תקציב המלחמה נחשף: שרי הממשלה יתבקשו לאשר תוספת של 30.5 מיליארד שקל לתקציב 2023

בעקבות הוצאות מלחמת חרבות ברזל, ממשלת ישראל תתכנס היום אחר הצהריים בכדי להצביע על תקציב המלחמה. פרטי התקציב נשלחו הבוקר לשרים אך משום מה טרם פורסמו לציבור.

החלק שמעורר את הרעש הגדול בתקשורת הוא סעיף הכספים הקואליציוניים, אשר נתפסים ככספים "מושחתים" שנועדו למטרת פינוק של שרי הממשלה לציבורים בהם הם חפצים ביקרים, אבל התדמית הזו במקרים רבים מאוד אינה נכונה, ומדובר בסך הכל בכספים אשר פקידי האוצר מעדיפים שלא ייכנסו לבסיס התקציב.

שר האוצר טען הבוקר כי מדובר בקמפיין שקרי כנגדו. לדברי גורמים בסביבתו של שר האוצר, הכספים הקואליציוניים שאושרו בתקציב לשנת 2023 עמדו על 5.8 מיליארד שקל, מהם נוצלו קצת יותר מ-3 מיליארד שקל. לטענתם מתוך 2.5 מיליארד שקל שנותרו בתקציב הכספים הקואליציוניים לשנת 2023 שר האוצר החליט על קיצוץ של 70%, דהיינו 1.6 מיליארד שקל כך שיוותרו להמשך שנת התקציב קצת מעל ל-900 מיליון שקל כספים קואליציוניים.  לדברי הגורמים העובדה כי באגף התקציבים טוענים כי מתוך ה-1.6 מיליארד שקל הם התכוונו להעניק בפועל רק כמיליארד שקל, בניגוד למה שאושר בתקציב הוא בסיס המחלוקת על גובה הקיצוץ. בנוסף הפער באחוז הקיצוץ נובע מכך שהמתנגדים מסתכלים על הקיצוץ כעת מתוך התקציב לאורך כל השנה לעומת השר שמסתכל על הקיצוץ רק בכספים שנותרו עדיין לשימוש.

70% או 20%

הסיבה בגינה השר בני גנץ מסרב להצביע בעד התקציב וטוען כי כל שרי המחנה הממלכתי יתנגדו היום בישיבת הממשלה לתקציב הוא כי שר האוצר וראש הממשלה מסבירים אומנם כי הם קיצצו את הכספים הקואליציוניים ב-70%, אך בפועל לטענתו, הכספים הקואליציוניים קוצצו במיליארד שקל בלבד, וזאת לאחר שקצת מעל 3 מיליארד שקל כבר נוצלו במסגרת התקציב בשנת 2023. 
 

30.5 מיליארד שקל

 
בסך הכל תוספת התקציב למלחמה לשנת 2023 עומדת על 30.5 מיליארד שקל, 17 מיליארד שקל יתווספו לתקציב לשם הוצאות צבאיות וביטחוניות ו-13.5 מיליארד שקל יתווספו לשם הוצאות אזרחיות.

במסגרת ההצבעה על התקציב הממשלה תתבקש לאשר גם את הגדלת מגבלת הגירעון ל-3.7% במקום 2.75%. 

בהצעת התקציב המעודכן נכתב כי ההוצאות האזרחיות המרכזיות מורכבות מ-3.5 מיליארד שקל לטובת המפונים במלונות שפונו מהצפון והדרום, כ-1.65 מיליארד למשטרה, שב"ס, רשות הכבאות וגופי ביטחון שאינם הצבא, מיליארד שקל עבור מערכת הבריאות, מיליארד שקל לביטוח הלאומי, משרד הרווחה ומשרד הקליטה עבור תשלום לנפגעי איבה, ותשלום דמי אבטלה, כ-700 מיליון שקל למערכת החינוך, 650 מיליון שקל למשרדי הפנים והשיכון, ו-600 מיליון שקל למינהלת תקומה לשיקום עוטף עזה.

 

מה נשאר בתקציב?

בתקציב בכספים הקואליציוניים נשארו סעיפים של 177 מיליון שקל להגדלת שכר המורים החרדים, 68 מיליון שקל למשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, 55 מיליון שקל למורשת הלאומית. 675 מיליון שקל לקידום תוכנית בריאות לאומית, 350 מיליון שקל לחיזוק הביטחון הלאומי וחיזוק מערך השיטור, 

בנוסף, תווי המזון  של דרעי קוצצו ב-600 מיליון שקל ויעמדו על 400 מיליון שקל, 39 מיליון שקל  יועברו למשרד ירושלים ומסורת ישראל, 75 מיליון שקל יועברו לרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של המגזר החרדי במשרד ראש הממשלה. 255 מיליון שקל יוצאו התעצמות וכוננות של יהודה ושומרון, 44 מיליון שקל עבור סיוע ייחודי לחינוך הממלכתי דתי, 10 מיליון שקל יועברו עבור מיזמים משותפים בחינוך הממלכתי דתי ומורשת הרב דרוקמן,  75 מיליון שקל יוצאו לטובת תמרוץ וטיפוח בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים, 46 מיליון שקל עבור מוסדות הפטור.

כספים קואליציוניים נוספים שמופיעים בסעיפי התקציב הם 75 מיליון שקל למשרד ההתיישבות והמשרד למשימות לאומיות של אורית סטרוק  עבור מרכיבי ביטחון במרחב הכפרי, 40 מיליון שקל עבור צוות חירום יישובי, 40 מיליון שקל עבור מכינות קדם צבאיות וגרעינים משימתיים ושירות לאומי, 15 מיליון שקל לחברה וקליטה בישוב הכפרי, 40 מיליון שקל עבור "חיזוק הזהות היהודית", 52 מיליון שקל עבור גרעינים משימתיים, 39 מיליון שקל עבור סיוע לרשויות המקומיות בשמירה על שטחי C ביו"ש, 94 מיליון שקל עבור החטיבה להתיישבות.

מפורום העסקים נמסר בתגובה כי "פורום העסקים, שמורכב מכמאתיים ראשי החברות מהגדולות במשק, קורא לראש הממשלה ולשרי הממשלה, לשנות את סדר העדיפויות התקציבי ולהפנות את מלוא המשאבים התקציביים לשיקום מערב הנגב, קו העימות בצפון והשבת  הכלכלה הישראלית לפסי הצמיחה.  מלחמת חרבות ברזל שנכפתה עלינו יצרה אתגרים חסרי תקדים למשק הישראלי. דירוג האשראי של ישראל נמצא באופק שלילי ועלול לרדת". בפורום טוענים כי "סוכנויות הדירוג ממתינות לראות האם בעת הקשה הזו הממשלה תדע לעשות תיעדוף תקציבי שיסייע לשיקום הכלכלה ובהתאם לכך יקבלו החלטה האם להוריד את דירוג האשראי של מדינת ישראל. הורדת דירוג משמעה המיידי פגיעה קשה וארוכת טווח בכלכלה ופגיעה בכל משק בית. אנו קוראים לממשלה לתעדף את תקציב המדינה בעת הזו בצורה הנכונה לכלכלת ישראל".