הסערה הבאה: נגיד בנק ישראל במסר תקיף לנתניהו, יש להעלות את המע"מ

לאחר שאתמול ערך ראש הממשלה דיון לגבי תקציב המדינה לשנת 2024 עם אנשי האוצר בלי לשמוע את התייחסותו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, הנגיד עולה למתקפה. על פי ההערכות השונות כל יום במלחמה עולה למשק הישראלי כמיליארד שקל ולכן בתקציב הבא לא תהיה מניעה מביצוע קיצוץ נרחב.

נגיד בנק ישראל שלח היום מכתב עם מסרים תקיפים לראש הממשלה בנימין נתניהו לגבי הצעדים ההכרחיים שעל הממשלה לנקוט בהם במסגרת הקיצוצים הנדרשים בתקציב לשנת 2024. נזכיר על פי ההערכות באוצר יש לבצע קיצוץ של כ-67 מיליארד שקל בתקציב המדינה.

  רה"מ והנגיד. צילום עמוס בן גרשום, לע"מ.

מחר אמורה להתקיים ישיבת ממשלה שתדון בתקציב, והנגיד מעוניין ששרי הממשלה יידעו מהן תוכניותיו לתקציב. הנגיד שלח העתקים לשר האוצר ולראשי האגפים השונים.

הנגיד ציין במכתבו את הסיבה שהוא שולח את המכתב: "אני מוצא לנכון להביא בפניך בכתב ובאופן סדור את עיקרי המלצותיי בנושא בתקווה שהדבר יסייע לקדם וליישם את הצעדים המיטביים עבור כלכלת ישראל בימים אלו. המלחמה מייצרת נטל תקציבי בשני מובנים מרכזיים. ראשית, חלה עלייה בהוצאות של מערכת הביטחון בגין הצורך לממן את פעולות המלחמה. עלייה זו נובעת הן מהוצאות הנובעות באופן ישיר מהמאמץ המלחמתי כגון הצורך לממן את ימי המילואים והן מהוצאות אזרחיות הכרוכות במצב הלחימה כגון עלויות השיכון של תושבים שפונו מאזורי העימות והתמיכה בהם".

אין ארוחות חינם - המלחמה צפויה לעלות למשק 210 מיליארד שקל

• חסמי הכניסה להיי-טק והפריון הנמוך: מה האתגרים המרכזיים של המשק?
• בנק ישראל דורש מהבנקים להקל על הלקוחות: מתווה חדש לשנים 2025-2026

הנגיד פרופ' ירון כתב במכתב לראש הממשלה כי "אין ארוחות חינם, וכי יש לנקוט צעדים להגדלה של ההכנסות כגון העלאת מע"מ, ביטול נקודות זיכוי להורים עם ילדים עד גיל 3, או צעדים אחרים שצפויים להניב הכנסות בהיקף דומה".

"לאור היריעה הקצרה בצד ההוצאות בתקציב, ללא נקיטת צעדים אלו להגדלה פרמננטית של ההכנסות איני רואה כיצד ניתן לבצע את ההתאמות האמורות לעיל". הביטוי "אין ארוחות חינם" בהקשר של מימון הגידול המתמיד בהוצאות נכון מתמיד.

הנגיד כותב לראש הממשלה כי  "יש להחליט באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות או להגדלת הכנסות בתקציב 2024 ו-2025 וליישם חלק מהותי באופן מיידי".

• מיליארדים למילואימניקים לפני החג: מענקי 2024 יוקדמו לפסח
• ה-OECD: "צופים צמיחה של 3.4% בישראל ב-2025"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הנגיד מוסיף במכתבו ואומר לנתניהו כי "על פי אומדנים שנערכו בבנק ישראל, תחת הנחות שונות לגבי עצימות הלחימה בחזית הדרומית והצפונית, הסך הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023 ועד 2025 צפוי לעמוד על כ-210 מיליארדי שקלים. לאומדן זה יש להוסיף את אובדן ההכנסות בגין השפעות המלחמה. לצד הגידול בהוצאות המלחמה, ועל רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מחודשת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי גם גידול מתמיד ומשמעותי בבסיס תקציב הביטחון בטווח הנראה לעין".

הנגיד מציין כי "גידול חד פעמי בגירעון וביחס שבין החוב לתוצר על רקע הוצאות המלחמה, הוא במידה רבה תוצאה טבעית וצפויה. הדבר לא פוגע באופן מהותי בהקצאת המשאבים במשק על פני זמן, וניתן להתמודד איתו תוך ריכוז מאמץ תקציבי על פני תקופה מוגבלת". 

לחשוב לפני שמגדילים את תקציב הביטחון

הנגיד מזהיר את ראש הממשלה נתניהו מהגדלה של תקציב הביטחון ללא בחינת המשמעויות. במכתבו ציין הנגיד כי "גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון מכאן ואילך, ללא ביצוע התאמות נדרשות בתקציב, עלול לפגוע בצמיחת המשק ולהוביל להתבדרות של יחס החוב לתוצר על פני שנים קדימה שתשפיע לרעה על האופן שבו נתפסת האיתנות של המשק הישראלי".

הנגיד מציין כי "ההיקף הכספי של ההתאמות התקציביות צריך להיקבע כך שיוביל לתוואי בו יחס החוב לתוצר יורד לאחר המלחמה ומתכנס בפרק זמן סביר לסביבה בה שהה טרום המלחמה. על פי הנחות העבודה שאימצנו בבנק ישראל וההערכות שגובשו, הגידול הפרמננטי השנתי בתקציב צפוי לעמוד על כ–30 מיליארד שקל.  אומדן זה משקף גידול שנתי בהוצאות מערכת הביטחון של כ–1% תוצר, שווה ערך לכ–20 מיליארדי שקלים בתוספת עלות שנתית של כ–3 מיליארד שקל של מנהלת "תקומה" ועלייה בהוצאות הריבית על החוב הממשלתי בהיקף של כ–7 מיליארד שקל, בעיקר עקב גידול החוב בתקופת המלחמה".

נפגשו לפני שבוע

בנוסף מציין הנגיד כי "ניהול אחראי של המדיניות בעת הזו, הוא בסיס חיוני ליכולת של המדינה להתמודד עם האתגרים הניצבים בפנינו, וכי הציפייה לצמיחה גבוהה באופן יוצא דופן אינה מבוססת דיה בתקופה זו. צו השעה בימים אלו הוא נקיטה בפעילות נמרצת והחלטית, חרף כל הקשיים וההתמודדויות הכרוכים בכך שתבצר את חוסנו הכלכלי והפיננסי של המשק הישראלי ותמנע שנים אבודות".

הנגיד מסכם את מכתבו ואומר לנתניהו כי "הליכה במתווה שהצעתי לרבות קבלת החלטה על ביצוע התאמות תקציביות ויישום של חלק מהותי מהן כבר כעת, יהוו "דמי רצינות" כלפי השווקים ויתרמו לאמינות של קובעי המדיניות הפיסקלית. מובן כי אני עומד לרשותך ונכון לסייע בכל סוגיה כלכלית כפי שיידרש".