בנק ישראל מנסה לעצור את בצלאל סמוטריץ' - אין מספיק כסף למלחמה; צריך לעצור הוצאות ולבטל הסכמים קואליציוניים

המלחמה בישראל נמשכת וההשפעות הכלכליות שלה כבר ניכרות לעין בכל פינה. נראה שמקטן ועד גדול - כולנו נפגעים כלכלית. המדינה תיכנס לגירעון של לפחות 5% השנה ו-5.5% בשנה הבאה, אבל זו תחזית כנראה אופטימית. הגירעון יכול לעלות בכמה אחוזים יותר מההערכה הזו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הכל תלוי במשך הלחימה כשמדי יום היקף הנזקים הכלכלי עולה.  

ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסם מחקר ותובנות פיסקליות  (תקציביות) עדכניות, והמלצות למדיניות בנוגע להתאמות בתקציב 2023. על פי הבדיקה -  ישראל נכנסה למלחמה במצב פיסקלי איתן: יחס החוב לתוצר ירד במהרה לאחר הקורונה מ-71 ל-60 אחוזי תוצר, בזכות הצמיחה הגבוהה וגידול מהיר בהכנסות המדינה. אלא שבין הסעיפים יש ביקורת קשה כלפי האוצר שלא צמצם את התקציב, לא עצר את ההסכמים הקואליציוניים המיותרים (לא הכל מיותר), לא הכין כרית ביטחון ומקורות לפגיעה העתידית בכלכלה והעריך בחסר את עלויות המלחמה. אם תרצו - בנק ישראל נגד האוצר (ולא בפעם הראשונה).

 אי הסכמות ועימותים - לא בפעם הראשונה

על פי ד"ר ברנרד והכלכלנים הנוספים שהכינו את המחקר, התקציב שאושר בתחילת שנת 2023 אפשר את המשך הפחתת יחס החוב הציבורי לתוצר. מסגרת התקציב השמרנית שאושרה בתחילת 2023 הייתה נמוכה במונחי תוצר ביחס להוצאות ערב הקורונה, כך שהגירעון התקציבי בשנים 2023–2024 היה צפוי להסתכם בשיעור נמוך של פחות מ-2 אחוזי תוצר. גם הסכמי השכר הרב-שנתיים המתונים שנחתמו במגזר הציבורי תרמו לעמידות הפיסקלית.
 

עלות המלחמה - כל מספר זוכה, יכול להגיע ל-200 מיליארד שקל

למלחמה שנפתחה במתקפה הרצחנית של החמאס ב-7 לאוקטובר יש היבט פיסקלי לא מבוטל. היא כבר הובילה לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון, והיא מצריכה סיוע לתושבים המפונים ולמשפחות הנפגעים והנעדרים, עיבוי של מערכי החירום וההצלה, וחיזוק של מערך השירותים הציבוריים על מנת לתת מענה לכלל האוכלוסייה. במקביל, ההכנסות ממסים צפויות לקטון בשל ההשפעות השליליות של המלחמה על הפעילות הכלכלית. בנוסף לפעילות הישירה של הממשלה נדרש סיוע למגזר העסקי, שיתמוך ביכולת של עסקים - בעיקר עסקים קטנים ובינוניים שהיקף פעילותם נפגע - לעמוד בהוצאות, לצלוח את התקופה הנוכחית ולחזור לפעול במהירות כשהנסיבות הביטחוניות יאפשרו זאת. נדרש גם סיוע לעובדים שמעסיקיהם צמצמו את פעילותם, וזה ניתן באמצעות הגמשת מנגנון החל"ת ותנאי הזכאות לדמי אבטלה.

"המשק נבחן על ידי השווקים לא רק בהסתכלות לטווח הקצר, אלא גם לטווח הבינוני והארוך. ההשלכות הפיסקליות של המלחמה צפויות ללוות אותנו גם בטווח הבינוני. מצד אחד, הוצאות הלחימה וחידוש המלאים של הצבא יסתיימו, וההוצאות האזרחיות ידעכו בהדרגה עם התאוששות המשק וסיום השיקום המאסיבי של היישובים שנהרסו וסיוע החירום לתושביהם", אומרים בחטיבת המחקר. "מצד שני, סביר מאוד שהוצאות הממשלה יגדלו בשל עלייה פרמננטית בהוצאות הביטחון וגידול בתשלומי הריבית עקב העלייה ברמת החוב הציבורי והתייקרותו. הוצאות אלו צפויות להיות קטנות בהרבה מהעלויות הנוכחיות של הלחימה אך, כאמור, הן יימשכו לאורך זמן".

עלות המלחמה כמובן תלויה במשך הלחימה, אבל מדברים על עלות של כ-100 מיליארד שקל עד דצמבר ועלות כוללת שיכולה להגיע ל-200 מיליארד דולר. עד עכשיו העלות מוערכת בכ-50-60 מיליארד דולר. יש גם עלות עקיפה - הפסדים של פירמות, עסקים ועוד. 

