"צריך לפתוח את הצבא לביקורת חיצונית על התקציב"

אחת הדמויות הבולטות שפרצה אלינו מתחילת המלחמה הינה תא"ל (במיל) אמיר אביבי יו"ר ומייסד תנועת הביטחוניסטים. אביבי מציג בשיחה עם ביזפורטל את ה"אני מאמין" שלו על המצב הביטחוני, החברה הישראלית, המצב הכלכלי, חברתי ועל תקציב הביטחון שלדעתו צריך להיבחן על ידי גוף חיצוני, ובכלל - הוא סבור שאסור לרוץ ולהעלות את תקציב הביטחון בצורה דרמטית.

זאת גישה אמיצה, כי רוב הציבור ורוב רובו של הדרג הביטחוני חושבים שצריך להגדיל את התקציב משמעותית על רקע המלחמה, או שהם יודעים שאין בהכרח קשר בין התקציב לבין הביטחון (לראיה - התקציב הענק שהיה לנו - לא עזר מול המתקפה של ה-7 באוקטובר), אבל הם שותקים.

אביבי לא שותק והוא מתכוון להיכנס לזירה הפוליטית לאור משבר ההנהגה שהתעצם אחרי השביעי לאוקטובר. אביבי מגיע ממשפחה שורשית, דור 15 בירושלים. משפחה שגורשה מספרד והגיעה ב-1620 לירושלים. אביו היה דיפלומט ובשנות ילדותו גדל בחו"ל ולכן מציין שהוא מודע ליהדות שלו ומחובר אליה.
 
"מבחינה כלכלית זה מזכיר את תקופת הקורונה, המדינה נכנסה למשבר עם יחס חוב-תוצר נמוך של 60% והמדינה שפכה הרבה כסף והחוב עלה ל-70% ותוך שנה וחצי זה חזר ל-60%. זאת מדינה עם חוסן כלכלי משמעותי. והמדינה יכולה וצריכה לתמוך במילאומניקים ובמשפחות. ובמפונים. בסוף שנה עלינו ל-63% יחס חוב תוצר - לא דרמה. סביר שבמהלך 2024 זה יעלה ונראה עלייה משמעותית. אך כגודל הנצחון ככה יהיה השגשוג, הסכמי השלום והעוצמה של מדינת ישראל בקרב האומות. ואחרי כן יהיה עתיד מזהיר לעם היהודי".
 
תקציב הבטחון – הגדלת התקציב עם בקרה חיצונית הדוקה
"צריך לעשות בקרה יותר הדוקה על תקציב הביטחון. יש בזבוז כסף, עושים פרויקטים של מאות מיליונים שהולכים לפח. ולאחר מכן לא מתחקרים. צריך לפתוח את הצבא לביקורת חיצונית על הכסף. לא צריך לעשות את הטעות שעשו ב-73 מהלחץ של המלחמה בנו בקצב מטורף יכולות שאחרי עשור הבינו שזה לא רלוונטי".
 
"אנחנו לא יכולים להיות תלויים בארה"ב. צריך שיהיה פסי ייצור ישראליים של חימושים - חיל האוויר, ארטליריה, טנקים. חייב לקרות שהתעשיות שלנו יבנו פסי יצור משמעותיים וייצרו מזה רווח כלכלי. 
 

חיסול חמאס משנה את המציאות של מדינת ישראל וגם הזדמנות

"זאת הזדמנות היסטורית להתעורר ולטפל בכל קשת האיומים. האיום מצפון, האיראני הסוגיות של הפלסטינאים ביו"ש, כמות האמל"ח שיש לערבי ישראל. אנחנו בחיכוך וצריך ללכת עם זה עד הסוף ולייצר פה מציאות בטחונית אחרת לגמרי לדורות הבאים.

"מדינת ישראל הגדירה את מטרות המלחמה, לחסל את חמאס כגוף צבאי וגוף שלטוני. אנחנו נמצאים חודש עד חודשיים מלהשיג את המטרה הזאת. זה לא אומר אפס מחבלים אלא החמאס כארגון שלא מתפקד יותר. צריך שליטה מוחלטת על גבול מצרים וחופש פעולה מבצעי מוחלט בכל עזה כפי שמתקיים ביהודה ושומרון, צריך להגיע למצב ש-4 ג'יפים ממוגנים יכולים להיכנס לבצע מעצר ולצאת".
 
 

ביום שאחרי – התיישבות לצד שלטון חמולות מקומי

"ביום שאחרי רק מדינת ישראל יכולה לנהל את עזה. לא נסכים שיהיה חמאס, ג'יהאד או רשות. והיום המדינה ממליצה להישען על החמולות המקומיות ולייצר שלטון מקומי עירוני. כל עיר בנפרד. ולאט לאט להעביר סמכויות עירוניות בתוך הרצועה וזה הפתרון הכי ריאלי.

"יש שיח בציבור על התיישבות - יש כמה זוויות הסתכלות. בתרבות שלהם אם לא משלמים בשטח לא עשית כלום. ולכן מהטעם הזה צריך לקחת שטח גם אם זה בצפון הרצועה וליישב אותו וזה התשלום עבור מה שעשיתם לנו מפה ולנצח.

 

שלושה מודלים של קיום -היפרדות, רצועת בטחון והתיישבות

"היפרדות זאת דינמיקה שמייצרת לצד השני אינסוף התעצמות, ראינו שהם בנו מפלצת. וזה צריך לרדת מהפרק. שליטה צבאית לאורך זמן יש שתי בעיות - לגיטימציה מוגבלת ואז חוזרים למודל ההיפרדותי. ומודל צבאי מתכנס למוצבים, פתיחות צירים שזה לא קיים במודל התיישבותי. מדינת ישראל צריכה להפנים שהנוכחות שלה בגבול מצרים היא לנצח. ואם אתה מבין שזה נצחי אתה תתן פתרונות נצחיים, ללא עוגן התיישבותי תהיה בעיה.
 
"אנחנו גם לא יודעים מה יקרה עם אוכלוסיית עזה - רוב העזתים לא רוצים להישאר תחת שלטון ישראלי שיש הרס וחורבן. הסקרים הראו שיש מוטיבציה גבוה להגירה. ואני מניח שיהיה פה שינוי דמוגרפי ואז השאלות יהיו על ההתיישבות יראו אחרת. הנשיא האמריקאי הנוכחי מתנגד ומדינת ישראל תלויה בחימושים וזה יהיה לא נורמלי לעשות התיישבות בנקודת הזמן הנוכחית. יגיע הממשל שיזדהה עם זה". 
 
 
 
 

צריך לקלוט מאסה של יהודים מהעולם

"הציונות התחילה כנגד כל הסיכויים. לקחה מקום שלא היינו בו 2,000 שנה מעט יהודים והרבה ערבים. ושמה חזון ואמרה אנחנו נחתור באופן עקבי למימוש החזון וננצל הזדמנויות היסטוריות. אם בן גוריון לא היה מכריז על הקמת המדינה יכול שחצי שנה אחרי כן לא היה אפשר לבצע את זה.

"הבעיה שלנו זה לא הזדמנויות אלא החזון, החזון לא ברור והוא נסוג מהעקרונות הציוניים הבסיסיים. ציונות זה בית יהודי לעם היהודי בארץ ישראל. יש אנטשימיות וזה צונאמי שלא יעצור ומדינת ישראל חייבת לייצר בטחון בארץ ישראל שיהיה מקום בטוח ליהודים. וצריך לקלוט מאסה של יהודים מהעולם, ליישב אותם בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון וייתכן בעתיד גם ברצועת עזה.
 

היחסים עם ארה"ב-ברית אינטרסים

"מדינת ישראל לבנות את היחסים עם ארה"ב על בסיס אינטרסים אמיתיים- שיתוף פעולה של טכנולוגיה במלחמה מול הסינים- מדינת ישראל יכולה להיות מעבדה שתשמר עליונות טכנולוגית. מדינת ישראל זה עוגן במזרח התיכון, היכולת לבנות נתיבי סחר זה עוגן אמיתי של יחסים. אין לנו מושג איזה נשיא יגיע בעתיד יכול לבוא נשיא לעומתי ואנחנו לא יכולים לשים את כל הביצים בסל אחד כי לא דאגנו לעצמאות מקסימלית. וטיפוח מערכות יחסים רחבות.
 
"פעם ראשונה ופעם אחרונה שצריך לקרות העניין של פינוי תושבים מבתיהם. וכדי שזה תהיה פעם אחרונה מדינת ישראל צריכה לומר שלא נסכים לצבאות טרור על הגבולות. אם זה מתפתח זה מלחמה להסרת האיום. המדינה נשענית על התרעה שנדע מתי הצד השני יוצא. ואין גם הרתעה".
 
 

יש לחנך את הדור הצעיר לאהבת הארץ

"צריך פה חברה שמחוברת לערכים היהודים והציוניים וזה יביא חברה מאוחדת. וצריך חברה מגוייסת, כולם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה. להיות חלק מההגנה על המולדת.
מדינת ישראל צריכה להכתיב חינוך לציונות, לאהבת הארץ לנכונות לתת למדינה. זה צריך להיות מובנה. צריך לבנות אתוס של אומה. המאבק בינינו לבין האוייבים הוא דתי. ובכדי לנהל מאבק במישור הערכי אתה חייב לעסוק במישור הזה לעומק".
 
"התנועה לא תהיה פוליטית אבל היא תצמיח הנהגה. לדבר פוליטיקה בזמן מלחמה זה לא נכון, יש כמיהה בציבור הישראלי לאנשים חדשים. יש אכזבה ממה שראינו בשנים האחרונות במערכת הפוליטית.
 
"אנחנו עוברים ממשבר לניצחון. ויהיה פה נצחון, האומה כולה גוייסה, אנשים רובם המכריע מאוחדים ונלחמים בחירוף נפש. שאנשים יצאו עטורי נצחון ותהילה ויתחיל עידן חדש בחברה הישראלית".