האם בנק ישראל יוריד ריבית כבר בהחלטה הקרובה? - הכלכלנים מנתחים

נראה שהשפעת המלחמה על השווקים הולכת ופוחתת כששוק המניות המקומי גבוה מהמצב לפני מתקפת הטרור. רוב המשק חוזר לעלות בהיקפי הפעילות, אבל זה עדיין לא המצב של לפני המלחמה. ההוצאות בכרטיסי האשראי של הישראלים מראות שיפור מדי חודש. שער הדולר ירד דרמטית בחודשיים האחרונים ועל פניו יש איתותים לחוזקו וחוסנו הכלכלי של המשק.

בארה"ב מדברים על הורדות ריבית וזה כמובן מדביק את המשק המקומי כשבפועל  על רקע השליטה על האינפלציה, המלחמה שמדכאת ביקושים, הדולר היורד, נראה שהריבית פה שמבטאת ריבית ריאלית של 2% (מדד של 2.5% בשנה הבאה) גבוהה מדי.  בנובמבר החליט הנגיד שלא להוריד את הריבית, למרות המלחמה ולמרות שיש משבר גדול בעסקים הקטנים והבינוניים. הוא דיבר על הורדת ריבית ממוקדת והתכוון לכך שנעשים מאמצים לעזור לעסקים  הקטנים לרבות מתן הלוואות ממוקדות עם ריבית יחסית סבירה.

לא בטוח שזה מספיק. עסקים ולא רק הקטנים, אלא כולם צריכים הקלה בעלויות המימון, וכמובן שגם הפרטיים שחלק גדול מהם נמצא במצב לא פשוט - צריך לשלם משכנתא והוצאות למרות החל"ת, המילואים והפיטורים. המשק אומנם משתפר ועדיין - צריך לעזור כלכלית לנפגעים והנגיד בינתיים לא עושה זאת דרך הריבית כשאחד התירוצים המרכזיים שלו הוא החשש מתקציב לא מבוקר, מהוצאות גדולות של הממשלה. הוא צודק, אבל זה לא בהכרח קשור. גם בריבית של 4.5% יש לנגיד  יכולת "לאיים" על הממשלה ולדרוש תקציב מרוסן. 
 

מתי בנק ישראל יוריד את הריבית? 

חלק מהכלכלנים חושבים שכדאי לצנן את האופטימיות בנוגע להפחתת הריבית ב-1 בינואר. "ההפתעה כלפי מטה במדד נובמבר תומכת בהפחתת ריבית, אולם להערכתנו בנק ישראל ימתין עם הפחתת הריבית הראשונה להחלטה של סוף פברואר 2024", מציין דר' גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי בלאומי. "זאת, בין היתר, בשל המיקוד של מדיניות בנק ישראל בעת הזו ביציבות השווקים הפיננסיים, אשר ממשיכים לשקף רמת סיכון גבוהה יחסית לישראל, וכן על רקע הארכת והרחבת תוואי ההקלות שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, אשר מהווה כלי מדיניות נוסף".

בפמן גם מציין שלמרות הירידה במדד עצמו, הרכיבים הכבדים יותר במדד עדיין רואים עליות מחירים: "מידת ה'רוחביות' של האינפלציה נותרה גבוהה יחסית (כפי שנראה בגרף), כאשר קצב העלייה של תתי סעיפים שמשקלם הכולל במדד (בסל הצריכה) קרוב ל-70% מצוי מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים כבר תקופה ארוכה", מציין בפמן. "באשר להתפתחות האינפלציה, להערכתנו כבר במדד דצמבר תרד האינפלציה אל סביבת הגבול העליון של יעד יציבות המחירים ותיוותר בתוך טווח היעד בשנה הקרובה. יחד עם זאת, הסיכונים לתחזית זו מוטים כלפי מעלה, ועלולים לנבוע מהסלמה במלחמת "חרבות ברזל, מעלייה משמעותית במחירי התובלה לישראל ושיבושים באספקה של מוצרים נבחרים לישראל, ומשינוי במדיניות המיסוי לאור הצפי לגידול בגירעון התקציבי של הממשלה".

גם בפועלים פסימיים לגבי הורדת ריבית בהחלטה הקרובה, ושם אפילו קצת סקפטיים לגבי צפי השוק לשיעור הריבית בעוד שנה: "הייסוף החד בשער השקל תומך בהפחתת ריבית מוקדמת כבר בשבוע הבא, אך ההחלטה היא גבולית. הנגיד הדגיש בנאומיו בשבועות האחרונים את חשיבות השמירה על היציבות, כלומר טיעון נגד הפחתה. מכל מקום אנו סבורים שהריבית תפחת במהלך הרבעון הראשון של השנה. שוק ההון מגלם תוואי הפחתות ריבית מהיר עד לרמה של 3.25% בעוד כשנה. אנו סבורים שבנק ישראל יהיה זהיר, וקצב הפחתות הריבית יהיה איטי יותר".

אבל יש גם אופטימיים

לעומת עמיתיו, יוני פנינג, אסטרטג עסקאות ראשי בבנק מזרחי טפחות, דווקא חושב שנראה את בנק ישראל מוריד ריבית ב-0.25% לרמה של 4.5% כבר בהחלטה הקרובה: "התמונה המקומית ממשיכה להיות חיובית יחסית למה שניתן היה לצפות  מכלכלה הנמצאת בחודשיים וחצי של מלחמה", כותב פנינג. "לביצועים היציבים עד מוגברים בצריכה הפרטית, החשבון השוטף וכמובן ההוצאה הממשלתית מתווסף כעת מיצוב בעל פוטנציאל בהתחלות הבנייה, טרום תחילת המלחמה.  

אל מול זה, נתוני שוק התעסוקה מראים אומנם שיפור, אבל איטי יחסית. ונעריך כי סביר שייקח הרבה זמן לשוק זה להתייצב ברמות הדומות לאלה של ערב המלחמה, גם אם זו תסתיים בזמן קצר יחסית. השקל, במקביל, ממשיך להתחזק. ונעריך כי זה יקל על בנק ישראל להוריד ריבית, בהחלטה בשבוע הבא".