כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה

"כדי להבין את ההשפעה הכלכלית של האסון ב-7 באוקטובר צריך להבין מה גורמות מתקפות טרור בסדר גודל כזה למשקים בעולם", כך טוען בשיחה עם ביזפורטל פרופסור צביקה אקשטיין.  

אקשטיין כיהן בעבר כמשנה לנגיד בנק ישראל, כיום הוא מכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן -  "למתקפות טרור יש השפעה ענקית על חוסר הביטחון של הציבור - העסקים והמשקיעים", הוא קובע. לדבריו אי הוודאות הקיימת בישראל מאוד החריפה ולא רק בגלל המלחמה - "חוסר הוודאות לגבי התפתחות המלחמה בדרום ובצפון, בשילוב עם משבר האמון של הציבור בממשלה, הזניק את פרמיית הסיכון של מדינת ישראל ביותר מכפול והשפיע על הכלכלה לרעה". 

אקשטיין מפרט את הרקע והמצב הכלכלי רגע לפני המלחמה שהיה בכיוון מטה, אבל כשמסתכלים קדימה הוא בעיקר מודאג מכך שהפגיעה בתחושת הביטחון האישי תביא להגירה שלילית. זה מעניין, כי רוב הכלכלנים לא מדברים ולא מעריכים מצב של הגירה החוצה. למעשה, רוב הדעות עד כה דיברו על הגירה פנימה בגלל האנטישמיות ברחבי העולם. הקבלנים אפילו מתחילים "לבנות" על העלייה הזאת שתביא לביקושים לדירות. אבל רגע לפני, כדאי לשמוע גם מנגינה אחרת - אולי אנחנו דווקא לקראת הגירה גדולה.

חושש מהגירה של הון אנושי איכותי.  פרופ צבי אקשטיין, (קרדיט: אלדד רפאלי)

• "מעדיפים אג"ח שקלי על פני צמוד; בקונצרני דירוגים גבוהים"
• הגירעון של ארה"ב שובר שיאים: 1.15 טריליון דולר בחמישה חודשים

יומיים אחרי פרוץ המלחמה - החל הצוות של מכון אהרון הכולל את אקשטיין, שרית מנחם כרמי, סרגיי סומקין, עידית קלישר לדון בהשפעות המקרו כלכליות של המלחמה על הכלכלה הישראלית. הצוות העריך שהמלחמה עשויה להוביל את מדינת ישראל לעשור כלכלי אבוד אם המדיניות הכלכלית לא תנוהל בצורה נכונה. בינתיים ישראל מפסידה במלחמה הכלכלית והממשלה עדיין לא התאימה את התקציב לגודל האירוע, אם כי, בקרוב יוצג תקציב 2024.

במכון אהרון החלו לגבש תוכנית כלכלית לשנים 2023-2024. המכון בנה תחזיות מקרו כלכליות מלוות בצעדי מדיניות מיידים והמלצות לבניית תקציב מחדש לשנת 2024. את התרחישים השונים להתפתחות המלחמה בנו עם מומחים בתחום - עמוס ידלין גיורא איילנד וצוות Mind Israel והיועצים בנימין בנטל, שלמה דברת, קובי הבר, רונן ניר, אמיר רשף.

האם המלחמה מאיימת על היציבות הכלכלית של מדינת ישראל? "בשביל לענות על זה צריך להבין את המצב הכלכלי של מדינת ישראל ערב המלחמה". אקשטיין מדגיש כי עד סוף 2022 המשק הישראלי חווה תנופת צמיחה בלתי רגילה. שיעור התעסוקה עמד על 79% יחס החוב תוצר עמד על 60.8%, היה לנו עודף בחשבון השוטף של 0.6% ואינפלציה של 5.1%. לדבריו השילוב בין הריבית הנמוכה ופרמיית הסיכון הנמוכה של ישראל הוביל לחגיגה בהייטק שגייס בממוצע בתקופת הקורונה כ-17 מיליארד דולר בשנה - "מדובר בסכומי עתק שהפכו את הענף מהקטר הכלכלי של המשק לנושאת המטוסים של המשק הישראלי -"כסף שמחזיק את הענף עד היום".

• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אקשטיין מסביר שענף ההייטק היה אחראי ל-40% מהצמיחה בישראל - "ההייטק העסיק כ-12% מסך העובדים בישראל, היווה כ-17% מהתוצר, 50% מהייצור ו-25% מסך המיסים  הישירים", מוסיף אקשטיין, "בזכות הצמיחה בהייטק שכלכלת ישראל חוותה בשנים האחרונות, ישראל הצליחה לצמצם את הפער בתוצר לנפש מול חמש המדינות האירופאיות הדומות לנו (אוסטריה, שוודיה, הולנד, דנמרק, פינלנד) מ-30% לפני 7 שנים ל-20% כיום . רוב הצמיחה - כ-65%, הגיעה מהגידול בפריון". 

אך המפנה הגיע ב-2023 "זאת הייתה שנה דרמטית של מאבק פנימי על ההפיכה המשטרית שהביאה הרבה אי וודאות וחשש לפגיעה באיכות החיים והצמיחה", אומר אקשטיין ומצביע על תחזית הצמיחה ל-2023-2024 שירדה עוד לפני המלחמה ל-3%. האינפלציה ירדה כתוצאה מהמגמה העולמית לאזור ה-3.8%. פרמיית הסיכון של מדינת ישראל עלתה מ-40 נקודות בסיס ל-60 נקודות בסיס לאחר שהייתה במשך שנים מאוד נמוכה והדולר טיפס לאזור ה-3.85 שקלים.

ואז נפלה עלינו המלחמה. הפחד הגדול כעת שהמלחמה תפגע בענף הייטק. הבעיה העיקרית שלנו בטווח הבינוני הן חברות ההזנק שמהוות 10% מענף ההייטק. על רקע המשבר העולמי, הן נפגעו מאוד ב-2023 הם גייסו השנה סדר גודל 6.5 מיליארד דולר. יש גם צפי לירידה של 50% בגיוס הכספים שנה הבאה וזה ישפיע על הענף ב-2025-2026".

אקשטיין למעשה אומר שהמשבר התחיל עוד קודם, אבל המלחמה בהחלט מעצימה אותו. הדגש שלו על תחום הטכנולוגיה הוא מובן וברור, אם כי נראה שהטכנולוגיה המקומית תזוז בהתאם למצב העולמי ולנאסד"ק.

מה הסכנה הכי גדולה ומה צריך לעשות? "הסכנה הכי גדולה מבחינת המשק והכלכלה הישראלית היא פגיעה בתחושת הביטחון של האזרחים . תחושה של פגיעה עשויה להוביל להגירה שלילית של הון אנושי. לכן על ישראל לעמוד בשלושה יעדים ביטחוניים: שחרור החטופים, מניעת היכולת של החמאס לאיים על תושבי מדינת ישראל גם מבחינת יכולת לעבור את הגבול וגם מבחינת היכולת לשגר טילים על העורף. זה לא יהיה קל אבל צריך להגיע למצב כמו של החמאס בגדה המערבית - ביהודה ושומרון".

שכחת את חיזבאללה. "זה האלמנט השלישי. חייבים להגיע למצב בו הכוחות של רדואן זזים מהגבול כך שתושבי מטולה יוכלו לחזור הביתה. תחושת הביטחון של עם ישראל צריכה להגיע לרמה שהייתה ב-6 באוקטובר. השגה חלקית של היעדים תוביל להשפעה מאוד שלילית על המשק וסכנת הגירה".

נושא נוסף שחייבים לדברי אקשטיין להשיג בו שיפור הוא "חזרה לאמון הציבור בממשלה הן בהיבט של המדיניות הביטחונית והן בהיבט הכלכלי. אמון הציבור במוסדות השלטון נמצא במקום מאוד נמוך וזה יקשה על הפעילות הכלכלית".  

מה אתה מצפה לזמן הקרוב? "כיום מגויסים למילואים  220 אלף אנשים למילואים לא מעט מהם ממגזר ההייטק ו- 310 אלף אנשים נוספים נעדרים באופן זמני מעבודתם. הערכה שלנו שבשנת 2024 המלחמה בדרום תעבור להיות יותר ממוקדת ויקטינו את כמות המילואים בחצי".

מן הסתם לא למצב בו היינו ב-6 באוקטובר "אם אני אהיה אופטימי סדרי הגודל יהיו של הכפלת כמות אנשי המילואים לעומת המצב בו היה באוקטובר טרום המלחמה. אני מאמין שבמקביל במהלך השנה, יעריכו את השירות הסדיר לחיילים הקרביים".

איך זה ישפיע על התקציב והתוצר? "ברבעון הרביעי בלבד תהיה תוספת של כ-70 מיליארד שקל בגין הוצאות המלחמה. תוספת שתוביל לירידה של 1.5% בתוצר בכל 2023 גירעון של 5% בתל"ג כך שהיחס חוב תוצר יקפוץ מ 61% ל- 64%"

מה התחזית ל- 2024? בהנחה שיישארו כ-40 אלף מהמועסקים במילואים עד רבעון שלישי ומספר הנעדרים הזמניים מהעבודה ירד מ-125 אלף איש ברבעון הראשון של 2024 ל-50 אלף איש ברבעון השני ו-25 אלף איש ברבעון השלישי - ישראל תחווה צמיחה של כ-1% בתוצר צמיחה נמוכה יותר מהתחזית של בנק ישראל ערב המלחמה שעמדה על 3% ונמוכה יותר מצמיחת מדינת ישראל בשנים 2017-2022 ממוצע של 4.2%".

מעבר לכך גם מדובר בצמיחה שלילית לנפש בהינתן הגידול בשיעור של 2% באוכלוסייה. זו נסיגה לעומת העלייה בשנים האחרונות וזה יתבטא במשקי הבית - הקושי הכלכלי יגיע ליותר בתים.  

מדוע לדעתך יש הבדלים בין התחזיות? "אנחנו התייעצנו עם הרבה גנרליים חלקם אף היו יותר פסימיים מהתרחיש שלנו שמניח שחיזבאללה יתרחק מהגדר ללא מהלך צבאי. הבעיה שעד היום לא שמענו את ראש הממשלה ושר הביטחון עושים משהו דרמטי בנושא שיאפר את חזרתם הבטוחה של תושבי הצפון הביתה. התרחיש הפסימי של אנשי הצבא מדבר על מלחמה גדולה יותר בצפון".

עם זאת, חשוב להגיד שההנהגה באופן שוטף מסבירה לציבור שהמיקוד עכשיו הוא בדרום ולאחר מכן גם המצב בצפון יטופל. לא בטוח שזה יהיה חכם לנהל שתי חזיתות בו זמנית. 

בכמה את מעריך שתקציב הביטחון יגדל? "תוספת הוצאות המלחמה תעמוד על סך של כ-76 מיליארד שקל. הוצאות ביטחון בסך 25 מיליארד, תמיכה במפונים, בנפגעים ושיקום של כ-6  מיליארד שקל, תמיכה כלכלית במשק – עסקים וחל"ת 22 מיליארד שקל והוצאות אזרחיות בהיקף של כ-3 מיליארד שקל; ובנוסף הירידה בהכנסות המדינה בהיקף של כ-20 מיליארד שקל, תגדיל את הגרעון ל-5.6% ואת יחס החוב לתוצר לכ-69.4% - גבול עליון של יחס חוב לתוצר איתו ישראל יכולה להתמודד ללא הפחתת דירוג.  אם לא יסיטו 15 מיליארד שקל מהתקציב כך שהוא יתייצב באזור ה- 68% תהיה לכך השפעה דרמטית לשלילה על דירוג האשראי של מדינת ישראל" 

מאיפה לדעתך יקוצצו הכספים הללו ? "10  מיליארד שקל  נדרש להעביר מתוך ההסכמים הקואליציוניים ו-5 מיליארד שקל צריך לגרד מסעיפים אחרים שאין להם חשיבות למלחמה. לא צריך לבנות את התקציב ב'עזרת השם' בהנחה שהוא יידאג לכך שהמלחמה תסתיים ברבעון השני. אלא באמצעות אנשי צבא שערים למצב המלחמה ומה שקורה בשטח בדרום ובצפון.

"עד כה המהלכים של הממשלה נתנו סיגנל מאוד שלילי לגבי המהלכים העתידיים ב- 2024. בניגוד למעשיה, הממשלה צריכה לדאוג להגברת הביטחון האישי והכנסת רפורמות שיתמכו בצמיחת המשק הישראלי. יש כיום שלל בעיות שחייבים לטפל בהם. להחזיר את ערביי ישראל לתעסוקה מלאה, להפסיק לתת לחרדים כספים ללמוד בכולל.

"ללא מעורבות מסיבית של ראש הממשלה שיכפה על השרים מדיניות מותאמת לתקופת מלחמה והבטחת צמיחה עתידית, שום דבר לא ישתנה". 

אקשטיין סבור שהמערכת הבנקאית מתפקדת היטב - "המערכת הבנקאית מתנהלת בצורה מאוד יעילה, זה מזל גדול שכן משק מודרני לא יכול להתקיים ללא מערכת בנקאית טובה"

יש הרבה תלונות מצד עסקים קטנים שלא גומרים את החודש על כך שנגיד בנק ישראל לא הוריד את הריבית? אנחנו במלחמה רוב העזרה לעסקים באה באמצעות הלוואות וערבויות מדינה. העסקים הגדולים יסתדרו המלחמה אומנם תפגע להם קצת ברווחיות, אך זה לא נורא. את התמיכה צריך לתת מקרן מס רכוש. היעד של בנק ישראל היא יציבות המחירים במשק וניהול מדיניות הריבית כך שהאינפלציה תרד . אני מאמין שבשנה הבאה המיתון ישפיע על האינפלציה ובנק ישראל יוכל להוריד את הריבית במהלך 2024. 

אזרחי מדינת ישראל צריכים להתכונן להכבדה במיסים ? בשנה הבאה תהיה תוספת משמעותית לתקציב הוצאות הביטחון של כ-10-20 מיליארד שקל. יצטרכו לרכוש נשק חדש לעדכן את הציוד של אנשי המילואים, לדאוג לרכבים לטנקים, לטיפול בכיפת ברזל טילי חץ ומערכת הלייזר.  ההוצאות הרבות יובילו ללא ספק לעלייה במיסוי".

האזרחים הולכים לסבול ?   "אין ברירה, צריכים צבא יותר חזק. חשבנו שיש לנו צבא מספיק חזק אבל הפתיעו אותנו .ללא ביטחון אין כלכלה ולכן יצטרכו לעלות את המיסים. אם נושא הביטחון לא ייפתר אנשים יחשבו יותר על הילדים שלהם ויעזבו את ישראל לאירופה וארה"ב. "

ענף הנדל"ן בונה על תקומה באמצעות עלייה של יהודים על רקע האנטישמיות שגוברת בעולם האם אתה מאמין בזה?

" אני לא חושב שתהיה הצפה של עולים חדשים. ב- 100 השנים האחרונות רוב העלייה באה ממדינות דיקטטוריות עם רמת הכנסה נמוכה. העולים ברחו מרוסיה הצארית, מהנאצים, ממדינות ערב. לא הגיעו הרבה עולים ממדינות ליברליות דמוקרטיות כמו ארה"ב אנגליה וצרפת שם הם חיים ברמת חיים גבוהה מישראל."

אבל כיום יש הרבה ערבים שעברו לגור באירופה.

" בגדול יש אוכלוסייה שלא אוהבת את ישראל, אך עדיין אני לא רואה הגירה משמעותית משם לישראל. כרגע בכל מקרה אנו לא רואים תנועה אדירה של אנשים לישראל. הבעיה מבחינתי הינה הפוכה מה יקרה לכל העולים שיתחילו לפחד מלגור בתל אביב. שהפחד מניע את האנשים, הוא רע לכלכלה ולעתיד הילדים. ההצלחה הגדולה של ישראל מאז הקמתה הייתה הצבא שנתן ביטחון."

מה אתה צופה לצמד השקל דולר?

"אם נחזור לתחושת ביטחון, ימשיכו להשקיע בחברות ישראליות והכלכלה תמשיך להתפתח. השקל היה חזק לאור העודף במאזן התשלומים. השאלה אם לאור הוצאות הביטחון הגבוהות, עדיין נהנה מעודף במאזן התשלומים. שאלה נוספת שיקבע את עתיד השקל היא השאלה האם האזרחים ישקיעו יותר בחו"ל או יותר בכלכלה המקומית. שהמשקיעים הסיתו כספים לנאסד"ק ול-  s&p 500  השקל נחלש. "

האם אחרי המלחמה נהנה מ פריחה כלכלי חדה ?

" אם המצב הביטחוני בעזה יהיה דומה למצב הביטחוני ביהודה ושומרון וירחיקו את חיזבאללה מהגבול בצפון -המשק יחזור לצמיחה של 4% -3.5% והשקל יחזור להתחזק. בשביל שזה יקרה צריך לטפל בבעיות היסודיות של המערכת: שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, טיפול במערכת החינוך, מיגון תשתיות החשמל ותשתיות אחרות ברחבי הארץ. נושא נוסף שאני מקווה שיתייחסו אליו הוא הפסקה של הסכמי פריז. הכלכלה הישראלית חייבת להיות מופרדת מהכלכלה הפלסטינאית."