חייבים לתגמל את המילואימניקים - אבל האם ב-10 אלף ש' בחודש? וגם - למה חייל בעורף מרוויח קרוב לחייל בחזית?

שר האוצר ושר הביטחון בישלו דייסה ומה שיצא ממנה הוא שוחד בחירות או רצון למצוא חן או פופוליזם או נקיפות מצפון גדולות על המחדל של ה-7 באוקטובר. השניים החליטו על שורה של הטבות למילואימניקים. אבל אלו הטבות חסרות פרופורציה. מענקים חודשיים של 6 עד 10 אלף שקל בחודש. מילואימניק מקבל עוד 30 אלף שקל מעבר לשכר השוטף שלו, זה לא נכון, לא צודק ולא שיוויוני.יש חיילי מילואים שלא נפגעו בכלל כלכלית. יש חיילי מילואים שנפגעו מאוד. 

האם לא ניתן להגדיר קריטריונים שימדדו את הפגיעה המשפחתית ויפצו את אנשי המילואים במידה. למה ההפקרות הזאת? וכל זה כשברור שהמילואימניקים בחזית צריכים לקבל גב כלכלי, תמיכה כלכלית, אסור שחייל מילואים יחשוב פעמיים אם לעשות מילואים מסיבות כלכליות. 

העלות הכוללת של השליפה של סמוטריץ' וגלנט תעלה 9 מיליארד שקל, כאשר רק לאחרונה אושרה תוספת של כ-30 מיליארד שקל לצרכי המלחמה. אין ספק שלחיילי המילואים שמחרפים את נפשם ונמצאים חודשים ארוכים רחוק מהמשפחה, וכל זה על מנת להגן על אזרחי ישראל, מגיע תגמול הוגן, ואף יותר מכך. אבל אנחנו רוצים להזכיר שעסקים קורסים, אנשים עדיין בחל"ת, והולכים לשנה של קיצוצים קשים. זאת שנה של גידול בגירעון וזו שנה שצריך שמי שאחראי על הקופה לא יזרוק כספים למרות שמעמדו הפוליטי מתנדנד.

10 אלף שקל בחודש כמענק פטור ממס, זה נראה מוגזם, והכי בעייתי - האם לכל חיילי המילואים מגיע אותו דבר? האם חייל מילואים המשרת 12 שעות ביום במשרד ואחר כך נמצא 24 שעות בבית, צריך לקבל מענקים כמו השכר שרק בסמטאות של השכונות בעזה? ברור שלא, וגם באוצר פיצלו בין השניים ועדיין. חיילים שחוזרים כל יום הביתה מקבלים מענקים של 4-6 אלף שקל בחודש (בלי ההטבות למשפחות - נופשונים ועוד) לעומת 6-10 לחיילים בחזית. למה בכלל חייל בעורף שלא סובל כלכלית מהשירות שלו צריך לקבל מענקים והטבות?

למה שר האוצר ושר הביטחון כל כך רשלנים, שטחיים ולא קשובים. הרי לא מגיע לחיילים בעורף תמיכה נוספת. זה רק יגביר את הכעסים של אוכלוסיות אחרות בעם נגד קבוצות אחרות - למה הם מקבלים ואנחנו לא? זו תהיה השאלה העיקרית שישאלו עכשיו כל מיני מגזרים.

 

אין סימטריה בצה"ל

לא משנה איך מנסים לצייר את זה, אין ולא תהיה סימטריה בצה"ל, וגם לא צריכה להיות - בסופו של דבר אנחנו רוצים לתגמל את אלה שמבצעים את המשימות המסוכנות יותר, גם כי מגיע להם, אבל גם כדי לתמרץ את מי שמבצע אותן. עם כל הפטריוטיות שיש, ויש הרבה ממנה, לא בטוח שקצין בן 40 היה בוחר להיכנס עם פלוגה לעזה כאשר הוא יכול לעשות עבודת מטה ולקבל אותו שכר עם הביטחון שהוא יחזור הביתה בסוף היום למשפחתו.

העבודה של החיילים במטה חשובה מאוד, והיא קריטית להצלחה המבצעית של החיילים בשטח, וכמובן שהתגמול שהחיילים מקבלים צריך להיות תואם לחשיבות המשימה שלהם, אבל אלמנט הסיכון, אי הנוכחות בבית, הקושי הכלכלי של המשפחה, הוא גם פקטור משמעותי, ואולי אפילו יותר.
 

אבטלה סמויה במילואים

צה"ל הוא מערכת גדולה מאוד, ובעוד הוא בנוי כך שהוא שואף להשיג בקרה על כלל הגורמים שבו, מקטן עד גדול, כולנו יודעים שיש הרבה מקומות שאפשר להתייעל בהם מאוד.

כמו בכל מערכת, חלק מהעובדים לא מנצלים 100% מהזמן בעבודה, מסיבה הפשוטה שאי אפשר לפקח עליהם 100% מהזמן. חלק מהעובדים עובדים יותר וחלק פחות, אבל כך או כך, תמיד יש מקום להתייעלות, בטח בגוף כה גדול כמו מערך המילואים של צה"ל.

"צה"ל עשה נכון כשגייס מיד את כלל כוחות המילואים, אבל חודש אחרי תחילת הלחימה, עדיין היו יותר מ-200 אלף חיילים וחיילות מגויסים", אמר סגן יו"ר הכנסת משה טור-פז ל"ידיעות אחרונות". "רבים מהם לחמו בעזה ובצפון או ביצעו מבצעים נועזים לפגיעה בתשתיות חמאס ביהודה ושומרון, אבל רבים אחרים לא עשו כלום. ב-7 בדצמבר, חודשיים אחרי מתפקת הדמים, עדיין היו רוב החיילים שגויסו בצו 8 בשירות מילואים פעיל וכך גם כעת. האמת העצובה היא שאין בהם צורך. אני מקבל דיווחים על בטלה של חיילים רבים, ואפילו בבסיס שבו אני משרת יש חיילים מיותרים רבים".

לדבריו, כל חייל מילואים עולה כ-600 שקל ליום ישירות ועוד עלויות עקיפות רבות למשק. "50 אלף כאלו עולים בחודש 900 מיליון שקל. זה אומר שיש מאות מיליוני ואף מיליארדי שקלים מבוזבזים, שיידרשו למדינה בשנה הקרובה כאוויר לנשימה", הודה.