הנתונים הללו, ולנוכח ההערכות שהמלחמה הנוכחית תיארך מספר חודשים לכל הפחות, הממשלה חייבת להגדיל את הוצאותיה באופן משמעותי כדי לפצות על הזעזוע הכלכלי הניכר שעובר על המשק בעקבות גיוס המילואים הניכר, שמוביל לירידה במספר העובדים במשק, זאת במקביל להתמתנות פעילויות כלכליות רבות עקב מצב המלחמה. מצבה הכלכלי של ישראל שפיר מהבחינה הפיננסית, היקף החוב הממשלתי במונחי תוצר נמוך כיום בהשוואה רב שנתית וממשלת ישראל יכולה וצריכה להגדיר בהקדם האפשרי את היקף תוספת התקציב המשמעותית הנדרשת כעת לשם תמיכה בסקטורים שנפגעו וייפגעו מן המלחמה.

ראוי עוד להדגיש שהממשלה פעלה באופן ראוי ונכון בתקופת הקורונה, שבה הגדילה את הגרעון התקציבי ואת חובה באופן ניכר, וכן את החוב הממשלתי במונחי תוצר, פעילות שסייעה מאוד למשק הישראלי לצאת מן המשבר. ואכן לאחר תקופת הקורונה ובעקבות הצמיחה הכלכלית שהתרחשה ירד החוב הממשלתי במונחי תוצר כיום אל מתחת לרמה שהתקיימה בשנת 2019, שנת טרום תקופת הקורונה.

פרופ' נסים בן דוד הוא נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי בעכו.