ספקיות מוצרי המזון מעלות מחירים - לא בטוח שזה מוצדק

בזמן המלחמה, ספקיות המזון כדוגמת שסטוביץ, דיפלומט, יכין, סוגת, בית השיטה, וילי פוד ושורה של ספקיות קטנות החלו לעלות מחירים ורבות מתכוונות לעלות מחירים בהמשך. החברות טוענות שזה בגלל האינפלציה, מחירי התובלה ומה לא. אבל לא בטוח שזה המצב. 

בניגוד לטענת ספקיות מוצרי המזון והקוסמטיקה, שער הדולר ירד, מחיר חומרי הגלם בירידה, מחירי ההובלה נרגעו וארה"ב פועלת בכדי לעשות סדר בים האדום; מעבר לכך, השפעת מחירי התובלה לא כזו דרמטית, כאשר המחירים ירדו בעשרות אחוזים לעומת המצב לפני כשנה ומחירי הסחורות נפלו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים. נדמה כי החברות, בדומה לרשתות המזון, מנצלות את המלחמה ואת העובדה שלאנשים אין כרגע סבלנות לבדוק מחירים בשביל להגדיל רווחים על חשבון הציבור.  

בקיצור, איכשהו תמיד היצרנים והיבואנים יביאו שלל סיבות ותירוצים מדוע דווקא עכשיו זה הזמן להעלות מחירים. תמיד יש "סיבות" להעלות מחירים. מנגד - היצרנים והיבואנים לא מוצאים אף פעם סיבות להוריד מחירים. לא כשהייתה אינפלציה אפסית במשך כל כך הרבה שנים, לא כשמחירי התובלה בעולם צנחו ולא כשהדולר נחלש מול השקל בשנים הקודמות.

המאבק שלא יקרה

נזכיר כי בדומה לתקופת הקורונה, אז ציבור הרוכשים לא התעכב לבדוק את המחיר, אלא רכש לפני שהמדפים יתרוקנו, כך גם היה המצב עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל. נוצר מחסור בירקות טריים, מים בבקבוקים וקופסאות שימורים כשהאתגר המרכזי של הרשתות הוא למצוא סחורה למדפים. הציבור הישראלי קנה מכל הבא ליד, נתוני סטורנקסט הצביעו על הסתערות על מדפי הסופרמרקטים. כל הרכישות לרבות התרומות לחיילים, הכל הגיע דרך רשתות הסופרמרקטים שניצלו את המצב בכדי למצות רווחים. דוגמה טובה לכך היא הסערה סביב רמי לוי, כאשר רשת הסופרים החלה למכור דסקיות שנתפסו כמתחרות לדסקיות החטופים שנוצרו במטרה לגייס כספים למען החטופים, בעוד ההכנסות מדיסקיות רמי לוי נכנסו לכיסו האישי. 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לפני מספר ימים נתונים לגבי רכישות בכרטיסי אשראי בחודשים ספטמבר עד נובמבר. חלק מהנתונים, צריך לזכור, מתבססים על תקופת המלחמה שנפתחה ב-7 באוקטובר ומשקפים היטב את מה שקרה כאן בתקופה הזאת - עלייה בצריכת המזון. על פי הנתונים, חלה עלייה של 1.1% ברכישות מזון ומשקאות (כולל שירותי אוכל) .

מחיר של מוצר מורכב מעלויות חומרי גלם, עלות הייצור, מיסים וכל המתווכים בדרך כדוגמת הספקים והקמעונאיות. העלאות המחירים בגל הנוכחי כוללות את שסטוביץ עם עלייה של עד 10% מפברואר, סוגת עם העלאה של 11%-40% בחלק מהמוצרים ויכין ובית השיטה עם 5% ל־15%. בניגוד לפעמים הקודמות, בהן לציבור היה עוד כוח להילחם בהעלאות המחירים, לא בטוח שזה יקרה הפעם. הציבור נאבק בריביות גבוהות ומלחמה שלא צפויה להיגמר בקרוב וגרמה לאלפים לחיות כפליטים בארצם. סביר שהציבור יתעצבן, אולי קצת יקלל, אבל ימשיך לשלם. 
 

מניות ספקיות וקמעונאיות המזון בולטות בעליות

העלאות מחירים זו בשורה לא טובה לנו הצרכנים, אבל לחברות שרוצות להרוויח יותר זו בשורה טובה. לכן, כשיש "מתנדבת" ראשונה שמעלה מחירים, אפשר להעלות מחירים בלי לבלוט בשטח. לשטראוס מאוד חשוב לא להיות הבולטת בעליות מחירים. התדמית זה הדבר שהכי חשוב לה, והיא לא מובילה את העליות. היא נותנת לאחרות לעשות את העבודה השחורה ואז היא מצטרפת, בהדרגה ובחוכמה.  

שטראוס  שטראוס +0.09% שטראוס 6,402 +0.09% בסיס:6,396 פתיחה:6,410 גבוה:6,412 נמוך:6,353 תמורה:4,238,760 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  לא תזכור את שנת 2023 לטובה, מניית החברה ירדה ב-25%, אם בתחילת 2023 מחיר מנית שטראוס עמד על 90.14 שקל הרי שבסוף 2023 הוא עמד על 68.50 שקל בלבד, ירידה בשווי שוק של 2.5 מיליארד שקל בשנה אחת. מניית החברה בעצם הייתה מדוכאת בשנה שעברה בגלל הקושי להעלות מחירים לצד צמצום המרווחים בשל עלית מחירי חומרי הגלם. ומול האינפלציה הגוברות, אבל כעת לאחר הצפי להעלאות מחירים של היבואנים ובהמשך להתמתנות במחירי חומרי הגלם, שטראוס בעמדת זינוק. 

שטראוס סיימה את הרבעון השלישי, עם רווח גולמי של 855 מיליוני שקלים, המהווים 32% מההכנסות, ורווח תפעולי של 212 מיליוני שקלים, שמהווים 8% מההכנסות. בשורה התחתונה הרוויחה 120 מיליון שקל. בתשעת החודשים הראשונים של 2023 שטראוס רשמה רווח גולמי של 2.531 מיליארד שקל, שמהווים 32.2% מההכנסות, ורווח תפעולי של 591 מיליון שקלים, שמהווים 7.5% מההכנסות. הרווח שמיוחס לבעלי המניות  הסתכם בתשעת החודשים הראשונים ב-339 מיליון שקל. הרווח והרווחיות האלו נמוכים מהממוצע ארוך הטווח, ואם נעריך המשך צמיחה וחזרה לכיוון הרווחיות התפעולית הקודמת, נקבל ששטראוס עשויה להגיע גם לרווח רבעוני של 140-150 מיליון שקל בשורה התחתונה.

בכל הקשור לרשתות הסופרמרקטים, בחינה של ביצועי המניות בענף הזה, מגלה שבשלוש השנים האחרונות, היו ירידות משמעותית, של עשרות אחוזים, במחירי מניות הסקטור. רשתות הסופרמרקטים משתייכות ל"סקטור על", שנקרא צריכה בסיסית, דהיינו, צריכה שאינה תלויה במחזור כלכלי. כלומר בניגוד למותגי יוקרה למשל, את הצריכה הבסיסית צורכים תמיד ולרוב מחירי המניות בענף זה, נסחרים במכפילים גבוהים המשקפים את יציבותם. לא צריך להיות אנליסט מדופלם, כדי לשים לב, שבד בבד עם ההסתערות על הסופרמרקטים, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, חלה רגיעה ב"מבצעי הכסאח" בסופרים. זאת הסיבה, שההשפעה על הרווח של החברות בסקטור, תהיה גדולה מהגידול במכירות.