בנק ישראל הוריד את הריבית ל-4.5% - הבורסה מזנקת

נגיד בנק ישראל הודיע על הורדת הריבית ברבע אחוז לשיעור של 4.5% - הלחץ של השוק על בנק ישראל להקל את המדיניות המוניטרית עבד. בעוד רוב הכלכלנים היו סבורים שבנק ישראל ישאיר את הריבית על כנה, הלחץ של השוק שהאט כתוצאה מהמלחמה והקולות מהשטח הגיעו למעלה והביאו להורדת הריבית הראשונה מאז אפריל 2020.

בנק ישראל ייחס בהודעה שלו את הורדת הריבית בעיקר למלחמה: "על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית", נכתב בהודעה של בנק ישראל. "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".

בנק ישראל התחזק גם להתחזקות השקל מול הדולר: "מאז החלטת הריבית הקודמת השקל התחזק מול הדולר ב-2.7%, מול האירו ב-1.7% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי ב-2%".

בנק ישראל גם סיפק תחזית לצמיחה של המשק: "על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בכל אחת מהשנים 2023–2024, בדומה להערכתנו בתחזית נובמבר, וב-5% בשנת 2025  שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי להיות 2.4% (בדומה לתחזית נובמבר) ואילו במהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2%. ברבעון הרביעי של 2024 הריבית צפויה לעמוד על 3.75%/4.0%". בנק ישראל בעצם מעריך שהצמיחה לנפש תהיה אפסית.

"הפגיעה הצפויה בתוצר בשנים 2023 ו-2024 נובעת הן מפגיעה בצד ההיצע והן מפגיעה בצד הביקוש", הוסיפו בבנק ישראל, "בצד ההיצע, גיוס המילואים הנרחב וההשבתה החלקית של מוסדות החינוך, בעיקר בחודשיים הראשונים של המלחמה, התבטאו בירידה בהיצע העבודה בכל ענפי המשק. בענפי הבנייה והחקלאות ניכרת פגיעה משמעותית במיוחד בהיצע העבודה – בבניה בשל הגבלות על כניסת עובדים מיהודה ושומרון והפסקה מוחלטת של העסקת של עובדים מעזה, ובחקלאות בשל עזיבתם של עובדים זרים.

בצד הביקוש, אנו מעריכים שסנטימנט צרכני שלילי צפוי להמשיך לפגוע בביקוש לצריכה. גם הביקוש ליצוא שירותי התיירות (תיירות נכנסת) נפגע, כאשר הניסיון מאירועים ביטחוניים קודמים מלמד שפגיעה זו צפויה להיות ממושכת. מנגד, בענף הבניה צפויה בטווח התחזית עלייה בביקוש, בין היתר בעקבות הצורך בשיקום מבנים. לאור התפתחויות אלו, אנו מעריכים כי שיעור האבטלה הרחב בגילי העבודה העיקריים שעלה ברבעון הרביעי של 2023, ירד בהדרגה במהלך 2024, ויתכנס לרמתו לפני המלחמה רק במהלך 2025".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס להחלטה של בנק ישראל: "אני מברך על החלטת הנגיד ובנק ישראל להתחיל בהורדת הריבית במשק", מסר שר האוצר, "המדיניות הפיסקלית האחראית שאנחנו מובילים בשנה האחרונה תרמה לירידת האינפלציה, וכעת הורדת הריבית משרתת את הצורך לסייע לצמיחת העסקים והמשק במקביל למלחמה. נמשיך בעזרת השם להוביל את הכלכלה הישראלית באחריות ובמקצועיות ונכין את הקרקע לחזרת המשק הישראלי למסלול צמיחה מואץ".

במסיבת העיתונאים שכינס בנק ישראל התייחס הנגיד ירון למצב המאקרו כלכלי בישראל. הנגיד ציין כי המשק הישראלי מצליח להסתגל לשגרת המלחמה, האינפלציה גבוהה אך היא מאטה. הנגיד גם ציין כי גורם מרכזי שישפיע על האינפלציה הוא שוק המט"ח - המשך הייסוף בשקל יפחית את הלחץ על האינפלציה כלפי מעלה.

הנגיד גם ציין כי יתרת המט"ח הגבוהה שהייתה לבנק ישראל טרם המלחמה (כ-200 מיליארד דולר) אפשרה לו חופש פעולה, וכי בנק ישראל ימשיך לפעול בתחום זה בהתאם לצורך. הנגיד ציין כי ההתאוששות בפעילות הכלכלית מתבטאת בין היתר גם בהוצאות האשראי של הישראלים, אם כי יש שונות בין התחומים השונים - בעוד קיימת התאוששות ברמת ההוצאות הכללית, בענף התיירות למשל ההתאששות איטית.

בנוגע לתחזית שפרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל, ציין הנגיד כי התחזית נבנתה תחת הנחה שהשפעת המלחמה על הכלכלה הגיעה לשיאה ברבעון הרביעי של שנת 2023, וכי ההשפעה תימשך בשנת 2024 אך בעצימות הולכת ופוחתת, כאשר ב-2025 לא צפויה השפעה כלל. ההערכות מבוססות על המשך לחימה בחזית אחת (עזה), כאשר הסלמת הלחימה בחזיתות אחרות תשפיע על התחזית באופן מהותי. בנוסף, חטיבת המחקר מעריכה כי הוצאות המלחמה יסתכמו בכ-210 מיליארד שקל.

הנגיד ציין כי לראייתו לכלכלה הישראלית יש את המאפיינים לשגשג גם במלחמה, אך זה לא קורה מאליו, וכאן הוא יצא בקריאה לממשלה: "על הממשלה לנקוט בהליכים התקציביים הנדרשים כדי להחזיר את המשק מהר ככל הניתן למסלול של צמיחה ולא להדרדר לשנים אבודות". הנגיד ציין שעל הממשלה לוותר על הוצאות לא חיוניות ואף לבחון את הגידול הצפוי בתקציב הביטחון לעומק. "אין ארוחות חינם. מה שדוחים לעתיד עולה יותר", הוסיף הנגיד.

הדעות היו חלוקות לגבי האם בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטתו היום. יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, הוא אחד מאלה שחשבו שבנק ישראל יוריד את הריבית היום. "היו תחזיות מאוד שליליות לרבעון האחרון של השנה, אבל זה יהיה פחות נורא ממה שהעריכו", אמר פנינג בראיון לביזפורטל ומוסיף - "אנחנו רואים מאזן חזק של הממשלה והוצאה ממשלתית גדולה. מה שחשוב זה ההשקעה וכנראה שהיא לא תקטן כמו שחשבו תחילה. הרבעון האחרון ייסגר טוב ממה שחשבנו".