העלות הכלכלית של היעדרויות מהעבודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"

אנחנו כבר יודעים שהעלות של מלחמת חרבות ברזל תהיה גבוהה וכבדה על המשק הישראלי - רק אתמול דיווח האוצר על כך שהגירעון החודשי זינק ב-19.8 מיליארד שקל לעומת השנה שעברה - היום בנק ישראל מפרסם ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר לגבי החלק של היעדרויות מהעבודה בהשפעה על הכלכלה הישראלית.

על סמך הנחות ועיבודים ראשוניים, בבנק ישראל מניחים שהעלות השבועית הכוללת של היעדרויות מהעבודה בנקודת הזמן הנוכחית היא כ-2.3 מיליארד שקל לשבוע (המהווים כ-6% מהתוצר השבועי) – כחצי מיליארד שקל בגין גיוס נרחב של חיילי מילואים, כ-590 מיליון בגין היעדרות של כ-144 אלף תושבים ביישובים שהושפעו ישירות מהלחימה (בצפון ובדרום), וכ-1.25 מיליארד בגין סגירה מלאה של מערכת החינוך, כפי שהיה בשבועיים הראשונים של המלחמה (היעדרות של כ-310 אלף הורים עובדים ועבודה ביעילות מופחתת של 210 אלף הורים עובדים נוספים). פתיחתה החלקית של מערכת החינוך עשויה להפחית מעלות זו. הסכום הכולל מתקבל לאחר קיזוז כפילויות.

חיילי המילואים

על פי דיווחים בתקשורת, ב-10.10.2023 אישרה הממשלה לצה"ל לגייס עד 360 אלף חיילי מילואים. לצורך החישובים ומתוך שמרנות, בבנק ישראל מניחים כי לא כל המכסה גויסה בפועל עד שלב זה, וכן שחלק מאנשי המילואים שגויסו יכולים להמשיך לקיים פעילות כלכלית גם בעת הגיוס (עבודה מרחוק, קשר עם המשרד, סבבי התרעננות וכדומה). בהתאם לכך בנק ישראל יוצא מנקודת הנחה כי מספר אנשי המילואים האפקטיביים הוא כ-50% עד 60% ממספר האמור. להערכת בנק ישראל, כאמור, העלות השבועית של היעדרות חיילי מילואים מעבודתם היא כחצי מיליארד שקל.

היעדרויות של תושבי קו העימות שפונו או התפנו מבתיהם

תושבי האזורים הנפגעים, כ-144 אלף עובדים, נעדרים מעבודתם. העלות הכלכלית השבועית בגין היעדרות זו היא כ-590 מיליון ש"ח.

החישוב מתבסס על נתוני היישובים, בצפון ובדרום, שבהם פונו או התפנו יותר מ-10% מהתושבים, על פי נתונים ליום 25/10/2023. במרבית היישובים האמורים שיעור הפינוי מטעם פיקוד העורף היה גבוה מ-80%. בחלק מהיישובים, ובפרט בערים, ישנם תושבים נוספים, שמצאו חלופות פינוי אחרות. על כן בבנק ישראל מניחים כי למעשה כל התושבים ייעדרו מעבודתם, נוסף על מחצית מתושבי העיר אשקלון.

כמו כן בבנק ישראל מניחים שמי שיכול לעבוד מרחוק אכן עושה זאת ואינו נעדר מהעבודה למרות הפינוי. משמע שבנק ישראל מחשב את מספר הנעדרים מתוך אלו שאינם יכולים לעבוד מהבית. ואולם על פי התרחיש הפסימי בבנק ישראל מניחים שיעילות העבודה מרחוק של תושבי האזור בתנאים הקיימים היא 50% מיעילותם הרגילה.סך העלות השבועית בתרחיש הפסימי היא כ-590 מיליוני שקל - כ-550 מיליון בגין היעדרות של 144 אלף עובדים וכ-40 מיליון בגין אובדן יעילות כתוצאה מעבודה מרחוק.

בנק ישראל בחן תרחיש נוסף, אופטימי, שבו היעדרות העובדים מצומצמת יותר. בתרחיש זה אנו מניחים שרק 70% מתושבי הדרום ייעדרו מעבודתם, וכן 50% מתושבי היישובים בצפון ו-40% מתושבי העיר אשקלון. בתרחיש זה בבנק ישראל מניחים שיעילות העבודה מהבית היא 80% מהיעילות הרגילה. בהנחות אלו העלות השבועית היא כ-360 מיליוני שקל - 345 מיליון בגין היעדרות של 91 אלף עובדים וכ-15 מיליון בגין אובדן יעילות בעבודה מרחוק. במצב הנוכחי התרחיש האופטימי נראה סביר פחות. ואולם, אם ימצאו פתרונות פינוי קרובים יותר למקומות העבודה, תגדל הסבירות שחלק מהתושבים המפונים יוכלו לשוב לעבודה עוד לפני תום המלחמה, או לפני שיפור משמעותי במצב הביטחוני.

היעדרויות של הורים לילדים בשל סגירת מערכות חינוך

עלות השכר המקושרת עם השגחה על ילדים בשל סגירת מערכת החינוך היא כ-1.25 מיליארד שקל. העלות נובעת מהיעדרות הורים (כ-310 אלף עובדים) או עבודה מהבית, ביעילות מופחתת, תוך כדי השגחה על הילדים.

הערכת עלות זו מתאימה למצב שבו מרבית מוסדות החינוך סגורים או פועלים במתכונת מצומצמת מאוד, אשר אינה מאפשרת להורים לעזוב את הבית לשעות ארוכות ולעבוד באופן סדיר. סביר שפתיחתה החלקית של מערכת החינוך צמצמה את העלות. אולם ניתן להניח כי הירידה בעלות אינה פרופורציונאלית לחלוטין, משום שיש מתאם בין פתיחת מוסדות החינוך לבין המצב הביטחוני ברשות המקומית שבה הם פועלים: סביר להניח שמוסדות החינוך נפתחים קודם כול ביישובים שבהם הסכנה הביטחונית נמוכה יותר, ובאלה יש להורים חלופות רבות יותר להשגחה על הילדים.

בבנק ישראל מניחים כי בעת סגירת מוסדות החינוך, בכל משק בית שיש בו ילדים עד גיל 14 הורה אחד יישאר בבית. משקי הבית הרלוונטיים לניתוח שלנו הם משקי בית שבהם יש זוג הורים ששניהם עובדים, וכן משקי בית שבהם הורה יחיד, והוא עובד.

בכ-20% ממשקי הבית ישנם בני נוער בני 17-15, שבמקרים מסוימים יכולים להחליף הורה בהשגחה על ילדים צעירים יותר. כמו כן, ניתן להניח שבחלק ממשקי הבית הנותרים נמצאו פתרונות אחרים להשגחה על ילדים. לכן בנק ישראל מניח כי ב-30% ממשקי הבית שיש בהם ילדים ואין בהם מורים או עובדים מהבית ההורים יוכלו לעבוד כרגיל ולא ייעדרו מעבודתם. בהנחה זו מספר הנעדרים והעלות יצטמצמו בהתאם, לכ-310 אלף נעדרים. נוסף על אלה ישנם כ-210 אלף משקי בית שבהם ההורים יכולים לעבוד מהבית תוך כדי השגחה על ילדים, ביעילות מופחתת.