רשתות המזון בחודש שיא - הישראלים אגרו מזון וקנו אוכל לחיילים: זינוק של 16.7% בהוצאות

הישראלים נלחצו ממאורעות ה-7 באוקטובר, פתחו את הלב והארנק בזמן המלחמה ורצו לרכוש במהלך אוקטובר מוצרי צריכה בהיקף כולל של 5.2 מיליארד שקל - 745 מיליון שקל יותר מחודש ממוצע ב-2023. הנתונים עולים מסקר של חברת המידע הקמעונאי סטורנקסט. מדובר על זינוק של 16.7% ברכישות מוצרים ברשתות מוצרי הצריכה (Fast-moving consumer goods - FMCG).
 

אוגרים מזון וקונים לחיילים

הנתונים אותם אספה סטורנקסט מצביעים על כך שהפחד מטילים הוביל את הישראלים שנדבקו לטלוויזיה והממ"ד לרוץ לרכוש את מוצרי הצריכה בעיקר בחנויות הקרובות לביתם. עיקר הגידול התרחש בשבוע הראשון של המלחמה, כשמחזורי הרכישה בו זינקו ב-46%. לאחר מכן הישראלים ראו שטרם החלה חזית צפונית נוספת ואז נצפתה ירידה והתייצבות מתונה בצריכת המוצרים - מגמת ירידה שממשיכה עד היום.

לקוחות סטורנקסט מהווים למעלה מ-85% מסך המכר בשוק ה-FMCG בישראל. עם לקוחות סטורנקסט נמנות הרשתות הקמעונאיות הגדולות שופרסל, קארפור רמי לוי ויוחננוף, הספקיות שטראוס, תנובה, אסם וקוקה קולה, וכן בנקים, חברות ביטוח.

סטורנקסט נמכרה בספטמבר האחרון לקרן Israel Growth Partners (IGP) לפי שווי של כ-200 מיליון שקל. לאורך כל השנה, החברה אוספת מידע בזמן אמת מ-2800 חנויות המורכבות מרשתות ארציות, רשתות פארם, סופרמרקטים, מינימרקטים וחנויות נוחות. חנויות אלו משדרות את נתוני הממכר בזמן אמת מהקופות למערכת סטורנקסט.

מהנתונים אותם אספה החברה ושהגיעו לידי ביזפורטל, עולה כי במהלך באוקטובר נרשם זינוק חד של 14% בממכר השבועי הממוצע שהסתכם בשבוע הלחימה הראשון בסכום כולל של כ-1.2 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לממוצע בסך 1 מיליארד שקל לאורך שבוע סטנדרטי ב-2023.

הלב הרחב של הישראלים שרצו לאסוף תרומות לחיילים ולמפונים, כמו הפאניקה שנגרמה בשל הנחיות פיקוד העורף להצטיידות במרחבים המוגנים - הובילה לזינוק חד ברכישות מוצרי מזון וטיפוח. את גודל הבהלה ניתן היה לראות בעיקר בשבוע הראשון של הלחימה - אז נרשם זינוק של 45%  בממכר השבועי במוצרי הצריכה שהסתכם לסכום כולל של 1.547 מיליארד שקל.

איזה מוצרים "נהנו" מהפאניקה? תחום המזון בער והציג את העלייה השבועית הממוצעת החדה ביותר בהיקף 17. באוקטובר כולו נרשם זינוק חד של 46% חל ברכישות השימורים, עליה חדה של 33% ברכישות המאפים המתוקים והמלוחים.

במכירות מוצרי הטיפוח חלה עליה ממוצעת שבועית חדה של 11% בממוצע. מבט יותר ממוקד מראה כי התחולל באוקטובר זינוק של 27% ברכישות מוצרי היגיינה וטיפוח הגוף. מוצרי היגיינת הפה רשמו עליה של 23%, רכישת מוצרי שטיפת כלים עלו ב-17%.

לא כל המוצרים שגשגו. מוצרים אשר משמשים את הישראלים לאירוח רשמו ירידה חדה של 22% באוקטובר. השהייה בבתים הובילה גם לגידול חד של 7.5% במוצרי הבית ועליה קלה של 5% בענף המשקאות.
 

המרוויחות הגדולות

לא כולם הרוויחו באופן שווה מהבהלה. המרוויחות הגדולות מגל הרכישות הן החנויות הממוקמות בקרבת אזורי מגורים. חנויות אלו רשמו זינוק של 31% בממכר הממוצע השבועי שהסתכם ב-139 מיליון שקל. רשתות הדיסקאונט גלגלו מחזור ממכר שבועי ממוצע במלחמה בסך 623 מיליון שקל - כ-10% יותר מהיקף הממכר בשבוע סטנדרטי ב- 2023.

שוק חנויות הדיסקאונט הפרטיות רשמו גידול של 21% בממכר שהסתכם ב-154 מיליון שקל. המינימרקטים הקטנים רשמו גידול של 17% בממכר השבועי שהסכם ב-125 מיליון שקל בהשוואה ל-107 מיליון שקל בשבוע סטנדרטי. בשל השהייה בבתים והכבישים הריקים במהלך השבועות הראשונים ללחימה חנויות הנוחות ספגו ירידה של 15% בממכר שהסתכם בסכום של 26 מיליון שקל בהשוואה ל -31 מיליון שקל בשבוע רגיל ב- 2023.

החנויות ניצלו את הבהלה של הישראלים, שרצו להצטייד בכמויות גדולות של מוצרים גם בקטגוריות ובמותגים בהם לא התקיים מבצע באותו שבוע. הבהלה הובילה למצב שהיקף המכר תחת מבצע במהלך המלחמה ירד ל 28%, אולם בהתחשב במכר החריג בשבועות המלחמה החנויות הציגו עליה של 36% במכר תחת מבצע שהסתכם ב-438 מיליון שקל.
 

המבצעים בוטלו - המחירים עלו

המלחמה החלה כשמבצעי המכירות של החגים עמדו להסתיים. הרשתות תמיד מגלגלות מבצעים, אם כי בתקופת החגים הם משמעותיים יותר. אלא שהפעם - המבצעים בוטלו ולא חודשו. המשמעות היא שבמקביל לגידול במכירות גם הרווחיות של הרשתות תעלה. צפוי שזה יתבטא בדוחות הכספיים של שופרסל, רמי לוי ונוספות.