הסכומים האלו צריכים מקורות. לפני שמחלקים כסף למפונים מאשקלון ופיצויים לעסקים בתל אביב, צריך לדעת שיש מישהו שדואג לגירעון הזה. באוצר אומרים שהכל בשליטה, בנק ישראל ברמז עבה שזה לא ממש כך. 
 

התאמות לתקציב 2023 

כלכלני בנק ישראל מסבירים כי לצד הצורך לתת מענה תקציבי לצרכים שיצרה המלחמה, גם בעתות חירום יש חשיבות רבה לשמירה על מסגרת פיסקלית אחראית. מאז פרוץ המלחמה עלתה פרמיית הסיכון של ישראל, שבאה לידי ביטוי בעליית מרווח התשואות לעומת אגרות חוב אמריקאיות מקבילות ובעליית מחירי ה-CDS. השווקים הפיננסיים בישראל מאופיינים בתקופה הנוכחית בתנודתיות רבה ושלושת חברות הדירוג הודיעו על בחינה של האפשרות להוריד את דירוג האשראי של ישראל. בנוסף, ההסתברות להתרחבות המלחמה אינה זניחה, והתרחבות כזאת תפגע עוד יותר בפעילות ותדרוש משאבים תקציביים נוספים.

כמו כן, כדי לממן את עלויות המלחמה הצפויות בשנה זו, שר האוצר הודיע כי בכוונתו להביא לאישור הממשלה הגדלה של תקציב המדינה לשנת 2023 בכ-31 מיליארד שקל: 22 מיליארד למשרד הביטחון ועוד 9 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות. התוספת המתוכננת להוצאות האזרחיות משקפת הרחבה תקציבית של 13 מיליארד שקל, כמענה לצרכי התמודדות המשק עם המלחמה, לצד צמצום הוצאות אחרות בסך 4 מיליארד שקל (מתוכו כ-600 מיליון הם ממקורות שלא פורטו ושלא ברור אם הם אכן זמינים).

אלא שכלכלני הבנק מסבירים כי העלות הפיסקלית הכוללת של המלחמה בשנת 2023 אינה מסתכמת רק ב-35 מיליארד שקל שצוינו לעיל (22 מיליארד לביטחון ו-13 מיליארד בהוצאות אזרחיות) ובנוסף יש לממשלה הוצאות שימומנו מקרן הפיצויים. "אלו כוללות פיצויים על נזק ישיר לרכוש, נזק עקיף לעסקים במרחק של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, ליישובי רמת הגולן וליישובי קו העימות בצפון, ואת מענקי ההמשכיות העסקית לעסקים בשאר הארץ. עלות כל אלו מוערכת בכ-15 מיליארד שקל כבר בשנת 2023, סכום נמוך במקצת מסך יתרת קרן הפיצויים ערב המלחמה.

מכיוון שהקרן צפויה להיות מנוצלת כמעט במלואה כבר על בסיס ההתחייבויות הקיימות, הרי שככל שיידרשו הוצאות נוספות מסוג זה בהמשך השנה או בשנת 2024, הממשלה תצטרך לממן אותן מתקציבה. יתר על כן, מכיוון שמדובר בקרן רישומית בלבד, על הממשלה לגייס חוב גם כנגד ההוצאות הנרשמות כנגד הקרן".
 

קיצוץ קטן מהנדרש - יוביל לפגיעה באמון במדיניות הממשלה

עוד נטען כי היקף הקיצוץ התקציבי המוצע כרגע, 4 מיליארד שקל, אינו גדול וככזה תרומתו לחיזוק האמינות במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה מוגבלת. ככל שהממשלה מעריכה שזהו הקיצוץ המירבי שאפשרי בשלב זה של השנה, חשוב שהיא תחליט כבר בעת אישור התוספת לתקציב 2023, גם על ביטול חלק מההוצאות המתוכננות לשנת 2024, למרות שהתוכנית היא שעיקר הדיון על תקציב 2024 יידחה מעט. "בחינה של סעיפי התקציב מצביעה על הפחתות אפשריות בהיקף של כ-8 עד 10 מיליארד שקל ב-2024. יתר על כן, מכיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים בשנת 2024, וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי".

"יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך. כאמור, לחלק ניכר מהסכומים שנכללו בהסכמים הקואליציוניים יש אופי מתמשך: אלו תשלומים שלאחר שיאושרו יהיה קשה מאוד לבטלם בשנים הבאות. בעוד שגודלם של סכומים אלה ביחס לסך הוצאות המלחמה אינו גדול, היקפם ביחס לגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הממשלה הוא משמעותי הרבה יותר ולכן הפחתתם תתרום לעמידות הפיסקלית ארוכת הטווח".