מה יקרה לאינפלציה ולריבית בישראל ובמה זה תלוי?

המלחמה הכניסה את החזאים לבלבול בשני נושאים. לכולם ברור שהתוצר עומד לרדת, כולם מבינים שרמת החיים עומדת לרדת, שהוצאות הממשלה הולכות לגדול בצורה משמעותית, ושהגירעון הולך לעלות. אבל שתי השאלות הגדולות הן מה יקרה לאינפלציה, ומה יקרה לריבית.

הסיבה שהתשובות לשאלות הללו פחות ברורה נובעת מכך שבמקרה של התוצר, רמת החיים והוצאות הממשלה, יש רק כוח אחד שפועל עליהם. כאשר יותר מ- 300 אלף איש מגויסים למילואים, אזורים נמצאים תחת מתקפת טילים שמשבשת את שגרת החיים, ובתי הספר לא חזרו לשגרה מלאה, ברור שכושר הייצור של המשק נפגע ולכן התוצר ורמת החיים ירדו. ברור גם שהממשלה תצטרך להגדיל הוצאות כדי לממן את הצבא, וכדי לשלם לאנשים ולעסקים שנפגעו מהמלחמה.

אבל האינפלציה תלויה בשני כוחות: היצע, וביקוש. בצד ההיצע, יש פגיעה בגלל המלחמה. זה קורה בגלל שחלק מהייבוא לארץ נפגע, בגלל שהדולר מתחזק, בגלל שהייצור בארץ נפגע, וגם בגלל קמפיינים נגד ייבוא מחו"ל ובעד הגנה על היצרנים המקומיים. מהצד השני, פחות ברור מה המלחמה עשתה לביקוש. בשלב הראשון, הייתה עלייה בביקוש, בעיקר למוצרים שנתפסו הכרחיים כמו מזון, מים, וחטיפים לילדים. אבל ככל שהמלחמה ממשיכה ואנשים מבינים שההכנסות שלהם נפגעות, גם הביקוש יורד.

מה יקרה לאינפלציה תלוי בשילוב של שני הכוחות האלו. לפחות בשלב הראשון, נראה שהעלייה בביקוש תשפיע באופן חזק יותר. כך שהאינפלציה של חודש אוקטובר תהיה כנראה גבוהה יחסית. מה שעוד ידחוף את האינפלציה של אוקטובר כלפי מעלה זאת עובדה טכנית. יש מוצרים רבים שהביקוש להם ירד באופן משמעותי בשל המלחמה. בין היתר, זה כולל שירותי בידור, תרבות, ספורט, טיסות לחו"ל וכדומה. המחיר של השירותים הללו היה אמור לרדת בגלל הירידה בביקוש. אבל מכיוון שהשירותים הללו אינם זמינים בשל המצב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תיאלץ לזקוף את המחירים שלהם, מה שאומר שההשפעה שלהם על המדד הקרוב תהיה אפס. זה ישאיר יותר מקום להשפעה של סעיפים שההשפעה שלהם צפויה להיות חיובית.

ככל שיעבור זמן, ההשפעה של הירידה בהכנסות תהפוך להיות יותר משמעותית, ואז המחירים אמורים להתחיל לרדת. אבל זה תלוי בשלושה דברים: אחד, במה יקרה לשער הדולר, השני, עד כמה הייבוא יגדל, והשלישי, עד כמה הממשלה תתערב כדי לפצות משקי בית על הפגיעה בהכנסות. שלושת הדברים הללו תלויים אחד בשני: ככל שהממשלה תתערב פחות, שער הדולר יעלה פחות. כלומר, ככל שהממשלה תתערב פחות, המחירים יוכלו לרדת ביותר. אם הממשלה תתערב, ייתכן בהחלט שהמחירים אפילו ימשיכו לעלות.

למעשה, מבחינת האינפלציה, הסיכון הגדול הוא שאחרי המלחמה הממשלה תרגיש שהיא בעמדת חולשה ותנסה לרצות את הציבור באמצעות הזרמה של כספים. אם זה יקרה, הגירעון של הממשלה יגדל, והתוצאה תהיה עלייה באינפלציה. למעשה, זה בדיוק מה שקרה אחרי מלחמת יום הכיפורים: ממשלה חלשה שהוציאה כסף בלי הגבלה, והובילה את האינפלציה לרמות שיא. אז אם הממשלה רוצה להימנע מלהחמיר את המשבר, כדאי שהיא תוציא כסף בחסכנות, גם אם יהיו לזה מחירים פוליטיים.

לגבי הריבית, יש מי שחושבים שקשה לחזות מה שיקרה לריבית בגלל שמה שיקרה לריבית הוא לכאורה תמונת מראה של מה שיקרה לאינפלציה. לפי הגישה הזאת, לבנק ישראל יש שתי מטרות עיקריות. ראשית, הוא צריך לשמור על יציבות מחירים. שנית, הוא צריך לתמוך בתעסוקה. כרגע, החשש שלו הוא מאינפלציה, ולכן הוא חייב להחזיק את הריבית גבוהה יחסית. אם הוא יראה שהאינפלציה נשארת תחת שליטה, הוא יוכל לפנות לטיפול בתעסוקה, ואז הריבית כנראה תרד.

אבל אני לא חושב שזה יקרה. כרגע הריבית בארה"ב גבוהה יחסית, ולא נראה שהיא עומדת לרדת הרבה בזמן הקרוב. כל עוד הריבית בארה"ב לא יורדת, לבנק ישראל יהיה קשה מאוד להוריד את הריבית פה, גם אם האינפלציה תישאר תחת שליטה. כי ברגע שהריבית בארץ תרד בזמן שבארה"ב היא נשארת ללא שינוי, זה יאותת לשווקים שבנק ישראל חושב שישראל זה מקום בטוח יותר מאשר ארה"ב. במצב הנוכחי זה לא נשמע סביר, ולכן זה יוביל להתחזקות של הדולר מול השקל, ואז האינפלציה תעלה.

כדי למנוע תרחיש כזה, בנק ישראל יהיה חייב להשאיר את הריבית סביב הריבית של ארה"ב, גם בתרחיש הטוב ביותר שבו האינפלציה נשארת תחת שליטה, והגרעון הממשלתי גדל רק בגלל הוצאות נחוצות. בתרחיש הפחות טוב, הממשלה תנסה לרצות את הציבור על ידי הזרמה של כסף, ולבנק ישראל לא תישאר ברירה אלא להעלות את הריבית. אז בזמן שמה יקרה לאינפלציה זאת שאלה שהתשובה לה תלויה במידה רבה בממשלה, מה יקרה לריבית יותר קל לחיזוי: במקרה הטוב היא תרד מעט, ובמקרה הרע, תעלה די הרבה.

ד"ר אביחי שניר
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן