נתניהו וסמוטריץ' סיכמו: הנגיד ממשיך לקדנציה נוספת

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיכמו על הארכת כהונתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לקדנציה נוספת. ההחלטה תובא לאישור הממשלה בישיבתה הקרובה. כהונתו של ירון הייתה אמורה להסתיים ב-23 בדצמבר, בתום חמש שנים, אך הוא המתין לפניה רשמית מצד ראש הממשלה או שר האוצר בנוגע להארכתה. פרופ' ירון כנראה לא יגיד לא, אבל הוא לא מרוצה, במילים עדינות, מהממשלה ושר האוצר. התקשורת ביניהם כלפי חוץ איכשהו סבירה, מתחת לפני השטח, יש סכינים. הנגיד מתעקש לאורך זמן ממושך להשאיר את הריבית גבוהה, הסיבות והשיקולים כלכליים, אבל אנחנו במלחמה עכשיו, האינפלציה בכיוון מטה ויש את כל הסיבות להוריד את הריבית. מנגד, שר האוצר  פועל לתקציב של מקורבים וזורק כספים מה שמעלה חשש לגירעון תקציבי גדול מהצפוי. הנגיד מעיר על כך ישירות ובעקיפין, ותחת ענייני הריבית והתקציב יש מתח גדול בין השניים. למרות המתח, הנגיד קיבל בקשה להמשיך בעיקר מכיוון שהוא הדמות שמדבררת אותנו בעולמות הכלכליים מחוץ לישראל. והוא עושה זאת בצורה טובה.   

מיד לאחר תחילת המלחמה, פרסמנו כי בעקבותיה הנגיד יישאר בתפקידו לפחות עד סוף המערכה, כשייתכן שהמינוי יהפוך לקבוע, אחרי שהוחלט שההודעה על המשך או הפסקת כהונתו תידחה לאחרי החגים. לצורך הארכת הכהונה נדרשת הן חתימת שר האוצר והן חתימת ראש הממשלה על המינוי, אלא שעד כה כאמור לא נעשתה אליו פנייה רשמית.

אגב, כלכלנים רבים במשק תמכו בהשארת הנגיד בטענה שהארכה זמנית תחליש את מעמדו. האיתותים האלה השליכו גם על הבורסה, משום שהמשקיעים חששו שבסוף יתבצע מינוי פוליטי ויתמנה "יס-מן" לתפקיד. על אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה, זו בשורה טובה שאמורה לעודד את המשקיעים, שכן המשק נלחם עם אבטלה בתקופת מלחמה וקשיים רבים לעסקים ולמשקי הבית בעקבות עליית הריבית.

ירון, 59, מכהן בתפקיד מדצמבר 2018. קודם לכן כיהן כפרופסור לבנקאות ומימון בבית הספר וורטון למינהל עסקים של אוניברסיטת פנסילבניה.

בנושא אחר: החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, הודיע היום (שני) על הרחבת הזכאות בקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים בעלי מחזור שנתי של עד 1 מיליארד שקל.

• בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
• השפעת המכסים ותחזית האינפלציה: לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל

במטרה היא לסייע לעסקים להתמודד עם קשיי תזרים מזומנים וצרכי הון חוזר שעלולים להיווצר מהשפעות המלחמה על המשק, נפתחו ב-5 בנובמבר בקרן להלוואות בערבות מדינה שני מסלולים מיוחדים - מסלול לעסקים קטנים ובינוניים ומסלול לעסקים גדולים. 

כעת, במטרה להרחיב את המענה הניתן לעסקים גדולים, הוחלט על הרחבת הזכאות בקרן לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 1 מיליארד שקל וכן על ביטול העמלות שנגבו מן העסקים הגדולים במסגרת הקרן.

במסגרת הקרן מועמדות הלוואות לעסקים בכל רחבי הארץ, בתנאים אטרקטיביים, תוך מתן תקופת גרייס משמעותית על תשלומי הקרן והריבית, הגדלת שיעור ערבות המדינה לכל הלוואה, הפחתה בשיעור הבטוחות שהעסקים נדרשים להעמיד, והכל בתהליך הגשה פשוט ומהיר. ההלוואות מועמדות באמצעות 11 נותני אשראי שונים, לפי בחירת העסק, בהם 7 בנקים (בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי-טפחות, בנק דיסקונט, בנק מרכנתיל-דיסקונט, בנק ירושלים ובנק יהב) ו-4 נותני אשראי חוץ-בנקאי (חברת MAX, ויזה כאל, גמא ניהול וסליקה, ו-BTB). הגשת הבקשה היא באמצעות טופס קצר באתר האינטרנט של הקרן.

• אשקלון תיכלל במתווה השיקום: מיליוני שקלים יוקצו לתשתיות וחינוך
• אחרי תצהיר ראש השב"כ: פורום העסקים מגבה את רונן בר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', מסר בתגובה: "הקרן להלוואות בערבות מדינה מהווה כלי סיוע מיידי ואפקטיבי לעסקים בכל רחבי הארץ, קטנים וגדולים כאחד, המתמודדים עם קשיי תזרים מזומנים נוכח מצב החירום שפקד את המשק. הרחבת תנאי הזכאות בקרן עליה הודיע החשב הכללי, תגדיל את אטרקטיביות הקרן ואת המענה הניתן לעסקים גדולים בעלי מחזור שנתי של עד 1 מיליארד ש״ח בשנה, זאת לצד כלים נוספים שבכוונתנו להשיק בימים הקרובים. אנחנו מחויבים לתת את המענה הראוי לעסקים וקרן ההלוואות זה עוד צעד חשוב שייתן מענה לעסקים הגדולים".