הציבור החרדי חשוף מאוד לריבית הגבוהה - וזה מביא את השרים ללחוץ על בנק ישראל

מי שמקשיב לדיווחים בעיתונות הכלכלית, שומע מאז תחילת המלחמה (ועוד לפניה) הרבה קריאות להורדת ריבית. הקריאות האלו מגיעות מצידן של חברות שטוענות שהריבית הגבוהה מקשה עליהן להמשיך לפעול בתקופה שבה יש ירידה בהכנסות, מגופים פיננסיים שטוענים שהורדת ריבית תוכל לסייע לצמיחה, וגם מכיוון הכנסת והממשלה. בכל זאת, בנק ישראל לא הוריד את הריבית עד עכשיו, וספק אם הוא יוריד אותה גם בחודשים הקרובים.

הסיבה שבגללה חברות עסקיות רוצות שהריבית תרד היא ברורה: גם להן, וגם ללקוחות שלהם יש ירידה בהכנסות והוצאות ריבית גבוהות בשל עליית הריבית. אחרי המשבר של 2008 ובמהלך משבר הקורונה למדנו שריבית אפסית יכולה לאפשר לחברות להמשיך לפעול גם כשההכנסות שלהן יורדות בצורה חדה. בנוסף, ריבית אפסית מאפשרת למשקי בית להמשיך ולצרוך גם בתקופה של עלייה באבטלה. כשמשבר הקורונה החל, למשל, הייתה ירידה חדה ברכישת דירות, והבורסות בארץ ובעולם ירדו בעשרות אחוזים. אבל כמה חודשים מאוחר יותר, כאשר התברר שהצפיות הן שהריבית הנמוכה תישאר עוד זמן רב, הבורסות זינקו, מחירי הדירות נסקו, ואנשים הרגישו שהם עשירים יותר, למרות שחלק גדול מהציבור היה מובטל או בחל"ת.

הסיבות שבגללן הממשלה רוצה שהריבית תרד הן מעט שונות. סיבה אחת היא הציבור. ממשלות צריכות שהציבור יצביע בשבילן, ובשביל זה הן צריכות שהציבור יהיה מרוצה. תקופה שבה הציבור מתקשה לסיים את החודש יכולה להקטין באופן משמעותי את הסיכוי של הממשלה להיבחר. בנוסף, הריבית הגבוהה פוגעת במיוחד במי שרכשו דירות והמשכנתא שלהם חשופה לריבית בנק ישראל. מכיוון שבמגזר החרדי יש שיעור גבוה של מתחתנים שזקוקים לדירה, הציבור החרדי חשוף במיוחד לעליית הריבית ולריבית הגבוהה. זה מוסיף ללחץ על הממשלה שניסתה ללחוץ על בנק ישראל.
 

גיוס ההון של הממשלה יהיה בריבית גבוהה

הסיבה השנייה היא הצורך של הממשלה לגייס הון. המלחמה מייצרת הוצאות גדולות, והממשלה צריכה לממן אותן מאחד משני מקורות: או קיצוץ בהוצאות, או נטילת הלוואות. הממשלה מתקשה לקצץ בהוצאות בהיקפים משמעותיים, מכיוון שקיצוץ בהוצאות משמעו פגיעה בשירותים שהיא מעניקה לציבור, והממשלה לא רוצה להיראות כ"רעה" בתקופה שבה הסקרים לא חוזים לה טובות. נטילת הלוואות הוא פתרון קל, לכאורה, אבל רק בתנאי שהריבית נמוכה. כשהריבית גבוהה, צריך לשלם את הריבית על ההלוואות, וזה אומר שכבר בתקציב 2024 הממשלה תצטרך להקדיש חלק גדול מההכנסות שלה להוצאות ריבית.

היו שנים שבהן סעיף ההוצאות על ריבית היה הסעיף הגדול ביותר בתקציב הממשלה. הקיטון בסעיף הזה אפשר לממשלה להגדיל את ההוצאות שלה על חינוך ורווחה בלי להעלות את המיסים. הגדלת היקף ההלוואות בתקופה שבה הריבית גבוהה אפשר לממשלה לתת לציבור את השירותים שהוא התרגל אליהם בתקופה הקרובה, אבל במחיר של קיצוץ בהוצאות למשך שנים רבות קדימה. הורדת ריבית יכולה לסייע לממשלה גם לשמור על ההוצאות היום, וגם לא לשלם על כך מחיר גבוה בעתיד.

הסיבה שבגללה בנק ישראל לא ממהר להוריד את הריבית היא שכרגע, האינטרס שלו הפוך מהאינטרס של הממשלה. בזמן שהממשלה מעוניינת שהריבית תרד כדי שהיא תוכל לקחת הרבה הלוואות כדי לממן כמה שיותר הוצאות, בנק ישראל מעוניין שהממשלה תעשה את כל המאמצים כדי לשמור על גירעון קטן ככל האפשר.

בנק ישראל מעוניין שהממשלה תקטין את הגירעון בגלל שהבכירים שלו יודעים שלקיחת הלוואות גדולות תאפשר לממשלה להקצות כספים בצורה לא יעילה. למשל, יש דיבורים על כך שמשרד האוצר מתכוון להגדיל את התקציבים של החינוך במגזר החרדי. בתקופה שבה הולך להיות גידול משמעותי לא רק בחוב הממשלתי, אלא גם בהוצאות לא יצרניות כמו בטחון ורווחה, יש חשיבות עליונה לכך שהממשלה תצמצם את כל ההוצאות הלא יצרניות האחרות. לכן, לבנק ישראל אין אינטרס להקל על הממשלה לקחת הלוואות. להיפך, הוא חייב לגרום לכך שהממשלה תצטרך לקחת בחשבון שלהגדלת הוצאות יש השלכות.

בנוסף, גידול בגירעון הממשלתי אחרי מלחמה הוא מתכון להיווצרות של אינפלציה. בנק ישראל הצליח, במאמץ רב, להוריד את האינפלציה מ- 5.1% לקצב של כ- 3.5%–4% השנה. הבנק עדיין צריך להוריד את האינפלציה באחוז וחצי או שניים לפני שהוא יוכל לדווח שהאינפלציה תחת שליטה. אם הוא יאפשר לממשלה להגדיל את החובות שלה ללא הגבלה, האינפלציה יכולה לחזור בקלות לרמות של 5% אחוזים ואפילו יותר.

מה שיאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית מבלי לחשוש מהתפרצות אינפלציונית, זאת התחייבות של הממשלה לשמור את התקציב מאוזן עד כמה שניתן. ככל שהממשלה תפרסם מהר יותר את התוכניות שלה לתקציב 2023 ו- 2024, וככל שהתוכניות הללו יראו על נכונות לבצע קיצוצים, הסיכוי לירידת ריבית יגדל משמעותית.

ד"ר אביחי שניר,  המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן