רשתות השיווק העלו את המחירים ב-4% בחודשיים; קרפור הזניקה את המחירים ב-8%

סקירה של כלכלני משרד הכלכלה מבטאת תחושה מאוד לא נוחה. רשתות השיווק העלו את המחירים בקרוב ל-4% מתחילת השנה, קרפור עומדת בראש עם זינוק של 10%. זאת במקביל לגאות עסקית בתחום שלהם - למרות שהמשק בירידת מדרגה מאז המלחמה, רשתות המזון מגדילות את ההכנסות.

הביקושים הגדולים הם אלו שגורמים לרשתות להעלות את המחירים וזה מתחבר להם מצוין עם העובדה שאנשים רבים מוטרדים ולא ממש יש להם כוח וחשק להתחיל לבדוק מחירים ומבצעים. 

"לאחר השבועות הראשונים של המלחמה והירידה בפעילות המשקית במגוון תחומים, אנו רואים מגמה של התאוששות רוחבית ומעבר ל'שגרת מלחמה'", נכתב בסקירה של כלכלני משרד הכלכלה. "עדיין קיימים אתגרים משמעותיים, בראשם אתגרים עמם מתמודדים העסקים הקטנים והבינוניים, ובענפי פעילות מבוססי עובדים פלסטינאים, המתקשים לחזור לפעילות בשל היעדר עובדים ובשל אי-הגעת עובדים זרים כחלופה. קצב עליית המחירים הואץ במלחמת חרבות ברזל ביחס לתקופה שלפני המלחמה, ואף ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. בתחילת המלחמה עליית המחירים נבעה בעיקר מצמצום וביטול מבצעים, אך בשבועות לאחר מכן נצפו עליות במחיר המלא של המוצרים השונים".

עליית המחירים הזו מרתיחה במיוחד לאור העובדה שעסקים רבים וכן משפחות רבות נמצאים בקשיים כתוצאה מהמלחמה.

העלייה במחירים ברשתות השיווק מתבטאת בעיקר בצמצום המבצעים. עם תחילת המלחמה התחילו לצוץ ברשתת החברתיות תיעודים מסניפי רשתות השיווק המראים שמבצעים שהיו לפני תחילת המלחמה נעלמו, ולפי הסקירה של משרד הכלכלה, כנראה שכך באמת היה.

המכירות רשתות השיווק זינקו עם תחילת המלחמה, בעיקר מתוך הפאניקה והבהלה שהייתה בציבור והחשש מלחימה אגריסיבת שתחייב הישארות בבתים לזמן ממושך. הציבור שטף את סניפי רשתות השיווק בתופעה דומה לזו שהייתה בתקופת הקורונה ורשתות החליטו לנצל את זה ולהוריד את המבצעים, מהלך לגיטימי בסך הכל אבל מתקבל פחות טוב אצל הציבור. 

"אם מסתכלים על המכלול של תחום הקמעונאות אז אפשר להגיד שהוא דפנסיבי יותר, הוא נפגע פחות, אנשים צורכים יותר כי הם בבית וזה ניכר יותר בשבועות הראשונים של המלחמה - ראינו רכישת יתר של מים וניר טואלט בדומה לתקופת הסגרים בקורונה. ככל שאנו מתקדמים במלחמה אנו חוזרים לשגרה מסוימת", אומרת אנליסטית הקמעונאות של לידר, דינה קורשונוב.